אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מהפכת הסטאז'רים: יתמודדו על מקום להתמחות רק בשנה השלישית ללימודים

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול!!!!
כל הדיבורים הם בסה"כ יח"צ ופוליטיקה של בעלי עניין. להמון אנשים נחמד לראות את שמם בעיתונות בגלל התבטאות יפה פופוליסטית וריקה מתוכן. רק שכחו לומר- מי יאכוף את התקנה החדשה וכיצד? כבר שנים אני שומע על: החמרת דרישות הסף, שינוי המבנה של בחינות הלשכה, הגדלת תקופת ההתמחות לשנתיים, דרישת תואר שני וכו'. מילים מילים ללא כיסוי! בסופו של דבר הולך סטודנט למשפטים למשרד עו"ד כבר בשנה א' (בתקווה שרכישת הניסיון תעזור לו בעתיד) מתחיל טרום התמחות (כי בעל המשרד מעוניין לנצל אותו עד הסוף ולשלם לו שכר זעום לאורך תקופה) לאחר הלימודים מתחיל את ההתמחות (שלמרות שכבר שנים מדברים על הארכת התקופה עדיין מדובר רק בשנה אחת), בשהת ההתמחות הוא לומד כיצד מתפעלים מכונת צילום וכיצד ניתן לתייק מסמכים באופן יעיל (למעט ברי מזל שבהתמחות עוסקים בעבודה משפטית) כמובן שהמתמחה יסתיר את העובדה הנ"ל בכל מחיר פן יפסלו את התמחותו. ואז הרגע הגדול בחינות הלשכה (שלמרות הדיבורים בוחנות את יכולת השינון ורמת הזיכרון של הנבחן וללא שום קשר ליכולת הניתוח המשפטית של הנבחן). וסוף סוף מגיע הרגע הגדול, הילד מוסמך בטקס חגיגי והופך לעו"ד(אושר תקווה ושאיפות מציפים אותו אבל נעלמים בערך לאחר שבועיים). עכשיו החלק הכואב מתחיל- הבחור שלנו יחתום אבטלה ויחפש עבודה כמעט חצי שנה. וסוף סוף הבחור החרוץ מוצא עבודה כעו"ד במשרד בינוני ומתחיל לעסוק באמת בעבודה משפטית קשה ומעמיקה (עכשיו המתמחים מתייקים). למרות השכר העלוב הוא משקיע ומתאמץ,ועובד לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה (הרי מדובר במשרת אמון- כיצד יסתכלו עליו אם ילך הביתה בשעה חמש?). בסופו של דבר אותו בחור נמרץ מגלה שאם הוא בוחן את שכרו פר שעה, הרי שהשומר בכניסה לסופרמרקט שמממול (זה שאומר לפתוח תיק בבקשה) מרוויח יותר ממנו. כי השכר הגלובאלי למול כמות השועות יוצא מתחת למינימום! העו"ד החרוץ נזכר שכשאר היה סטודנט שנה א' ועבד במלצרות (לפני הטרום התמחות) הרוויח 400 ש"ח ב-6 שעות. מה קרה? הבחור החרוץ הולך לדבר עם הבוסומבקש העלאה, הבוס מסביר לו שהשוק מוצף במחפשי עבודה ומזכיר לו שלא מזמן הוא עצמו היה מובטל, וככה זה זה השכר המקובל היום. בקיצור בסוף כולם עוברים למכירות או להייטק. למעט אותם פעלתנים שנהנים לראות את שמם בעיתונות בהתבטאויות שונות ומשונות על רפורמות ושינויים בשוק, שוב ידברו על תקופת ההתמחות, על רף הכניסה ורמת הבחינות, ועל כך שרק בשנה ג' סטודנט יוכל להתראיין- ממש חשוב פשוט גאוני, זה מה שיציל את השוק!!!!!
בובו | 23.09.10
20.
תגובה ל-16
אני מסכים עם 13 והוא אינו סותר את עצמו! אף אחד לא דיבר על לעלות את רף הכניסה ללימודים (ראוי שתהיה כניסה חופשית לאקדמיה). הוא דיבר על רף הכניסה למקצוע (לא כל משפטן חייב להיות עו"ד)! תפקיד הלשכה אינו לפקח על מי שמעוניין לרכוש השכלה, אלא על מי שמעוניין לעסוק בתחום עריכת הדין. כדוגמא למצב רואים מתגובתך שזה שכנראה למדת באחת האקדמיות היוקרתיות שלא דורשות חשבון בנק נפוח, עדיין לא אומר שאתה מספיק מוכשר לנתח טקסט פשוט ולהבין לבד מה ההבדל בין דרישות סף למקצוע לבין דרישות סף לאקדמיה.
בובו | 23.09.10
18.
כדאי לקרוא את ההנחיות
הריאלי ורועי (4 ו-14); אני מציע לכם לקרוא את ההנחיות החדשות בעניין. יש הנחיות מאוד ברורות כיצד ניתן לאכןף את התיקון הזה. שלומי (6); אם אני יודע נכון הנחיות אלו חלות מיום חתימת שר המשפטים עליהם. וכפי שעולה מהכתבה הוא חתם עליהם היום. אישית אני חושב שההנחיות נכונות.
אבי | 17.08.10
17.
צביעות
המשרדים הגדולים והמבוקשים יכלו להסדיר את כל נושא ההתמחות לבדם אף ללא צורך בשינויי חקיקה. לו הסכימו בינם לבין עצמם שאין זה הגון והוגן ואף לא אתי לראין מועמד להתמחות לפני סוף שנה שלישיש, הכל היו מתיישרים לפיהם. אלא שהם לא הצליחו להגיע להסכמות אלו, הם בהתנהגותם פרצו גדרות או תרמו לכך וכעת מציגים עצמם שצודקים וצדיקים. ול
אנוש | 17.08.10
16.
תגובה ל13
מזל טוב, הצלחת לסתור את עצמך במשפט אחד... מצד אחד אתה מצהיר שאין קשר בין הרמה הירודה של המקצוע לבין המכללות (יש לי תחושה שלמדת במכללה) ומצד שני אתה מלין על כך שצריך לסנן בקפידה יתרה את הנכנסים לפרופסיה ולנסות להעלות את הרמה... הדברים תלוים אחד בשני, מכיון שהמכללות אינן דורשות סף רציני לכניסה מלבד חשבון בנק נפוח, הסטודנטים לעיתים אינם ראוים למקצוע מכובד ודורש שכזה... וכו וכו וכו... בקיצור, העובדה שלמדת באחת מאקדמיות העל שנפתחו בנתניה, צפת, רמת-גן ועוד, זה לא אומר שאתה חייב לקשקש
אילן | 17.08.10
14.
התמחות
מה להם שנה ג' או שנה א'? והרי, כפי שנאמר באחת התגובות למעלה, המשרדים הגדולים ימצאו דרך עקיפה בצורת תרום ההתמחות אשר הפכה לנחלת הכלל שכן הניצול בצידה רב ועמוק. אולי יסביר לי מי מהמגיבים כיצד המשרדים הגדולים יודעים לאבחן בשנה א' בלבד איכותו המשפטית מקצועית של המועמד בלתי כי מדובר ב"מקורבים" וכיוב'. ובכלל - אין בין הלימודים לעבודה עצמה - מאום. בחומר הלימודים המערכת נראית טובה [למרות ביקורת פה ושם] ובפרקטיקה היא איומה ממש, היא מגושמת, חסרת כל צדק ואף עורכי הדין - זאב לזאב המה. ההתמחות צריכה להיות ארוכה יותר, מקצועית יותר ולאכוף על המשרדים ליתן להם לסטודנטים לעסוק בעבודה המשפטית נטו ולא להיות "עוזרי" מזכירה וכיוב'. אבל במדינת החלם שלנו - זה לא יקרה... הגילדה שולטת ודואגת לעצמה ולמקורביה וחבל.
רועי | 17.08.10
13.
טיפה בים
מה עם חקיקה להגביל את סף הכניסה למקצוע? מה עם הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים? מה עם שינוי תמהיל הבחינות והעלת הרמה שלהן? המקצוע הזה גמור !!! גמור!!! רמת עורכי הדין פשוט מביכה, ולא זה לא קשור למכללות זה קשור לזה שאין בכלל מנגונני סינון רציניים. יש תחרות בלתי סבירה, מורידים מחירים, רמה נחותה ככה המקצוע הזה נראה. אם לא תהיה טלטלה רצינית המקצוע הזה יפשוט את הרגל והוא כבר נמצא שם.
אורן | 17.08.10
12.
עכשיו רק צריך להסדיר את סוגיית טרום ההתמחות
טרום ההתמחות אינו מסודר כלל, כיום משרדים דורשים מסטודנטים המעוניינים להתמחות אצלם טרום התמחות שיכול להגיע אף לשנה, ומטילים עליהם את אותן המשימות המוטלות על המתמחים. כך, מרוויח המשרד מתמחה לשנתיים, משלם לו סכום זעום בגין תקופת טרום ההתמחות ואם המתמחה מעז לפצות פה - הוא לא מתקבל להתמחות / מפוטר.
עוד | 17.08.10
9.
הגיע הזמן, מגוחך לקבוע התמחות ע"פ שנה א.
אני כיום לקראת שנה 4 במשפטים, ומחפשת התמחות וכל הזמן אומרים לי, שההרשמה למשרדים הגדולים בעיקר ,סגורה עד 2014 וזאת מאחר ובדר"כ סוגרים סטאז' כבר בשנה הראשונה, אני מנסה להבין מה אפשר לדעת על סטודנט בשנה א??? וגם בקודקס ממליצים להשקיע במבחנים של שנה א' כי איתם בעצם ניגשים למשרדי עו"ד לסטאז'. טעות גדולה. ושמחה על ההחלטה המבורכת שנה ג' שנה מעולה, הסטודנט גם יותר בשל ויודע אחרי 3 שנות לימוד מי נגד מי ומה המקצוע הזה בכלל. אני מחפשת סטאז' מאוד!!!
סנדרה | 17.08.10
4.
הצחקתם אותי...
מה תעשו? תשימו שוטר בכניסה לכל משרד עורכי דין לוודא שלא נכנסים פנימה סטודנטים? ומה עם המקומות שיש בהם טרום-התמחות? המשרדים יראיינו לעבודות "אחרות" (מזכירה, טרום התמחות, אחראי ספריה) ובפועל יחפשו מועמדים להתמחות. חוק לא אכיף בעליל. שיהיה לכם בהצלחה עם זה. מה שמצחיק זה שבעלי המשרדים מתמרמרים מהמצב הקיים, שהם עצמם יצרו. אני בחיים לא הייתי מראיין סטודנט בתחילת שנה שניה - מה הוא מבין מהחיים שלו? המשרדים הסכימו לזה, וככה ירו לעצמם ברגל. ואני, אגב, עשיתי את התמחותי באחד המשרדים המובילים בארץ, אליו התקבלתי באמצע שנה שלישית, בלי פרוטקציה. אפשר גם אחרת, ולא חייבים להתבכיין על כל דבר.
הריאלי | 17.08.10
3.
זה מה שחשוב?! יש התמחות בכלל?
מה שחשוב זה תקופת ההתמחות ותוכן ההתמחות. כיום, תקופת ההתמחות היא קצרה להחריד ובלא מעט מקרים, תוכנה הוא כמשקל הנוצה. המצב הקיים היום, מאפשר קבלת רישיון לעריכת דין לכאלו שבינם לבין המקצוע אין דבר וחצי דבר (בפקולטה למשפטים הרי לא מלמדים עריכת דין). פשוט לא יאומן שעד היום, אף אחד לא חקר לעומק, כיצד יתכן שמקצוע עריכת הדין עד כדי כך פרוץ. על מנת להבהיר את הנקודה עוד יותר, אציין כי אין לדברים אלו כל קשר לשאלה: מכלללות כן או לא. ממילא, לא באוניברסיטה ולא במכללה, הסטודנט למד להיות עורך דין. את זה הוא לומד רק בהתמחות שלו, אשר כאמור לעיל, כיום, הינה לעג לרש.
עמית | 17.08.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת