1. החלופה של מיזוג התעשיות יתכן והייתה משפרת את כושר התחרות מול הענקיות מחו"ל, אבל נראה לי לא ישים בשלב הזה. 2. הפרטה של 3 התעשיות, להוציא אלביט שהיא חברה מופרטת, לא בהכרח מיטיבה עם יעדי הביטחון ו/או עם משלמי המיסים- בסוף נראה עוד פעם אחת המשפחות משטלטת על משאב של המדינה. 3. ועדת הררי הציע פתרון שעיקרו מניעת תחרות פרועה שתוצאתה פגיעה בשם המדינה, החלשות כח התחרות של התעשיות הישראליות עד כדי איבוד חוזים לתעשיות מחו"ל- אני סבור שזה לא יעבוד טוב, בין השאר כיוון שנזקים עלולים להיגרם עוד לפני קבלת האישורים על השתתפות במכרז. 4. המלצתי היא לאחד את גופי השיווק למכרזים בחו"ל של כל התעשיות ולהכפיף אותם למשרד הביטחון. כל תעשיה תפריש את נציגיה לגוף השיווק המשותף.

עבור חלפו להם שנות החמישים והשישים שועדה מסדרת בממשלה קבעה מי יתחרה איפה ומי לא, מי יקנה את מי ומי יתמזג עם מי. רק עמוס ירון כנראה עוד לא שמע שיש חופש עיסוק במדינת ישראל.

יש מעט מאוד מיזוגים מוצלחים. באקדמיה עושים טונות של עבודות על למה מיזוגים נכשלים. אם רוצים ליעל את התעשיות הביטחוניות אפשר להשתמש בקבלני משנה וללכת לנישות חדשניות.

אלביט חברה פרטית. אין לה שום טעם להתמזג עם אף אחד, היא קונה את מי שהיא רוצה וזהו. למגיב 2- אתה לא ממש בקיא במה שהולך. מי יפריט את אלביט? רק בעלי המניות (פדרמן) יחליט מה יהיה. בטח לא המדינה.

אינני בטוח שמיזוג יביא מזור לחוליי התחרות בין החברות הבטחוניות. אני בטוח עם זאת שהרעיון של חלוקת העולם, מושחת. תבדקו מה עושים כל פקידי סיב"ט ושאר המחלקות במשהב"ט עם פרישתם. הם פונים לעבוד בתעשיות. מה הם יעשו בשנה לפני הפרישה? יתנו העדפה לחברה אליה הם רוצים לעבור. תבדקו מה קורה היום.

ירון הוא מאותם גנרלים שטרם הסתגלו לעולם האזרחי. יש לדאוג שאנשי צבא ומשרד הביטחון יתרחקו מהשוק האזרחי ולא תנתן להם הזדמנות להשפיע/להפריע. אגב - אם התעשיות הביטחוניות לא תשכלנה לשתף פעולה - מגיע להן להפסיד. רק את החברות הממשלתיות, שאינן פועלות על פי אמות מידה מסחריות, יש להגביל.

אחוד כל החברות לאחת עלולה להביא סכנת פשיטת רגל לכל התעשיות הבטחוניות במקרה של ניהול ריכוזי כושל. אני סמוך ובטוח שהחברות עצמן יכולות לתאם את שיתוף הפעולה בחו"ל טוב יותר מפקידים במשרד הבטחון. התפתחה חשיבה בישראל ובעולם כי חברות פרטיות מנהלות טוב יותר עסקים מאשר הממשלה אין צורך לחזור לשנות החמישים העליזות.

עמוס עמוס הצחקת את כל המנהלים הסגני מנהלים הסגני סגני מנהלים....................

אתה יודע שעל פי חוק רשות החברות הממשלתיות מנכ''ל חברה ממשלתית מרוויח משכורת עם תקרה של 45 אלף ש''ח בחודש? זו ממש לא משכורת עתק, בהשוואה לשוק האזרחי הפרטי. עובד מן השורה...

הבעיה שמועלית בכתבה אמיתית וקשה, אבל: מתוך 4 החברות שהוזכרו, אלביט היחידה שהיא חברה בבעלות פרטית. לכן אין לה אינטרס לחזור לבעלות המדינה (המדינה תצטרך לקנות אותה) אי אפשר להפריט אותה, והמשכורות של הבכירים שלה הן לא בדיוק מעניינו של משלם המיסים. אם למזג, צריך קודם להפריט את שאר החברות, ואז למזג.

במצב כיום יש 4 מנכ"לים ו- 40 סמנכ"לים עם משכורות עתק. אבל אם תהיה חברה אחת - יהיה רק מנכ"ל אחד (רחמנא ליצלן) ורק 10 סמנכ"לים. האבסורד הוא גם שהחברות מתחרות אחת בשניה וכולם מפסידים.

תחרות היא לב לבה של ההצלחה בשווקים, התחרות היא "חדר הכושר" של החברות - ומחזק אותן ואיחוד החברות ללא תחרות יהפוך אותן לנפולות שמנות ויקרות למשק אבל מה - מקום מפלט נוח לפקידי מדינה וקציני צבא אחרי שחרורם \ בפנסיה מוקדמת

כול החברות הנ"ל באם הם יהיו תחת המטריה של משרד הביטחון כחברה אחת - הפרה תחלוב את כיסו של משלם המיסים - צריך להמשיך להפריט את כול היברות האלה עוד יותר - אלביט ניתן להפריט אוצה לעוד 5 חברות קטנות - תעשיה אוירית יש להפריט אותה לעוד 30 חברות קטנות ורפאלי נין להפריט לחות ל 5 חברות קטנות. זו גם המדיניות הכלכלית בכדי לא לכרום לסיכון ומפולת כתוצאה מרכיזיות גבוהה במשק