זה לא פלא שרמת הכדורגל כאן כל כך נמוכה.

אם היה צריך הוכחה לזה שכדורגל הוא משחק של משבה וטקטיקה, אותו משחק של גרמניה-ארגנטינה הוא ה-הוכחה לזה. באה נבחרת אחת שמסתמכת על יכולת אישית, אלתורים ומזל, מול נבחרת מאומנת עם טקטיקה מסודרת שבה כל שחקן יודע מה הוא עושה ומתי, שחקנים עובדים בתיאום והקבוצה כולה מגיעה למצב של סינרגיה - שבו הסכום עולה על סך חלקיו. הנבחרת המאומנת פשוט מוטטה את זו שבנויה על אלתורים, מזל, לב ומוטיבציה. ואז באה אותה נבחרת מאומנת מול נבחרת עוד יותר מאומנת ועוד יותר חכמה, שסבלה ממונדיאל גרוע של החלוץ המרכזי שלה וממאמן קצת שמרן מדי, אבל עדיין בכל משחק שלטה ללא עוררין והגיעה ל-לא מעט מצבים (כן, גם נגד שווייץ). חסר ריכוז, חוסר מזל וחוסר תכליתיות לעתים מנעו ממנה לכבוש 3-4 שערים במשחק. באה אותה נבחרת עוד-יותר-מאומנת, והעלימה לחלוטין את הנבחרת הקצת-פחות-מאומנת. כן, המשפט של הסוגדים לכדורסל (שמשום מה זה גורם להם לבוז לכדורגל...אתם רוצים משחק חכם? שחקו שח ועזבו אותנו בשקט) או בוחשי שוקו כאלה ואחרים על "22 בבונים שרצים אחרי כדור וכשמשיגים אותו ישר בועטים בו" כבר לא אקטואלי.

כדורגל המשחק הכי פשוט בעולם ולכן אין הבדל גדול בין הנבחרות החלשות והגדולות ששיחקו במונדיאל..פשוט למי שיש יותר מזל הוא זה שמנצח וכמובן אם השופט עוזר בטעויות כמו לספרד שלא נתנה שום משחק טוב לאורך כל המונדיאל אבל המסרת והניסיון עזרו לה להצליח כולל עזרה מהשופטים . אין הרבה משחקים גדולים בכדורגל כגון גרמניה למשל שנותנת משחק ענק כמו ה4-0 על ארגטינה. הכדורגלן הישראלי בדור האחרון הוא מאוד כישרוני יחסית לילדים בגילו במדינות אחרות ולכן במידה מסויימת ברוורמן צודק אבל הבעיה שהתקשורת הורסת את הילדים האלה שכבר בגיל צעיר מנפחת אותם וגורמת להם לחשוב שהם סטארים ולכן הם כבר לא מתאמצים שהם זוכים למשכורות עתק ולפרסום שהם לא שווים.

כתבת מאמר אני מסכים עם העיקרון הבסיסי שלו אבל ואני לא מתומכי אלי אוחנה למה הירידות האישיות הכניסות הקטנות והלא יפות הללו המאמר שלך היה יכול להיות מקצועי אבל הרסת אותו חבל