מהלך פשוט של יחסי ציבור. "נראה להם כמה אנחנו עובדים קשה והם יוותרו לנו." רופאים, אחיות, עובדים סוציאלים, כבאים, שוטרים ורבים אחרים במשכורות שנעות בין שכר מינימום לשכר ממוצע חיים בלתץ כזה, עם אחריות אמיתית לחיי אדם, כל יום. בושה.

אני אדריכלית שכבר עשר שנים הפכתי לבעלת בית אבות גריאטרי לזוג הורי .את כל חסכונתי גמרתי. יש לי את כל המחלות שתארתם .מפריחה איומה בכל הגוף עד לכאבי שרירים ועצמות.מלחצ. אתם יושבים על כסא מנהלים ומרוויחים מליון שח לחודש נוסף לכלההטבות משתעממים ומצוטטים עם מסכות ומיתעללים ומלבינים פנים.והורסים כל חלקה טובה .אני נישארתי ערירית ללא כסף פוחדת מהצל שלי. בבית אבות נישארתי והיתי העובדת היחידה .גם המנקה הנהגת והמבשלת המלבישה ומאכילה ומעבירה סדנאות ... תוסיפו לזה שעיני כל העולם בצלחת שלי .ואתם מיתחבאים לכם במטוסים פרטיים בחופשות עם ילדים תפסיקו לבכות או תיתפטרו ותתרמו שכר למשפחות ולחיילים ולבתי חולים ם ולמשטרת ישראל בצורת אנונימית .נראה אותכם .ימי תישעה באב.חודש אב .תתקנו את עצמכם ..ואם עדיין יכאב לכם אתם מוזמנים להיתחלף איתי .אתם תטפלו באמא שלי. אני אשב על כסא המנהלים שלכם ואקבל את המשכורת שלכם ואטוס לחופשה ולשופינג ולמנוחה. מה לא ברור.:-).ממש טפשים.

יש אנשים שלא ישנים בלילה כי לא יודעים איך לסגור את החודש, גם אחרי שהם עובדים 12 ש' ביממה ויותר. לא ישנים כי מפחדים מהוצל"פ, מפחדים שגם השנה הילד לא יוכל לצאת לטיול שנתי וירגיש מקופח, מפחדים לקחת איזה חטיף בסופר לילדים שזה לא יסתדר עם התקציב, מפחדים שלא יהיה מספיק כסף לאורטודונט לילדים, מפחדים לקבל הזמנה לחתונה/ברית כי זאת עוד הוצאה, מפחדים לאבד את הדירה העלובה שעליה משלמים משכנתה אסטרונומית. והעיקר, מפחדים להוציא פיפס או לבקש העלאה מחשש שיפוטרו ויימצאו את עצמם ומשפחתם ברחוב. אם החברות של ה"מסכנים" הללו יפשטו רגל, לכולנו ברור שהממשלה תיתן להם כסף לחילוץ, וזאת מבלי לבדוק בכלל על מה הולך הכסף בכלל. והבונוסים והפנסיה המופלגת שהם מקבלים יכולה להאכיל אלפי משפחות קשות יום בישראיל. אנחנו לא מתרגשים מדמעות של תנינים, צר לי, פספסתם אותנו.

הכתבה הזאת נראית לי מטעם. כאשר מדברים על פיקוח על שכר הבכירים, הם פותחים בפנינו חלון "זוועות" כדי שנדע כמה קשה הם עובדים, כמה בריאותם נפגעת כדי לקיים את העסק וכתוצאה מזה, כל מיליון שקל נוסף הוא ממש "בסיסי".

חבורת מנופחי אגו שחושבים שהשמש זורחת להם מהתחת. החיים של כולם לחוצים גם מי שמקבל בתלוש 10,000 וגם מי שמקבל 100,000 רק שזה האחרון יכול להרשות לעצמו חופשה של 3 שבועות עם המשפחה ב.....

לאף אחד מהמנהלים הללו לא עולה בראש " מה אעשה על מנת שהעובדים שלי יחייכו ולא יקוצצו או יפוטרו" או " איך אני מרחיב את הארגון על מנת שלכמה בתי אב נוספים יהיה מה לאכול"

לדעתי אם נעלה את שכרם, הדיכאון יהיה יותר קל..........! בוא נעזור להם.

כולם סובלים אפילו אלו שנהנים. היחידים שאינם סובלים הם הפסיכופטים.

ממ שרחמים

בארץ ואולי גם בעולם, מגיעים אנשים לתפקיד שהוא בשלוש רמות מעל היכולת שלהם. הכל במסגרת הבלוף הזה שנקרא כלכלה. כל שצריך הוא להסתכל בראי של המדינה ואז אולי אפשר להבין את כל "ההצלחות" של המדינה בשנים האחרונות. זה בדיוק כמו פוליטיקאי שרוצה לקבל תפקיד ראשי בתיאטרון. שלמה רחמן חיפה

מקבלים עשירית מהמשכורת שלכם (במקרה הטוב, לא כולל בונוסים) ובלי אפשרויות של משחק כדורגל בחו"ל או חופשה של 3 שבועות עם המשפחה. מצבכם לא כ"כ נורא - אתם מקבלים מספיק כסף להתמודד עם הלחצים האלה - מה שאי אפשר להגיד עלינו, העובדים שלכם שמנהלים פרויקטים גדולים תחת לחץ אטומי אבל חוזרים הבייתה עם שכר ממוצע ובלי אפשרות למותרות כמו פסיכולגים שיעזרו לנו להתמודד עם הלחץ או חופשות ארוכות ומרגיעות. אבל, יום אחד כשנחליף אותכם בתפקיד...נתבכיין בדיוק כמוכם!!! שיהיה לכולנו בהצלחה עם החיים המטורפים האלה :-)

מנהלים שחיים מדו"ח רבעוני לדו"ח רבעוני הוא מנהל גרוע משתי סיבות. קודם כל, במונחים של חברה, רבעון זה עכשיו, ומנהל שלא יודע איפה החברה תהיה (עד כדי בלת"מים רציניים) עוד חודש הוא מנהל מנותק מהחברה שלא עושה את העבודה שלו. דבר שני, מנהל לא עובד בצורה כזאת אינטנסיבית על הדו"חות הרבעוניים - בשביל זה יש מחלקת כספים. מעבר לזה, אחרי כל המחקרים והכתבות שהראו שאין שום קשר בין משכורות המנהלים לחברות שהם מנהלים, ועל המשכורות היפות של המנהלים, לא צריכה להיות להם סיבה לדאוג.

שכר של מאות אלפי ש"ח לחודש ( ואף יותר) תרופה מספיקה ל " מחושים.... האם מישהו מהם פיטר עצמו מהג'וב הנחשק....ותרם אחוז ל-עניים...או למיסכנים.....

אל תאמינו לכל השטויות שמוצגות בכתבה. אין מנכל או מנהל כספים שלא יודע מראש מה המצב הכספי של הארגון, מעורב בהכנתו וגם מכופף מדי פעם את דעתו של רואה החשבון שאוכל מידיו כדי ל"יפות" את הדוחות.

כל המרואיינים טועים אסטרטגית. הדבר היחיד שיש להם שליטה חלקית בו, הם התקציב, והשקעת המשאבים ותוכניות העבודה של החברה אותה הם מנהלים. ( אם לא מתייחסים לחשבונאות יצירתית, על גבול הפלילים...) כל נסיון לנהל משהו שאינו בר שליטה- כגון השוק, או מחיר המניה, הוא מאבק בכוחות גדולים ממך, כשאין לך שום סיכוי אמיתי לנצח בו. אם החברה מנוהלת בכיוון הנכון, התוצאות לא יאחרו להגיע...יקח עוד רבעון? אז מה? אל תלחיצו את עצמכם, ואת הסובבים אתכם, עקב אי יכולתכם, להכיל ולהבין, מה בר שליטה ובחצוע, ומה הוא מבחינתכם, רעש בלתי נשלט.

אוי אוי אוי, אני מיסכן , לא יושן בלילות, השטרונגול לא עומד, השער מלבין. תפסיקו לבכות יא עוכלי חינם, על כל המליונים שאתם מקבלים, אין לכם שום זכות לבכות. מקסימום יפטרו אותכם עם איזה מצנח זהב. נשמה כמו תירוץ על כל הסכומים הלא היגיונים שאתם מקבלים. לידיעתכם, פרנסה בכבוד עבור פשוטי העם דורשת גם לא מעט יזע ודאגה. תורידו את המשכורות שלכם סביב 50 אלף לחודש (סכום הגיוני למדי) אז אולי נרחם עליכם.

זו פשוט עזות מצח הכתבה הזו! אני עובד באחד החברות היצוריות הגדולות במשק . כל המנהלים הבכירים מקבלים משכר ענק עוד לפני בונוסים. חגחגת הבזבזת אצלם פשוט ללא מעצורים.... עובד פשוט שמבקש העלאה (בהנחה שהוא באמת עובד טוב) יכול להמתין חודשים רבים עד שהוא יזכה להעלאה של פרוטות והוא תוחן שעות לא פחות מהמנהלים הללו. היום ישנם מנהלים רבים אך לא אף מנהיג אחד , וחבל..

ראיתי הרבה אנשים שמצאו מכשיר אלקטרוני ליד המיטה שנתן שדה גבוה ולאחר שהזיזו אותו, השינה השתפרה פלאים.