מכובדיי השופטים , גל עכור וגדול מאיים בימים אלה על כולנו , עורכי הדין ובמיוחד אלה מאתנו המייצגים בבתי המשפט. דומה כי השופטים או חלקם חברו אל ראש ועדת האתיקה של מחוז תל אביב כדי לפגוע בנו כגמול על עבודתנו הקשה והחשובה המאפשרת לשופטים ולמערכת המשפט בישראל לבצע את תפקידה החשוב להגיש סעד משפטי לאזרחי המדינה באשר הם. לשכת עורכי הדין ובמיוחד זו שבמחוז תל אביב איננה מהווה עוד בית בטוח עבורנו ואנו עורכי הדין כסוכנים סמויים חשופים לכל רע ללא כל דירת מיקלט . על לשכת עורכי הדין ובמיוחד במיוחד במחוז תל אביב ירדה חשכה כבדה ומוחלטת. פסק דינו של השופט הנכבד א. רובינשטיין אשר ניתן בהסכמת שופטי ההרכב אותו טרם קראתי , הוא אלומת אור דקה הבוקעת מתוך החשכה אשר ירדה עלינו במיוחד במחוז תל אביב . תודה.

או שאתה תמים או שאתה לא מתמצא, אבל בכלל, במטריה ואולי גם וגם. המצב שאתה מתאר, מדמיונך כנראה, הוא כאילו בית המשפט הוא "מחשב" שמכניסים לו את העובדות ותמיד יוצאת אותה תוצאה. אני כמעט מתפתה לכתוב הלוואי שכך היה אבל בכלל לא בטוח שזהו מצב אידאלי. במחשבה שניה אם זה היה המצב לא היה צורך בערעור. אולי לא היה צורך במערכת משפט בכלל. כל אחד היה יכול להכניס את הנתונים ל"מחשב" ולקבל את התשובה האחת והיחידה, לדעתך. כמו כן בשיטת המשפט הנהוגה בישראל הנקרית "אדוורסרית" השופט לא אמור לשאול שאלות, אמנם המגמה משתנה כנראה אבל אף אחד לא סומך על זה שהשופט ישאל במקום עורכי הדין. ולבסוף כששופט לא בוחר צד ומחליט לא להחליט זה עצוב מאוד.

אנחנו בבעיה גדולה. שופט צריך לפסוק לפי החוק והעובדות, אצל כל שופט צריכה להתקבל אותה תוצאה, אחרת כנראה הם לא עושים את העבודה. שופט גם צריך לשאול שאלות את העד ולא לסמוך על כך שהכל יוסבר לו. הוא צריך לנסות להבין לבד ולא לבחור צד.

הסיכוי שאני כאזרח קטן יצליח להתמודד מול עורך הדין הבקיא, המלומד והחזק- הוא איננו קיים.