מכל האקדמאים המוכשרים שיצאו ממוסדות ההשכלה הפלסטינים, אין אחד שעשה את הקישור בין החרם על התעשיה הישראלית לבין שיעור האבטלה בגדה. ככל שהביקוש למוצרים ישראלים המיוצרים ביהודה ושומרון ירד, כך אחוז האבטלה בקרב הפלסטינים יעלה. אולי זה לטובה. יתכן וזה ידחוף את הצעירים המוכשרים לנסות את מזלם במדינות אחרות. מה שנקרא, "טרנספר מרצון".

הכותב, שאינו מחזיק בדעות ימניות מודה כי ב 67 לא היו הגדה וברצועה ולו מוסד אקדמי אחד לרפואה. והנה , למרות "הכיבוש" שהוא וחבריו כה מרבים להשמיצו בכל דרך אפשרית, מסתבר שדווקא בזמן שהפלסטינים נאנקו תחת אותו כיבוש מושמץ, ההשכלה הגבוהה דווקא התפשטה והתרחבה, ובייחוד לפני 30 שנה. חשבון פשוט שעשיתי מעלה ש"לפני 30 שנה" יוצא בדיוק שנת 1980 כשעדיין הפלסטינים המסכנים נאנקו תחת כבלי הקולוניאליזם הציוני גזעני. אז או שהדעות אותן משמיע המחבר כנגד "הכיבוש" אינן נכונות, והראיה הגידול המדהים בהשכלה שחל דווקא כשהשטחים היו נתונים תחת שליטה ישראלית, או שהמאמר אינו מתאר את המציאות. פשוט לא ניתן להבין את הסתירה הזועקת לשמיים.