אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

עזרתם לקרובי משפחה לרכוש דירה? ייתכן שתחויבו בהחזרי המשכנתא

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
לווה נוסף
לדעתי, ובניגוד ל 2, צדק המחוזי. כל הרעיון של לווה נוסף הוא להוכיח יכולת החזר. מכאן נגזרים התשלומים וגובה המשכנתא. הטעות של הזוג ? שלא הודיעו לאח על פיגור בתשלומים, ונתנו לו לסייע להם לשלם חדשית. עכשיו, כל יתרת החוב, כולל ריבית שבירת משכנתא תחול על כולם
שאול | 12.06.10
10.
הבעיה היא שהלווה הנוסף, לא תמיד מבין את משמעות החתימה שלו....
צריך לוודא שכל לווה נוסף כותב בכתב ידו, שהוא מבין, שאם הם לא לא יחזירו ההלוואה, יפתחו בתביעה משפטית, הוא עלול להפסיד גם את ביתו הפרטי. נראה לווים נוספים מצטרפים וחותמים על כזה מסמך. ברור שלא יחתמו, כאשר מבינים את המשמעות הזו. כך שהמסקנה שלי היא שהבנק, בדרך חכמה, עקף המגבלות של חוק הערבות, ומצא לעצמו חייב ישיר. שחייב בסכום, ולא כערב.
ששון | 11.06.10
2.
השלום צדק ובגדול ובית המשפט המחוזי שגה שגיאה חמורה.
אני מקווה שתוגש בקשת רשות ערעור לעליון על זה. פשוט ביזיון השופטת טעתה כאן ובגדול. במקרה הזה אין ספק שלא היה מדובר ב"לווה נוסף" - אלא בערב. שכן זה לא משנה מה הכינוי המשפטי שבו בחרו הצדדים אלא מה שארע במציאות. בפועל, כפי שאני מבין מהכתבה, האח אחמד לא שילם אגורה כל עוד בני הזוג שילמו את ההלוואה, והבנק לא העלה טענות למה האח אחמד - על אף שהוא חתום על ההסכם - לא משלם. היה ברור לבנק שבני הזוג הם אלו שמשלמים את ההלוואה ורק במקרה שבו הם יחדלו לשלם, אז האח אחמד ישלם במקומם. מדובר בערבות לכל דבר ועניין. בקיצור, בהנחה שמה שכתוב בכתבה משקף את האמור בהליך המשפטי - ההחלטה שגויה והבנק בניבזותו החתים אדם כ"לווה נוסף" כדי לברוח מההגנות של חוק הערבות. מקוווה שיהפכו את ההחלטה בעליון
עידן המשפטן | 10.06.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת