לראות איך אנשים שיש להם קשרים ולא כישורים מנהלים ומתקדמים בחברה. מוזי אולי בעלי החברה אבל לא הוא ולא רוני קוברובסקי יודעים מה קורה באמת בחברת קוקה קולה.יש שם אנשים שחושבים שהם הבעלים או מנכלי החברה. לגבי נושא הכתבה , יש אנשים בקוקה קולה שמרוויחים עשרות אלפי שקלים ושיהיה להם באמת לבריאות ולחלקם הגדול אף מגיע להם , אבל יש שם עובדים שבאמת עובדים קשה ושבלעדיהם לא יזוז כלום האנשים הפשוטים שמבקשים העלאה של 150 ש"ח במשכורת אבל אבל נדחים בתרוצים משונים ואף ננזפים ע"י משאבי אנוש ואחרי זה ממשאבי אנוש לא מבין למה הטובים עוזבים את החברה

מאחורי חברה עומדים אנשים בשר ודם אשר משקיעים הון רב בחברות תמיד התנגדתי למנגנון המעוות אשר מוצע בתיקוני החקיקה השונים - להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. על הרגולטול להדיר ידו מהתערבות בניהול החברות. שכר מינימום בחוק הינו מספיק והינו ביחס ישיר (או לפחות מנסה לחכות), לעמל העובדים. עוד מעט עבודה בחברה ציבורית יהיה דבר נחשק ביותר - הדבר יפגע בכל השוק ויעלה מחירים של עובדים. מי שמעוניין להשקיע בחברה ציבורית אשר מפריזה או שאינה מגבילה את שכר מנהליה - זו החלטה שלו - כוחות השוק אמורים לדבר בעד עצמם. תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. חברה ציבורית הינה חברה אשר מניותיה נסחרות בציבור. אף אחד לא מחוייב להשקיע בהן ומי שאינו מעוניין לעשות כן - מוזמן להימנע מכך. מי שחושב שיכול להשיא את רווחיו על ידי השקעה בחברה כל שהיא, שיבושם לו, לרוב ההשפעה של שכר הבכירים על הצלחת החברה הינה זניחה. אך הדבר דומה למצב בו אני מנהל חברה פרטית ובוחר להגדיל לעצמי את המשכורת כאוות נפשי, כך אעשה ללא התערבות הרגולטור - אין שום קשר בין רווחיות החברה לבין המשכורת אותה העובד צריך להשתכר. כך למשל, המבחנים שצריך לבחון במקרים של חברות הנמצאות במצב של "מימון דק" הינו "יכולת הפירעון של חובות והתחייבויות החברה לעתיד. על זאת אפשר לפקח במנגנונים שונים ולא על ידי אלו המוצעים, כגון על ידי שינוי חקיקה באופן שבו הגדלת שכר הבכירים תהיה מותנת וכפופה להחלטת האסיפה הכללית של החברה. בעל מניות של חברה הופך להיות מחזיק במניותיה ורוכש את אותן המניות (פיסות הבעלות, המקנות חובות וזכויות) לאחר שבחן את הגבלת שכר הבכירים ובחר זאת מרצון חופשי ומאינטרסים עסקיים וכלכליים גרידא.

עם משכורת כזאת שמנה למנכ"ל, בל יהי חלקי עמהם. אם אתם כזה בנק מוצלח, איפה השיתוף של העובדים בהצלחה?

נו מר מר ורטהיים, אומרים עליך שאתה איש חכם, אז מה אתה עושה בעניין, הרי אתה יודע שהבעייה היא גם בין מר יונס ושדרת הניהול במוסד (שלך) שאותו הוא מנהל וכן גם (למרות שאתה טוען ההפך) בהבדל בינו ובין מסעודה משדרות, כי מי שמבין בכלכלה מבין גם התוצאות הסופיות מה הפערים האלה עושים ויעשו למדינה המסכנה הזו.

"...המשכורות דופקת בין אם העסק מפסיד או מרוויח..." וכאן מתחילה הבעיה, הזוטרים מפוטרים, נזק משני, ו-"הכשרון" נשאר

אין בעיה לתגמל על הצלחה אבל כשהתגמול מגיע רק לצלחת של המעטים יש בעיה. צריך לתת אופציות/בונוסים לכלל העובדים לפי רמת החשיבות שלהם

הסברים לא משכנעים בעליל. זה קורה למי ש"מרחף" ולא מבין למה אחרים לא.