האמת היא שבכלל לא ביקשנו כלום רק עזרה ל4 ילדים בבית הספר..אבל לא היה כלום אמרו אין תקציב.לכן הילדים היו ממש אומללים בבית הספר וחזרנו אחרי שלושה חודשים חזרה אז לפני שמתחילים עם כל המיבצעים האלה שידאגו קדם לצעירים בארץ..

אותם אנשים שעזבו את הארץ , עזבו על מנת לחסוך כסף , מה שלא ניתן לעשות בישראל. לאחר זמן מה (לכל אחד זה שונה) עולים געגועים לארץ והם מחפשים הזדמנות לחזור לארץ. רוב הישראלים המתגוררים בחול יחזרו עם או בלי הטבות. אותו אחוז שלא יחזור בגלל שאין הטבות לא שווה את עלות ההטבות אשר ינתנו לכל השבים. כאחד שחיי בחול אני חשבתי על חזרה לארץ והטבה פה ושם לא מה ששכנעו אותי. אז יאללה מדינת ישראל חבל על הכסף! 

מתוך קבוצת החברים שלי בתיכון אני היחיד שנותר בארץ. כל חבריי עזבו לארה"ב, לקנדה ואפילו להולנד. כולם 'בני טובים', כולם בעלי מקצועות חופשיים וכולם לא כאן. למזלם יש אותי שמהווה קנה מידה למקום בו היו יכולים להיות לו היו נשארים בארץ: אני עובד יותר שעות מהם, מרוויח משמעותית פחות, חוסך פחות, משרת במילואים, עסוק חצי מהיום בפוליטיקות הפנימיות בעבודה, שכר הדירה שלי זהה לשלהם רק שאני שוכר דירה סבירה ולחבריי האמריקאים יש בית צמוד קרקע עם גינה, אני עובד לרוב 6 ימים בשבוע (כי יש תמיד יותר עבודה מעובדים) והם עובדים 4.5 ימים. נחזור להתחלה: לחזור? נראה לכם?!

כאחד שחזר לפני שנה גם כן במסגרת ״מבצע״ לכבוד 60 שנה לישראל אני יכול להגיד שהבטיחו כל כך הרבה אבל כשהגיע זמן לממש את ההבטחות הגיעו כל מיני תגובות מגומגמות שנגמר התקציב פה ואין יותר כסף שם. פשוט אכזבה אחת גדולה ממשרד הקליטה.