אני מעדיף לקרוא כתבות אופטימיות ומשמחות. זה קצת עושה יותר שמח. מעניין מה פירוש "דווקא החלשים שורדים".

צריך גם לדבר על אלה שנחשבים "קלים" - על המושמטים ששוחררו מהצבא בגלל בעיות נפשיות קלות וכתוצאה מכך חייהם נהרסו כי הסביבה רואה אותם כלא שפויים. כשמכריזים על מישהו כלא שפוי נפתחת הדרך לאי לגיטימציה חברתית שלו. קודם כל זו סתימת פה - צמצום זכות ומרחב הדיבור שלי, ואח"כ בתור שלב שני זה גורם להתרחקות מן המסומן (אני או מישהו אחר) עד כדי בידודו החברתי/אינטרנטי = הכנסתו לסוג של גטו. הרבה פעמים אני שואל את עצמי כמה מה`ציבור השקט` כאן - קונה את ההשמצות המתוחכמות-מרומזות שמפוזרים כאן נגדי, וכמה מכירים אותי כשלעצמי יותר ממה שהם מכירים את אנשי השב"כ שרודפים אותי. זה גורם לי לחזק את ראייתי את עצם המצאת הסימון הנפשי בפרופיל 21 ככלי שנועד להדרה-גטואיזציה חברתית, ניכור שמי שנמצא בו גם המוטיבציה שלו בכל מיני תחומים בחיים יורדת = השמדה, אמנם שקטה

ולמה זו בעייה ? ממתי יכולת הבחנה או העדפה של איש מסויים על פני איש אחר מהווה תסמין של מחלה ? אם כבר אז המחלה החברתית הכי נפוצה היא חוסר ההבחנה שבה העדר מתייחס לכל הפרטים כאילו היו עשויים מיקשה אחת ומחמיץ את התכונות היותר יחודיות שלהם, שזו אגב אחת הסיבות העיקריות להזנחת פרטים שניחונו באישיות יחודית ובעלי תפישה קצת פחות עדרית מה שיכול להוביל למחשבה שהזנחת פרטים מסויימים על ידי משפחתם זו לא הסיבה אלא התוצאה של חוסר יכולתה של המשפחה והחברה לתמוך בטיפוסי אנשים טיפה יותר מיוחדים ומקוריים.

נפשו של האדם- מי ידענה ?

ההפרעה הרסה ? או שמה החברה? ובכלל היה מה להרוס?

מאשר כתב סופר ורופא A.CHEKHOV בנובלה שלו: 'נזיר שחור'. שם מדובר במדען מצליח, קריאטיבי, שחי במשפחה אהובה. אבל מחלת סכיזופרניה שהורסת הכל. תיאור גאוני של שלבי מחלה עם אסון סוציאלי מקביל

אין מושג כזה "התפצלות" - יש מושג שנקרא "פיצול".

i work with BPD BOrderline persoanlity diorder. they can be helped but it takes 2-3 years and willingnes sto help iut of hours and say no you are out of bo