הרי גאונות היא כל כולה בחידוש, מקוריות והגדרת ענף אמנותי (במובן הרחב) מחדש... האם כל הטיפוח והמטען הגנטי שבעולם יכולים להקנות אומץ? חשיבה "מחוץ למסגרת" או חזון? לא, כל אלה נובעים מהחוויות האישיות ופרשנותן של האינדיווידואל. אם החזקת בדעת מיעוט ששמה אותך בעמדה בה תוכל רק להפסיד אתה אמיץ קצת יותר (או טיפש תלוי בנסיבות) אם הדעה הזו אומצה ע"י הרוב-ניכנת בכריזמטיות. סטטיסטית ניתן לראות שגאונים גם לרוב סובלים מדיכאון, האם היכולת להתעלות על הכאב מקנה גם כן איזשהו ערך? האם התבודדות (ישוע, ניטשה), שיגעון (ואן גוך, ג'ימי הנדריקס, פול גסקויין, מוצארט...ובעצם כולם), הפרעות אובססיביות (איינשטיין, דגה) או סתם יצר הרס עצמי תורמים ליצירת גאון? מן הסתם אין כל חידוש בספר שכן גאונות שנשענת על גנטיקה ותו לו נקראת סוואנט, ומאידך גיסא, סביבה תומכת יכולה גם לנוון כישרון מולד (ע"ע "ילדי פלא"). בסופו של דבר 11 צודק! גורל... יהא אשר יהא, לא ניתן לניתוח כך שאין טעם לדון בגורמים שיוצרים גאון, פשוט להנות מה"תוצר" הסופי ולדעת לכבד את נפשם הרגישה של בעלי מתת האל (ללא כל סרקזם ומליצה)

שהדבר היחיד שהם מצמיחים הוא בינוניות. גם נעליים נוחות ומעיל חם זה מאוד חשוב אבל לא נובע מכך שצריך להלאים את ענף הבגדים. הוויכוח תורשה-מול-סביבה לא שייך לוויכוח בדבר הלאמת החינוך. יהא אשר יהא משקלו של החינוך בהצלחה, השאלה כיצד לספק את החינוך - באופן ממשלתי או פרטי - נותרת בעינה.

כתב את רוב היצירות הגאוניות שלו, לא צריך ספר בשביל זה התשובה מאד פשוטה אי אפשר לעשות סטיראוטייפ אחד לכול הגאונים לכל גאון והדרך שלו. כשרון מולד קיים כי לא כל אחד שצובר הרבה ידע במוסיקה למשל הופך לבטהובן.. גם אי אפשר להרכיב נתונים ועובדות לכל תחום כאחד..מחשבים וביל גייטס זה לא מקרטני ומוסיקה..

לא תורשה ולא רכישה אנחנו קןראים לזה "גורל"

הנלמד גם הם עוזרים. וכנראה שיש עוד משהו חוץ מגנטיקה והתמדה, שעדיין לא גילו החוקרים, שעוזר מאוד לגאונות האנושית. כישרון הוא התמדה או גנטיקה?

הספר מתאר איך להיות מזליסט: במקרה תצבור 10,000 שעות ניסיון על תחום שאף אחד לא שמע עליו ואז כשהוא פתאום יפרוץ לתודעה אתה תעשה הרבה כסף. מה זה קשור לאיינשטיין? לא יודע. הספר מבלבל בין אנשים ש"עלו על הגל" לבין גאונים. גאונים יוצרים את הגל ולא עולים עליו וזה ההבדל הגדול בינם לבין סתם אנשים עם מזל כמו ג'ובס וביל גייטס, שעם כל הכבוד לשניהם לא עלו על משהו ברמות היסטריות כמו שאיינשטיין או ניוטון עליו עליו וזה נבע סך הכל מקצת יצירתיות ולא משינוי מחשבתי אדיר.

The Talent Code: Greatness Isn't Born. It's Grown. Here's How http://www.amazon.com/Talent-Code-Greatness-Born-Grown/dp/055380684X

אין ספק גם שאת אותו "דלק" איכותי, אותו גאון-גנטי, צריך גם "מנוע" איכותי- דהיינו הסביבה והטיפוח- שידע להשתמש באותו דלק-על שיביא אותו לגאונות. כנ"ל בספורט: אדם, בחור צעיר בעל גנטיקה ספורטיבית בינונית-מינוס, גם אם יתאמן כל חייו בריצות קצרות, לא ידגדג כלום מיכולותיו של אוסיין-בולט בריצות 100 ו 200 מ' ו/או של היילה גבריסלאסי בריצת מרתון. את הנטיה לגאונות (ריצה, כתיבה, מתמטיקה, נגינה, ציור וכו'), היינו- הירושה הגנטית- ניתן להבחין ולאבחן בגיל די צעיר! מה עושים איתה, איך מטפחים או לא, זו כבר שאלה אחרת...

יש לנו מערכת חינוך שמטפחת בורות, אלימות, נהנתנות. וראה זה פלא: רושמים פה פטנטים יותר מכפול מאשר כל ארצות ערב יחד, והכלכלה הישראלית ממריאה לשחקים. העובדה הזו דיה לטפוח למחקר שלמעלה - על פניו. כי אם תאמר שאין גאונות מולדת אלא רק מטופחת, תשאל השאלה כיצד מערכת חינוך זבלית כשלנו יוצרת גאונים בסרט נע.... איינשטיין טעה. צריך גאונות וגם התמדה. הוא איבחן אצל עצמו את תכונת ההתמדה שהיא תכונה נרכשת כנראה, והחמיץ את הגאונות. (הוא עבד בשכנות למוחות כבירים לא פחות משלו: נילס בוהר, הילברט, פון נוימן, טלר, פרויד) כולנו חושבים שהאחר דומה לנו. חיים

מישהו כתב ספר והכריע את זה באופן סופי. חד משמעי וללא כל סייגים שכחתי מה היתה המסקנה

שמחתי לקרוא את הכתבה ולעיין במקביל בספר. אין ספק שלעיתים עין בוחנת חיצונית (קרי עיתונאי) רואה יותר בברור מאנשים ששוחים בתחום. הגישה מתבססת על כך שיש גנטיקה נתונה, יחד עם זאת אפשר ע"י התמדה, אימון, ותזמון נכון להצליח ובגדול. זה אכן מעורר סערה, כי איך כל המשתמטים מלהשקיע בילדים יצדיקו את חוסר מימוש הפוטנציאל החבוי בהם?! מזל שיש גנטיקה :-)

כאילו לא נכתבו על הנושא אלפי ספרים ומאמרים וכאילו הספר של פינקר ואחרים לא מתבוסס על מחקרים אלא הוא סתם דיעה אישית של המחבר. יש הרבה ביקורת על הספר של שנק, שהוא עיתונאי ולא מדען, ולכן נוטה לבחור בצורה סלקטיבית מאוד את המחקרים שמתאימים לתיזה שלו. גם גנטיקה וגם סביבה משפיעים ולא צריך לנסות להסתיר את זה.