אחרי ההתלהבות של הפתיחה באה המציאות לבקר, ברוב המקרים לאנשים שפתחו אין להם את המשאבים והידע כדי לדעת האם זה יעבוד, יש להם חלום והתלהבות אבל זה לא מספיק כדי להתמודד עם המציאות בשטח, והמציאות היא שהם נמצאים בחלק התחתון של שרשרת הטריפה, כמות התשלומים שהם צרכים לתת לכל הפרמידה שיושבת מעליהם (בעלי השטח, עיריה, מיסים וכו...) "במקרה הטוב" גורמת להם לחיות על הקצה, כל שכירה של עובד נוסף תפיל את המאזן לשלילי, המשמעות היא שהם הופכים לעבדים של מקום העבודה שלהם אבל במקרה הנפוץ יותר באמצע השנה הם פשוט מתרסקים והערבות הכספית נלקחת ע"י בעלי השטח, והם משועבדים לחובות של סכומי כסף גדולים עבור אדם פרטי, עבור חלק מהאנשים זה טרגדיה והם לא יצליחו להתאושש מזה אף פעם. המסעדה\שווארמה שנפתחה בהתלהבות נסגרת, ואחרי כמה חודשים שוב נפתחת איזה מסעדה חדשה אם עוד כמה חברה מלאים התלהבות שתוך שנה שנתים כנראה יעמדו באות מצב , להצליח בעסק הזה זה כמו לזכות בלוטו, השאלה במשוואה הזאת היא מי ממלא את תפקיד מפעל הפיס ומרוויח מכל הסיפור הזה? הרי ברור שמשהוא מרוויח פה, וזה לא בעלי העסק.

אם כל החברות יקרסו את מי BDI תסקר?