כי אנחנו קטנים וקל ליפי הנפש להפטר מהישראלים כי הם קטנים ומיצרים 0.01% מההכנסה העולמית. המנהלים באסיה ובדרום אמריקה עושים דברים הרבה יותר "יצירתיים" אבל יפי הנפש עוצמים עיניים כי הם מיצרים להם הרבה כסף.

יש דרכים לגיטימיות לעקוף או להתמודד עם כל חוק, תקנה או מוסכמה עסקית-תרבותית. פורמאלית ולא פורמאלית. הן שונות בתרבויות שונות. צריך להכיר את התרבות המקומית ואת האפשרויות שהיא מציעה לעקוף את החוק. דוגמא בוטה להבדל תרבותי היא, שמנהל בסין או בסינגפור לא יכול להודות ל ע ו ל ם בטעות, כי המשמעות המיידית היא אובדן קרדיט, כבוד ומעמד המאלץ אותו להתפטר מיד כשהודה. יש לו דרכים אחרות להתמודד עם הטעות, אך הוא לעולם לא יודה בה.

אולי במקום לבקר את הקומבינות שהמנכלים שלך עשו בחברה, תחזור לעבוד ולא תקרא כתבות בכלכליסט ותגיב תגובות ביקורתיות באמצע יום עבודה. לשבת במשרד עם אינטרנט, כי העבודה שלך דורשת את זה, לגלוש להנאתך ולהגיב במקום לעבוד זאת גם "קומבינה" מגעילה.

איזה צחוקים - ישראלי מנהל - פפפפחחחחחח ! איזה ישראלי אתם מכירים שהוא מנהל ...

מנהל ישראלי מעולם לא חטף ולא יחטוף עונש כזה. אין מצב. אז אם רק מפטרים מנהלים ישראלים על קומבינות מפוקפקות שבארה"ב נחשבות לפליליות בעליל, אז שיגידו תודה רבה שהם כל-כך מוגנים.

בשנים הקרובות אנחנו נראה מהפך שכבר התחיל שבו ישראל תוביל את הכלכלה העולמית. הסיבה העיקרית היא התלות ההולכת וגוברת בטכנולוגיה, חדשנות, ואנרגיה ירוקה וזולה. הישראלים (והיהודים בכלל) הם בעלי מוח חדשני יוצא מגדר הרגיל. הישראלים הם חוצפנים גם בצד בטוב של הדבר, כלומר מעזים לחדש ולעשות מה שבמקומות אחרים היה לוקח שנים של ביורוקרטיה. לא סתם ישראל היא המדינה מספר אחת בעולם בגיוסי הון לנפש ובאחוז חברות הסטארט-אפ לנפש. לא סתם הכלכלה הישראלית נפגעה בצורה מזערית יחסית לשאר העולם. תתכוננו למהפך ב 10 השנים הבאות!

הם מלכי ההוצאות וחיים יותר מהוצאות מאשר משכר שגם הוא אינו שכר עניים הם מרובעים עד מיאוס רובם לא ממש מנהלים אלא טכנוקרטים שממלאים טפסים הניהול האמריקאי הוא ניהול של טפסים וניירות ולא של אנשים רובם אינם עובדים קשה העט נופלת להם ב 5 ובסופי שבוע הם סוגרים את הטלפון הסלולרי שסופק להם מהחברה ולא ניתן להשיגם. זו בעיה חמורה מכיון שסופי השבוע אינם מקבילים בין ישראל וארהב ויש גם פער גדול בשעות. הדימוי הישן של המנהל האמריקאי מת מזמן.

היד הרבה יותר קלה על ההדק בפיטורי עובד זוטר . בהייטק מפטרים עובדים בקלות סתם ללא סיבה רק כדי שהדו"ח הרבעוני ייראה טוב יותר. את המנהלים מדיחים כאשר ישנה סיבה טובה לכך. לרוב, הם לא עמדו בדרישות מהם ולכן מוצדק שילכו הביתה.

1. מטבע הדברים, כל חברה, גם בינלאומית בד"כ תעדיף לפטר זרים אם יש בעיות. אני מניח שאותו כלל תופס גם לגבי חברות ישראליות בינלאומיות. 2. מספר המקרים שצויינו הוא בטל בשישים לעומת מספר הישראלים שעובדים בחברות בינלאומיות כמנהלים בכירים. 3. המנהלים הישראלים מפגינים שליטה יפה ומשתפרת עם השנים בעסקים בינלאומיים והמגמה תמשיך ככל שיהיו יותר דורות שיכשירו מנהלים חדשים (מנסיון אישי), הנסיון הזה יגיע לאקדמיה וילמד כבסיס וכו'. 4. התכונה הבולטת ביותר שלנו, היצירתיות, היא סדין אדום מול בירוקרטים ושמרנים בכל מקום. מנהלים בכירים בתאגידים גדולים הם לרוב שמרנים ביותר ברוב התחומים ולפיכך מנהל ישראלי חייב להיות יצירתי גם כאן ולחשוב על איך לשכנע אותו ברעיונות ואיך למכור לו את המסרים שלו. אסור לתת לחטא הגאווה להשתלט. 5. להתעקש על הוצאות טלפון לאופר זה לגנוב בקטן. רצוי להיפטר מאנשים כאלו. את היצירתיות לרווחים אישיים רצוי לרכז בהקצאת אופציות מתוחכמת, הנחה על קניית מניות וכו'. ככה עושים כסף באמת. 6. העתיד שייך לנו, אם נמשיך כך. יואב (סטרטאפיסט)

רק מנגנונים גדולים שעסוקים בעיקר בעצמם. באמריקאית "קטן" זה רע. כל בעיה הם פותרים בכסף ואם זה לא הולך אז בעוד כסף. רובם הגדול בוקים מרובעים שלא מסוגלים להגיד מילה שלא שמעו מהבוס שלהם לפני כן. מחוייבים לאגון ולתאגיד ולא לאנשים אתם הם חולקים את חייהם במשך שנים. לא כולם כאלה, יש אמריקאים נהדרים שממש ממש דומים לבני אדם, אבל הרוב הגדול ונורמת ההתנהגות היא מה שכתבתי למעלה. בקהלם אל תבוא נפשי.

יש חברות "שסגרו" את הנושא בשקט בתוך החברה יש חברות אמריקאיות שהמנהלים מדווחים להנהלה אירופאית והם "מצליחים" איכשהו "לעבוד" על כולם

אנחנו הישראלים אוהבים דולרים מהיום שנחשפנו למטבע הזה וקשה לנו להודות שהמנטליות של האמריקאים לא מתאימה לשוק הישראלי שמחייב את המנכ"ל הישראלי לעשות "קומבינות" כדי למכור. אותם "קומבינות" לא עוברים את הניהול האמריקאי אבל מצד שני הם מציפים רף גבוה של מכירות לאותו מנכ"ל. בפועל אתה מקבל מנכ"ל לחוץ שרץ מהבוקר עד הלילה כדי לעמוד ביעדים וכל "קומבינה" שמעלה ריח מעיפה אותו הביתה. אחד שיודע!!!

ואני כבר חשבתי ששחיתות היא מכה משמיים שיש לקבלה בראש מורכן...

ישנם 2 מאפיינים את רוב המנהלים הישראלים, 1. אגרסיביות, כוחנות, וגאוותנות. 2. הם עסוקים בלנצל את עבודתם בחברה לטובת עצמם - בכל המישורים, במקום להשקיע את כל כוחם ומרצם אך ורק בקידום החברה (ושלא ידאגו, כי "סוף הכבוד לבוא").

מכל התגובות שאני קורא כאן אני רואה שיש הרבה הרבה עוד מה לגלות. הכותבים נראים כמדברים מתוך ניסיון אישי

אופנר עבד ב CA מספר שנים בתפקידים שונים והחברה הכירה היטב את האיש. לכן הטענה שהאיש פוטר במהירות אינה נכונה במקרה זה. כל זאת בלי קשר לפרישתו שעליה אני איני יודע דבר.

כמו שאמר מגיב מספר 2, התאגידים האמריקאים והאירופאים לא אוהבים "יצירתיות" בניהול העסקים, הם גם לא אוהבים רעש עיסקי ונוכלות. המנהלים הישראלים מאוד "יצירתיים" בדיווחים ובהכנסות וכנ"ל גם בהוצאות הפרטיות. בחו"ל מאוד לא אוהבים את זה. מנגד אפשר להגיד שגם אין שם הערכה (גם לעובדים המקומיים) כלומר, אתה יכול להיות מצויין, לתרום ולהביא רווחים של מליונים במשך שנים, אבל בבעיה הראשונה אתה בחוץ, ולא משנה כמה שנים היית בסדר ותרמת לחברה.

צריך להבחין בין שני מקרים: 1. במקרה סיסקו המנהלים "עבדו" על בעלי המניות - ולכן פיטוריהם קבילים בכל קנה מידה, ובכל חברה. 2. אם הבעיה היא בביצועי החברה - בחברות ישראליות נהוג לפטר כמה עשרות / מאות עובדים, ולתת בונוס להנהלה על ביצוע מוצלח של "תכנית ההתיעלות", אשר בד"כ אין מאחורי כל שינוי משמעותי בתכנית העיסקית.

חברות גדולות ובינלאומיות אינן יכולות לחיות עם חוקים "גמישים" וודאי לא חברות שהתרבות שלהם נטועה בתרבות האמריקנית. כל המקרים שהוזכרו בכתבה הן במידה זו או אחרת (בד"כ זו...) של עיגול פינות משמעותי, דיווחים די נכונים, הטיית האמת לשימוש הסניף המקומי וכו'. לא מדובר על חריגות קטנות, מדובר על אנשים שהשם שלהם בשוק המקומי מתיישב היטב עם מעשים כאלו, ולכן לא מדובר בשום הפתעות. לא מקאפי ולא סיסקו הפעילו חוקים מחמירים במיוחד, ההפך הנכון, הם יכלו לקחת את המנהלים שפיטרו לבית משפט ולתבוע נזיקים. השוק מודע למעשים, ורבים בשוק הישראלי לא רצו לעבוד עם האנשים הללו כשהיו במשרותיהם, ולא רוצים לגעת בהם היום כשעושים קומבינות במקום אחר.

עובדת בסניף הישראלי (מאוד לא מרוצה ולא מוערכת) גרמה לשני המנהלים לעזוב. לפחות במקרה של חקלאי - ללא סיבה אמיתית, ודרך אגב - אפריל 2010 ולא 2009. בחברות אמריקאיות (מנסיון אישי) הדיווח ותקינה הם מעל הכל, מעל המכירות ומעל היחס האישי. אם אדם (במיוחד מתוך הארגון) מתלונן עליך שהפרת תקנות פנימיות, אז מייד בודקים ואתה מייד תושעה או שייגרמו לך לעזוב. קל מאוד להפר תקנות, לא מרוע, לא מחוסר מקצועיות ולא מתאוות בצע, פשוט כי כמעט בלתי אפשרי לתפקד אם עובדים לפי כל תקנות הארגון העסקיות והלוגיסטיות. והארגון לא ישאיר אדם לא מתפקד.... הבעייה שארגונים כאלו משאירים תקנות מסויימות בצורה מעורפלת, בתקווה שהעובדים ייעשו "מה שצריך" ואם וכאשר תהיה בדיקה - זה כבר משהו אחר. לא פשוט. קשון.

אמנם כל אפסנאי שבקושי גמר שלוש שנים בצבא בארץ יודע להסביר לך שהמנהלים הישראלים כולם גרועים (וגם הקצינים) , אבל האמת הפשוטה שהישראלים דווקא יחסית משקיענים וחכמים - המנהל האמריקאי הממוצע הוא דביל עצלן שיודע רק ללקק למי שצריך ולתת נאום מרשים בן 10 דקות על מיהו ומה הישגיו. ההבדל - כשאתה במטה בארה"ב אתה יודע גם ליכלוך לא מועט על החברים והבוסים שלך, וחוץ מזה הם לא ירצו לחטוף ממך תביעה בארה"ב עם עורך דין סטייל LAW AND ORDER וכל הבלאגן. הרבה יותר קל לפטר איזה חיים או ראג'יב או הונג-ציו שיושבים במשרד רחוק. מיותר לציין שגם הישראלים בדרך כלל לא פראיירים - הם יודעים שהמטה בארה"ב מצפה מהם להביא תוצאות מצויינות בלי קשר לחיתוכי הפינות בדרך, ובתמורה יקבלו בונוסים יפים, ויבוא יום שהתרמיות יחשפו אבל אז החברה תוכל לרחוץ בניקיון כפיה "מדובר בכשל נקודתי" יאמרו ויפטרו את המנהל עם דמי שתיקה יפים. כל הצדדים יודעים במה מדובר. די להעריץ את תרבות הקורפורייט האמריקאית - היא כבר לא נחשבת בעולם כדוגמה ומופת, וכמו שהראו כשלי השוק בשנתיים האחרונות היא גם לאו דווקא מנפקת הצלחות אמיתיות אלא מדומות בלבד.

כל מקרה צריך להיבחן לגופו אחרת זה כמו להגיד שכל ראשי הממשלה מקבלים שוחד כי יש את א"א ( שדרך אגב טוען שלא קיבל שוחד אלא הלוואה ללא צורך בפרעון ). באחד מהמקרים שציינת בכתבה , אני מכיר אישית ואני יכול להעיד שיש פה נורמה לא מוסרית של המנהלים הישראלים ( שכולל תחזוקת יאכטה , ג'יפ לאשה , טלפונים סלולארים לבני המשפחה ואפילו לאופר ) שחושבים שמותר להם להם הכל בדיוק כפי שהכלב מלקק את אשכיו כי הוא יכול. לסיכום , הייתי ממליץ לבחון כל מקרה לגופו כי יש גם דוגמאות למנהלים ישראלים מצליחים ומוסריים כאחד.

מסתובבים כל היום בטיסות מחלקה ראשונה בעולם ומרויוחים משכורות עתק ללא הצדק זורקים אחריות בהסוואה של "בירוקרטיה" אמירקאית וממהרים להאשים את המדווחים להם. כאשר בעיה עולה ובמקום להתמודד ולנסות לפתור אותה בדרך יצירתית (סימן ההיכר של הישראלים) האמריקאי יעדיף לחייך ואז כמובן לדפוק ולהאשים כל מי שבא בדרך. עוד לא התחלתי לדבר על היחס שלהם להעברת עבודות למזרח וכמה כסף ויציבות חשובים יותר מכל ערך בשביל האמריקאים. אבל בדבר אחד הם כן טובים - תשאל מנהל מה דעתו לגבי משהו, ותמיד כל העובדים שלו (גם אם מדובר במאות) יגידו את אותה הדעה בדיוק עד רמת הציטוט - התיאום המערכתי מדהים. אומנם הישראלים לא בדיוק מערכתיים ובירוקרטיים כמו האמריקאים, אבל ביצירתיות ויצירת הון אני סומך רק עליהם.