המעקב לא אמור להיות כלי ניהולי, אבל אמור להגן על האינטרסים של החברה. לארגונים גדולים יש היום המון מידע עסקי ומידע אישי על לקוחות שיחסית מאד פשוט וקל להעתיק ולקחת ממקום למקום. כל ארגון חייב להגן על עצמו נגד זליגת מידע שכזו. מכאן ועד להצבת מצלמות בכל פינה, הדרך רחוקה. עובדה שצילמו אותך אוכלת גלידה ולא העירו. אני מניח שאם היית מעבירה ארגזי גלידה למשאית קירור של חבר התגובה היתה אחרת... נוכחות המצלמה בטח עזרה להבהיר את זה...

אני עובד בחברת הסעות בנתבג. לאוטו מחובר gps . יום אחד מזמנים אותי לנזיפה והציגו בפני הוכחה שהעברתי כרטיס סיום משמרת 40 דקות לאחר כיבוי המנוע. קראו לי גנב. כל הסברי שהעיין חד פעמי ושהייתי עייף ונזכרתי באיחור לסגור משמרת נפלו על אזניים זועמות. אגב, הנזק היה מזערי. כ 15 ש"ח לחובת החברה. ומאז אני מרגיש שבעבודה מחובר אלי אזיק אלקטרוני. תאמרו לי, אין מעקב כזה מנוגד לחוק? הרי יש חוק חוקרים פרטיים שאומר:לא יעסוק אדם במעקבים אלא אם יש רשיון לכך בידו"

ברמת הארגון יש תוכנה חינמית של חב' אובזרביט שמקליטה ומאפשרת צפייה מלאה על כל פעילויות העובדים והספקים מול השרתים- גם שמדובר בשלט רחוק...! נשמע כמו חדירה לפרטיות / האח הגדול וכו'- אבל הכל מגובה חוקית, וכאשר מדובר בבטיחות של ארגונים והנושא מגובה במדיניות החברה- הכל ליגיטימי...

בוקר טוב, לכל אלה שחושבים שהתעוררו... יש לי חדשות בשבילכם אתם עדין עמוק עמוק בתוך החלום!! חחחחחחח מצחיק אותי איך כל יום יש לאנשים שונים תחושה שהם אכן התעוררו משטיפת המוח...בחייכם, נראה לכם שאתם חיים בדימוקרטיה... they say jump and you say how high... חננות!!!

האם אתם באמת זוכרים את הספר, ולאיזו תהום אפשר להידרדר במדרון הזה? עבדתי זמן מה ברשת חנויות נוחות 24 שעות שהיו בה מצלמות, ואני יודעת להעיד על בשרי עד כמה זה לא נוח, עד כמה זה לא פותר את הבעיה אלא רק את הסימפטומים, ועד כמה המוטיבציה שלי לעבוד ירדה כשהבנתי שמבחינת הבוסית שלי זה כלי הניהול העיקרי. הייתה מנהלת אחרת, בסניף השכן, שתיפקדה בצורה הוגנת וכשעבדתי מולה הייתה לי הרבה יותר מוטיבציה. בשלב מסויים אתה פשוט מתחיל לחפש איך לדפוק את המעבידים שלך בדברים קטנים כנקמה על היחס המשפיל והחדירה לפרטיות. ככה שכן, הדברים האלה בסוף היום משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה מזו שהם מתיימרים להשיג. ואין מילים חזקות מספיק להדגיש עד כמה חשוב שכחברה נדחוף להתקדמות מוסרית בהתאם ובמקביל להתפתחות הטכנולוגית. אחרת, אנחנו בצרות.

את כל המעסיקים, ליידע את העובד במפורט, לאילו אמצעי מעקב הוא נתון! איימיילים, האזנות, מעקב ברכב, וכו;

אני עובדת בעיתון מאוד ותיק בראשון לציון והסביבה, גל גפן שמו ובכל משרד הותקנו מצלמות שמתעדות כל תנועה. הדבר פשוט נורא, אי אפשר לבצע שום דבר בלי חשש שהמנהלים ובני ביתם שמחוברים באינטרנט גם לבית יצפו בנו- לא לסדר החזיה או התחתון שלפעמים מציק, לחטט באף בעת הצורך וכל מיני דברים שבשגרה, זה ממש לא נעים. זה היה כך כשהתחלתי לעבוד ולא שמתי לב ורק אחר כך אמרו לי אל תעשי כך ולא כך כי צופים בך. רק חסר שגם יאזינו לשיחות.

ככל שהפוליטיקאים כושלים יותר, כך החברה רקובה יותר, כך לעיתונאים יש יותר על מה לברבר. שורש הבעיה כאן: קריסת משק העבודה והפיכתו לשוק עבדים עקב אי אכיפת חוקי העבודה. צריך להתחיל לאכוף את חוקי העבודה בצורה מרתיעה וכואבת וראה זה פלא, המשק הופך בין לילה למשק נורמאלי ולעיתונאים אין על מה לכתוב.

לארגונים יש חובה חוקית להגן על פרטיות לקוחותיהם ואינטרס כלכלי להגן על סודות מסחריים. נראה את היועצת ביום שיחטטו בתיק הרפואי שלה, ישחררו את התשובה שלה למכרז ויגנבו לה את פנקס הלקוחות. יש צורך עסקי וחובה חוקית ליישם מערכות ניטור ומניעה. הבעיה היא ישראל, לא המערכות. הניהול משקף את התרבות הצבאית האלימה וסרוס החוק. זו הסיבה שארגונים מתנהלים תוך זלזול בחוק וכציידי גולגולות. זה דוחה, אלים וישראלי

המעקב יוביל את המצדדים בחירות, להיות עצמאיים וללא בוס.

חבל שהגברת המכובדת מפ.ד.ה בשם איילת ישבה והסתכלה מהצד כאשר בהסתדרות העובדים הלאומית רצו להכניס בידוק ופיקוח לאחר העובדים.משום מה לא שמענו אותה אף פעם מתנגדת לזה כמו שניתן לקרוא כאן.

לא מובן מהכתבה אם כל האמצעים האלה חוקיים. מעסיק חייב לידע עובדים ע ל מצלמות ומיקומן אך האם מותר למעסיק לבצע האזנות מבלי ליידע את העובד?

עוקבים אחרי העובדים עם מצלמות בכל מקום, גם בחדר האוכל שלהם, שאפילו אוכל הוא לא יכול לתת להם בהנחה והם חייבים לקנות במחיר מלא.

כל עוד העובד\ת מצפונם נקי והם אנשים ישרים והגונים לא תהיה להם כל בעיה עם המעקב . כמובן שלא במקומות אסורים .

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3868264,00.html

לא לקחתם בחשבון שמנהל ירצה לנפנף מועסק שלו ע"י הפללת שווא. לדוגמא, החדרת מסמכים פדופילים למחשב העובד.

מן הסתם שכל מדיניות המעקב זה דבר פסול, בבתי הספר, מקומות עבודה ואפילו בקניונים... דור שגדל בתחושה ש"מישהו תמיד צופה בנו" יגדל עם סוג של הפרעות פסיכולוגיות חמורות. אך אין כרגע אפשרות אחרת במיוחד בקטע הבטחוני, אז היה עדיף אם זה היה נשאר רק בקניונים ומרכזי ענק למען בטחון, אבל בין עובד למעביד אם אין אמון אז אין כלום כנראה, זה כמו כל מערכת יחסים. ממש כמו שבני הזוג ירגלו אחד אחרי השני... אישית רק בגלל התופעה של המשועבדים שעוד רואים בזה משהו חיובי גם אני כמנכ"ל לא הייתי מתנגד להקטין ראש ו"לרגל" אחרי העובדים שלי, אבל קודם, תנו להיות מנכ"ל חחח :)

חובה על המעביד ליידע את העובדים שלו לגבי העניין ולא לעשות זאת בסתר!

עובד עם מוטיבציה אינו זקוק לפיקוח. הוא מפקח על עצמו. אם המנהל מעודד אותו להצליח בעבודתו ומשבח אותו תכופות על הצלחותיו - העובד יעשה הכל כדי להצליח. על עובד כזה לא צריך לפקח. כשהוא הופך את העבודה לאתגר אישי עבורו - הוא כבר ידאג להצלחתה ולתפוקה הגבוהה. במשך עשרות שנות עבודתי כמנהל - דאגתי לתת לעובדי את התוושה שהם עובדים בשביל האגו שלהם. השכר - הגיע מהחברה ולא היה כל כך תלוי בי, אבל הכבוד העצמי וההערכה העצמית של העובדים טופחו על ידי, כמנהל. בתנאים אלה לא הייתי צריך לעקוב אחריהם. בניתי להם כלים להערכת עבודתם והם דורבנו ע"י הצלחותיהם. אף עפם לא נזפתי בעובד על כשלונותיו, ישבתי אתו והראיתי לו היכן שגה, ועיבדנו יחד תכנית כיצד יצליח יותר בפעם הבאה. זה אפשרי, אבל מצריך שהמנהל יכיר מקרוב את העבודה המוטלת על העובד, ולא יוצנח מלמעלה לנהל עובדים שאיןם הוא יודע או מבין מה הם עושים. לבדוק "בשורה התחתונה" יכול גם חמור. לנהל - צריך לדעת...

מאז השחרור מהצבא נדרתי לא להיות שכיר - רק עצמאי. מי שרוצה לרפד את עצמו בחברה גדולה שנותנת תנאים אבל גם מגבילה - שיהיה בריא ויקח בחשבון שבעלי החברה לא כל כך אוהבים שגונבים מהם ולא סומכים על כל העובדים כשיש להם כמה אלפים מהם. מי שחושב שהוא מספיק אמין ומספיק מוכשר וחרוץ וחכם שלא צריך לעקוב אחריו - שילך להיות עצמאי. ותפסיקו ליילל.