המאמר הזה פשוט ריתק אותי לכסא, כל שורה קראתי פעמיים?

בהתפתחות שלנו לתוך שפה שכבר קיימת יתכן כי יש הרבה השפעה מצד השפה על החשיבה, אך כל שפה נולדה ממציאות קיימת אורח חיים, חשיבה והלכי רוח ואף שאיפות. יש תרבויות עם שפה שכוללת את הרצון ונתנו מושג למילה רוצה ורצון ויש שפות שלא. כי זה כנראה לא היה הכרחי או בעל חשיבות באותה תרבות. וכמו שכתוב מקומות עם תנאי מזג אויר מסוים הולידו שפה שמתייחסת לניואנסים האלה. קל יותר לחקור את- השפה-וההשפעה שלה. אך מעמיק וקשה יותר לחקור את ההפך. כמובן שחוקרים בתחום השיווק והכלכלה יעדיפו לחקור את השפעת השפה כמוצר וכלי. וחוקרים מתחומים אחרים יעדיפו ההפך.

עד כמה שידוע לי רוב הסינים הצעירים בכלל לא מכירים את הכתיב המסורתי וכותבים בכתיב דמוי אלף-בית... אז מאד מוזר שלא מצאו לנכון לציין את זה בכתבה, שדווקא הייתה מאד מעניינת... טעויות כאלו גורמות לך לשקול מחדש אם כל מה שקראת בכתבה נכון בכלל...

ומרתק

אכן כתבה מרתקת. מעניין איך שפה כמו השפה העברית בה שורש המילה ידוע ומאפשר הטיות ובניית פעלים חדשים ומובנים. כמו האם שפה המשפיעה על החשיבה וההתנהגות תשפיע גם על שפע השימוש במילים? בעיקר אהבתי תיאור המחקר ש החשיבה בהווה- זה מחזק כל כך את מה שכתב -אקהרט טולה The Power of NOW אני מסכימה בהחלט שהחיים ברגע מפגישים אותנו עם השמחה והיכולת להנות אנחנו פטורים מחרטות העבר וחששות לעתיד.

קח למשל את המלים "פעם" ו"זמן" - מלים שונות לחלוטין, לא? ובאנגלית שתיהן time. קח את המלים "פגישה" ו"תאריך" - כמה גס ולא מתוחכם להשתמש באותה מלה: date. (אגב, כשאומרים בעברית דייט זה חד משמעי: פגישה רומנטית. לא מדובר על תאריכים וגם לא על תמרים).

חשיבה...ברובד אחר של העם...

"קח למשל את הפועל 'לקרוא' במשפט 'בוש קרא ספר'. אתה בטח יודע שבאנגלית אפשר להבין שזה קרה בעבר...." לאו דווקא, הפועל הצפסיפי 'לקרוא' לא משתנה בהטייתו העֵבֵרית באנגלית כך שיכולים להיות לו שני זמנים: עבר וציווי Bush read a book -עבר, ו... Bush, read a book! ציווי קצת חסר טעם אם בנשיא ארה"ב לשעבר עסקינן אך עדיין באופן תאורטי, גם ציווי

מרתק! השבת כאשר דשוחחתי עם אבי, הוא בכל הסיפור מכניס מעין מילות לוואי שמתארות מעגליות כמו: כ''כ רציתי שיהיה כבר ערב אך השמש כאילו נשארה תקועה בשמים..ואין יום שלא נגמר..גם היום ההוא נגמר.. וזה חוזר בכל נושא ובכל שיחה.ואני חושבת שזה להזכיר לנו שיש פה עולם שקיים ויתקיים גם אחרינ ובו יש חוקיות שחוזרת על עצמה. זה ממש צניעות. לא

אם למשל בחיבור או חיסור בו קיימת הפרדה בין מספר העשרות למספר האחדות (22+37 או 63+14) נוח לילד לחבר בנפרד את המספרים (יחידות לחוד ועשרות לחוד), האם הדבר לא יעמוד בעוכריו של ילד יפני אשר ינסה לחבר את המספרים 49 ו-35, למשל, בהם נדרשת יכולת משולב של חיבור היחידות, העשרות והשילוב בינהן (שהרי 5+9 יוצר 14, כלומר מביא למצב בו גדלה ספרת העשרות ומאלצת שילוב בין שתי פעולות החיבור (זו של היחידות וזו של העשרות) המתבצעות בנפרד). כיצד ניתן מתגברים הילדים היפנים על השילוב הזה?

קראתי בשקיקה כל מילה בכתבה . שאלה לאיתי להט : איפה ניתן לרכוש את הספר " The Time Paradox " בעברית ??? עד כה לא מצאתי , ואם לא בעברית אז באנגלית . תודה על הכתבה וממתין לבאה בתור בקוצר רוח .

המנטליות משפיעה על צורת החשיבה והשפה נוצרת בהתאם והשפה משפיעה על צורת החשיבה ובונה את המנטליות...

מה להגיד אז על אמריקאים שיודעים רק להגיד: like,so excited, o my god, I know

בלי ציניות

איך הם הצליחו לתאר את הסרט שהם ראו לפני זה? כשסטודנט כתב שהוא אהב את הסרט - הוא לא השתמש בפועל "אהב" בעבר?

בעברית יש המון מילים עם יותר ממשמעות אחת, באנגלית לכל מילה יש משמעות מאוד מדוייקת. מצד אחד קשה לנו להבחין בניואנסים שבהתנסחות באנגלית, שכל אחד מהם מכוון בדיוק למשמעות מסויימת, מצד שני העברית על דלותה משאירה הרבה יותר מקום לכפל משמעות, סאב טקסט ו"קומבינות", וצורת מחשבה שנראית משונה לדוברי אנגלית. שימו לב להבדלים בין עברית של עולים מרוסיה, מצרפת מאמריקה או ערבים - אפשר ללמוד לא מעט על שפת האם שלהם מהדרך שבה הם מתנסחים בשפה השנייה.

אתם צודקים. נעשו פה כל מיני הנחות והפשטות. תוצאות מחקרים מדעיים כמו אלה ניתנות בפורמט מתאמי: "קיים מתאם של X בין תופעה א' לתופעה ב'" במקרה הזה, מתאם בין השפה להתנהגות בשלל דרכים. זה נכון שאי אפשר להסיק סיבתיות ממתאם (http://xkcd.com/552/), אבל כשכותבים מאמר שמקיף את המתאמים לציבור הרחב, חייבים לכתוב משהו שהקהל מבין, ואת הקהל לא מעניין מה המתאמים שיצאו בכל ניסוי, אלא מהי המסקנה ההגיונית ביותר. כל הכבוד על הקריאה הביקורתית. זה בהחלט חשוב לקרוא מאמרים של מדע פופולרי באופן ביקורתי, ולא לקחת אותם פשוטם כמשמעם. יחד עם זאת, נא לא לזלזל במדע. מי שבאמת משתמש בתוצאות המחקריות יקרא את המאמרים המדעיים (את זה לא תמצאו בכלכליסט, וטוב שכך, כי זה משעמם ומייגע - מנסיון) ויחשב בעצמו את הסיכוי שהמסקנות שניתנו פה נכונות.

יש להרבות ביטויים נקיים ופוליטיקלי קורקט כדי להפחית את הרוע שבדיבור ולהשפיע לטובה על התודעה. אולי כך האנשים פה יהיו יותר רגועים ונחמדים.

למר 72, לבוא ולהגיד שזה לא מחדש- יכול להיות שהנושא נחקר ואף הרבה, אך כדי לקדם את המדע ולהבין יותר נדרש להמשיך ולחקור אותו, להמשיך לדוש בו ולנסות להוציא ממנו עוד מעבר למה שכבר ידוע. כך פועל מדע- יורים לכל הכיוונים (לפי עניינם של החוקרים ולפי תקציבים שמביעים עניינם של אחרים), הרבה לא פוגע אבל הרבה מאוד פוגע מיד או משמש אחר כך כחלק מתובנה גדולה או רחבה יותר. לא ניתן לבנות מדע אם רק עומדים מהצד וצועקים לא. מר 78, כפי שכתבת, אתה אכן כסיל. "אני מאמין בכל ליבי" שלפיו אתה ביססת את טענותיך, אינו שווה ערך בשום אופן למחקר מדעי. יש מחקר מדעי טוב ויש גם פחות טובים, אך מן הסתם כדי לקבוע את זה אתה נדרש לקרוא את המאמר ולא רק לצעוק אל מול החלק הקטן שצוטט ממנו לתוך הכתבה. אתה, כמו מספר 72 היקר, לא תורם כלום למדע. לשניכם- לא תודה, נא הישארו בחוץ והפסיקו להפריע לשאר הכיתה. אנחנו נהנינו ללמוד, לשמוע שוב ולחדד דברים שידענו או שלא ידענו.

מר 30 היקר, די כבר לדחוף לכל מקום את התורה. לא כל דבר מופיע בתורת ישראל והם לא ידעו הכל מראש. יש דברים יפים ויש אף דברים אולי מופלאים (או יתכן ניחוש מושכל מהיכרות עם העולם הקיים סביבם בינתיים), אבל זה שמשהו כתוב כרעיון כללי אי שם על ידי איזה רב או חכם לא אומר שזה מוכח או שווה למחקרים רבים ותיאוריה שנבנית באופן אקדמי. את העובדה ששפה משפיעה על תפיסת המציאות כל ילד היום יגיד לך מתוך התחושה האישית- החוכמה היא גם להוכיח את זה ולהבין איך. יותר מכך- המשפט "אדם נפעל על פי פעולותיו" הוא משפט סתום שיכול להיות מפורש להמון דברים (וכך גם התיאוריה בספר החינוך), אבל זה וזו לא מוכיחים את הדברים כמו מחקר אקדמי. ההתנשאות הזו על העולם האקדמי, המחשבה שאין עוד מה לגלות והמחשבה שהתשובה לכל הדברים בסוף היא "אלוהים" היא מה שמשאירה את הציבור המאמין (מכל הסוגים- כולל נוצרים ואחרים) מאחור, במקום לחקור לעומק ולחפש את השאלה הבאה. ההבדל בין מדען לאדם דתי כשנתקלים במפץ הגדול הוא בשאלה: מדען ישאל- אוקי, ומה קרה לפני זה?; אדם דתי יעצר בכך ויגיד, אה כן- ומי גרם לזה? (כלומר, יפסיק לחפש הלאה את הדבר הבא, כי אלוהים הוא התשובה שלו). כך למעשה- במקום לחקור את העולם שכביכול אלוהים נתן לכם, להכירו לעומק ולהבין את הבריאה, אתם רק נישאים בנוחיות על כנפי גילויים של אחרים בעוד אתם ממלמלים "אה כן, זה כתוב כבר...אה כן, ידענו את זה מזמן"- אם כך, מדוע לא שיפרתם את מצב האנושות כמו שעשו המדענים והאקדמיה???

שלנו צריכה לשקול לעבור לשיתה האסייתית ובמקום שתים עשרה לומר עשר-שתים או במקום שלושים ושבע, שלוש עשיריות-שבע. שפה צריכה לשרת אותנו, לא אנחנו אותה. אם שינוי שם יכול לגרום לשיפור החשיבה זה מצדיק שינוי שם.

האם בעולם בעל שפה אחת (וחשיבה זהה?..) יעלמו המלחמות?? כמאמר השיר הישראלי כל-כך:כשאת אומרת לא!.?-למה את מתכוונת???

"שפת האם מכתיבה את יכולתנו לתכנן" - הדבר הינו כשל לוגי נפוץ. המסובב אינו הסיבה אלא להיפך. אופי העם וסביבתו מכתיבים את הצרכים השפתיים ולא להיפך. כשל ידוע במחקר. זה כמו להגיד שאנשים עם סרטן יש להם נטיה להנות מעישון ולא - מעשנים יותר חולים בסרטן.

ל-9 ואחרים שענו לו: אכן כל התגובות נכונות, אך יש באנגלית יוצא מן הכלל מעניין: אוניות בכלל ואוניות מלחמה בפרט. באנגלית אל אוניה מתייחסים בלשון נקבה: SHE: She was a good ship. לעומת זה לאונית מלחמה לפעמים מתייחסים כאל "Man of war". שניות מעניינת!

אתה נותן לכלכליסט פוש של 250%. הכתבות שלך מדהימות, אתה מנסח אותן בצורה מדהימה, משהו מיוחד. כלכליסט-יישר כוח!

מודל חיקוי.(או ממש מישמים את המודל או להיפךךךך). ובכלל יש משהו באנשים הגניום שגובר על הכל. ככה הוא נולד וזהו עם שפה בלי שפה. נ.ב. נכון ידע בהרבה שפות, השכלה גבוהה,למידת מתיימטיקה הופכים את האדם לגאון.אבל בכל אופן אני חושבת שגאונות היא מולדת.ומה עם אומנות מוזיקה או ציור פיסול וארכיטקטורה ... נ.ב. שתיים.אני דוברת שתי שפות מלא ברמת אוניברסיטה עוד שפה מדברת בינוני וכותבת.יודעת בכל השפות לומר אני אוהבת אותך .או ך תזדיין (מילים נחוצות חובה).:-). אבל ניראה לי שנולדתי גאונה .כי לא רק שלא טיפחו אותי אלא עשקו אותי .העליבו השפילו הפילו לפח .ומכייון שהיה לי שקט נפשי ועסקתי בעניני .ולא ניכנסתי לענינו של האחרגם אם אלה היו אחי ואחיות ודודים דודות חמולה רבתי.אז שרדתי....עד שהיתפוצצתי :-(. העולם מורכב מאוד מאוד.לעולם אפ אחד לא יגלה את כל הסודות.בררררררררררר....

לפעמים אני לא יודע אם הדוגמאות בכתבה הם הטעיות שמיועדות לקהל הרחב או שהן לקוחות בצורה לגיטמית מתוך המחקרים: בכתבה מתואר איך אנשים מגיבים לגשר ואיך אלו שבשפתם הגשר הוא נקבה יתארו אותו כ אלגנטי", "יפה" ו"שביר" בעוד שאלו שבשפתם מתיחסים לגשר בלשון זכר השתמשו במילים "גדול", "ארוך" ו"יציב". אלגנטי+יפה+שביר = גדול ארוך יציב ? אם לוקחים אנשים לגשר נתון ואומרים להם להסתכל על המאפיינים שלו הם לא יגיעו לשמות תואר רחוקים כל כך אחד מהשני אם הגשר אכן ארוך ויציב וגדול אף אדם מתרבות אחרת לא יתאר אותו כאלגנטי ויפה ושביר - לצורך הכתבה על מנת שכולנו נהנהן בהנאה ונאמר וואו אלו הבדלים באמת השפה משפיעה הביאו דוגמאות שבמציאות לא עובדות. "אנשים יהיו אנשים" באשר הם. וגם אם השפה מכתיבה ש "המפתחות שהם אלו איבדו את עצמם לדעת" עדיין הדובר ירגיש אשם באותה המידה שיאמר אדם בשפה אחרת "איבדתי את המפתחות" - וזאת כי יציקת התוכן לשפה נעשית גם מתוך קונטקסט השימוש במילים וגם וזה האלמנט אולי הכי חשוב: האינטונציה של אמירת המשפט. אם יפני אומר המפתחות איבדו את עצמם לדעת והוא מתכוון לומר אני אחראי לחלוטין לעניין ובעוד חמש דקות אני הוא זה שמתאבד כעונש על המעשה הזה הרי שרק לאוזן מערבית זה ישמע כמשפט מפייס ומשכין שלום אבל בפועל המצב שונה לחלוטין. הבעיה נובעת מאחיזה החבל ב 2 הצדדים. אי אפשר לחקור תרבות אחרת ולחשוב במונחים של תרבות אחרת לחלוטין. אני מאמין בכל ליבי שבכל מקום אנשים מתנהלים ומתנהגים באותה הצורה בדיוק ובאותן העוצמות הרגשיות בדיוק לאותן הסיטואציות ואם הצופה האולטימטיבי או חייזר שצופה מהצד יש לו בעיה בהבנה של השפה והוא משליך ממנה על הדינמיקה בין היצורים הנצפים הרי שזו בעיה אובייקטיבית לחלוטין של החייזר עצמו ולא של הנצפים. מה כן? זה נכון שאם תרבות מסויימת נותנת או שמה דגש על נושא מסויים (כמו צבע כחול) הרי שכל משתתפי התרבות המסויימת הזו ילמדו ויהיו "מוכווני" הצבע הכחול ונגזרותיו. אבל הדבר זהה לחלוטין לכל מי שדובר את השפה העברית וכתוצאה מכן הוא יודע ומכיר שירים שקשורים לתרבות ולדת היהודית - וזה לא הופך אותנו שונים במאומה מהילידים שלא יודעים לספור כי התרבות שלהם לא מוכוונת ספירה כי הם פשוט לא צריכים את זה בחייהם. זה לא אומר שהחשיבה שלהם שונה מהותית זה אומר שאין זה כלי שימושי בחיי היומיומם שלהם אבל הבסיס הרחב של הקיום האנושי מכסה פחות או יותר את אותם השטחים ב 99 אחוז מהמקרים. הראיה הכי פשוטה היא שיש צורך לחוקרים להתרוצץ לקצוות על מנת לנסות ולהשיג את המקרים שבהם השונות היא גבוהה כאשר מלכתחילה ברור שהמיקום והשונות גבוהים ולאו דוקא נובעים מהשפה אלא מהסיטואציה/מיקום/תרבות. לרוץ לחקור חרשים שפיתחו שפה? = ברור הרי שתמצאו שונות גדולה אבל לא בגלל השפה אלא בגלל הבידוד החברתי והפתולוגיות המתלוות לכך. אולי כדאי לשנות את שם המחקר לכותרת שתתאים למשפט הקודם. או בתימצות: התרבויות הן אלו שתופרות את השפה לצרכיהן ולא השפה מכתיבה להן! פעם חשבתי שהשפה משפיעה על המחשבה ומגבילה אותה היום אני יודע שהשפה היא תולדה של המחשבה האנושית ואם היה צורך בפועל/הגיה או מחשבה נוספת הרי שהמילה הזו היתה ממוצאית כהרף עין. קחו למשל את נושא הריח: בגלל שאנחנו כבני אנוש מוגבלים כל כך וקשה לנו להבין ולהבחין בין כל כך הרבה ריחות הרי שאנחנו אלו שמגבילים את השפה בתחום הזה - אין שום בעיה להמציא אינסוף מילות או הגיות ג'יברישיות לחלוטין שכל אחת מהן תתאר את הריח המסויים אבל המציאות היא מאוד פשוטה: אין לנו עניין בריחות הללו ובלימוד והעמקה - התרומה של העניין שולי לחלוטין לקיום האנושי ואולי אפילו אנחנו מעדיפים להשאיר את הנושא "פתוח" ממש כמו הילידים שאין להם עניין וחשק לספור או להתעסק עם הנושא הזניח הזה. (וכמובן שאם היה להם עניין הם היו מפתחים את המיומנות הנדרשת והשפה הנדרשת היתה ממוצאית בקלילות) ולסיום: השפות האסייניות לא מגבילה את החשיבה והיצירתיות. ממילא היצרנים והיצירתיים בכל תרבות ועם הם בשוליים של השוליים. ההסבר היותר מתקבל על הדעת הוא שהם כרגע בזינוק והתנעה ושימו לב איזו דרך מדהימה הם עשו בשנים האחרונות והם מרוכזים כרגע להדביק את המערב ברמה היצרנית ובהבנת התרבות ובחיקוי שלה והם כרגע מרשים למערב להוביל. אז כדאי מאוד למערב השחצן להמתין לרגע שהענווה האסיינית תפנה דרך ותתחיל להכתיב ולמשוך את העגלה.

עוד כתבות כאלה בבקשה

המאמר מאלף, יש תחומים רבים שצריך לבדוק בקשר לשפה העברית: העברית כשפה מדוברת היתה שפה מתה במשך כאלפיים שנה ויותר, היא היתה שפת תפילה לרוב היהודים והיחידים שהיו בקיאים בה היו הרבנים ונשיאי הקהילה. לפני כמאה ועשרים שנה, אם יוזמת הציונות, קמו יוצרים ואליעזר בן יהודה הגדול שבהם, וחידשו, (המציאו), את השפה ועיצבו איתה את החשיבה, המנהגים, שפת היומיום ועוד. וכאן המקום למחקרים כמו: שפת המתמטיקה הנילמדת בבתי הספר. המילה "אחוז" שהתלמידים כל כך מתקשים בה, לא מובנת מאליה כמו בשפות האירופאיות ואפילו בערבית. המידות הכמותיות שאנחנו משתמשים בהם כמו המטר, הגרם, הליטר אין להם מקבילה בעברית. בעברית העתיקה השתמשו באמה, בקורט, וכו' האם העובדה שעברית נכתבת מימין לשמאל מקשה על התלמידים ואף על מבוגרים לקרוא משמאל לימין? העובדה שהשפה העברית לא היתה בשימוש בימי הביניים, בזמן שהשפות האירופיות פיתחו את העידון החברתי, גינוני יחס ונימוס. מביאה אותנו לשפת ה"דוגרי" שלעתים קרובות מביכה. כללי הנימוס שלנו לוקים ואולי מכאן האגרסיביות וחוסר הסבלנות בחברה שלנואפילו. מעניין שאפילו בתפילה אנחנו פונים לאלוהים בגוף שני בלשון "אתה" ללא כל דיסטנס של כבוד. ראוי היה שכל אלה יחקרו ואולי ישאו פרי לשיפור יחסנו ושיפור בתחום הלמידה. ר.ב.ש

וחוץ מזה, יצירתיות לא נמדדת רק לפי המצאות חדשות. יצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בהרבה מקומות בחיים שבהם נתקלים בקושי מסויים וצריכים לפתור אותו - גם במקומות שלא מתגלגלים להמצאה שמשנה את האנושות.

בסינית לא משתמשים ביום יום ב-50,000 סימנים אלא בכמה אלפים בודדים, וסימן לא בהכרח מביע רעיון שלם וגם לא דורש קליגרפיה סבוכה. יש רעיונות יפים בכתבה אבל גם הרבה אי דיוקים וחבל.

לא מחדש יותר מדי. זה אישור וחיזוק של מחקרים מתחילת המאה, לא רק של דה-סוסיר ושל ספייר וורף, אלא גם של יאקובסון ושל חוקרי תרגום נוספים, וחוץ מ"קורס בבלשנות כללית" המומלץ תמיד, וכמובן "מבוא לסמיולוגיה" של רולאן בארת הממשיך אותו, אפשר לקרוא על כך באנתולוגיית המאמרים על בלשנות ותרגום של יאקובסון וגם אצל יוג'ין ניידה. כן, שוב ושוב אנשים מתפעלים עד כלות מהאופן שבו שפת אמם מעצבת את עולמם, את הקוגניציה שלהם ואת כישוריהם האנליטיים ולא להיפך. נחמד. הבנו. לא חדש. כמובן, עדיין יש כל מני אנשים, כמו בעל תגובה מס' 8, שחושבים ש"קבוצת אנשים בעלי תפיסת עולם משותפת יצרו שפה". מובן שהיחס בין הלשון והתפיסה הוא מעגלי והדדי, אבל אין תפיסת עולם שהיא לא לשונית. כדי שאנשים בעלי "תפיסה דומה" יוכלו "לגבש שפה" הם צריכים קודם כל לנסח את התפיסה הזאת לעצמם, לדמיין אותה, במונחים שהם קודם כל לשוניים. אין מה לדבר בכלל על תודעה שקודמת ללשון, את זה הבנו ב-1906. וב-1968 בערך הבנו דבר נוסף, עוד יותר חמור, שלא רק שבני אדם לא "כולאים את השפה", אלא הם כלואים בתוך השפה באופן נואש. את זה לצערנו הנחיל לנו דרידה. בקיצור: חמוד, לא חדש. אין מה להתלהב.

אני דובר שלוש שפות. מאז שלמדתי יפנית הבנתי אינטואיטיבית שמתמטיקה בשפה הזו קלה יותר. אני פותר מתמטיקה כמעט אך ורק ביפנית. כשאני מתאר בראש דברים שחוויתי הרבה פעמים יותר נוח לי לתאר אותם באנגלית. לא כי זה יותר נוח אלא כנראה בגלל השפעה קולנועית זו או אחרת. הבעיה הגדולה שלנו היא שהעברית של היום היא שפה דלה מאוד יחסית, היא זרוקה וחסרת חן. זאת בניגוד לעברית של לפני אפילו שלושים שנים בלבד, שהיתה בניב יותר קרוב לתנכ"י , עשיר יותר ומרשים מאוד. אם תחשבו על זה, בכל פעם שאנחנו רוצים להגיד משהו בעברית שיתפס כחזק או חכם אנחנו מנסים להפנות את עצמנו לשפה תנ"כית ולפעמים אפילו לציטוטים מהתנ"ך. הלימודים האקדמאים שלנו בחלקם מתנהלים באנגלית בגלל אזלת יד של העברית שלנו. כשפה עתיקה אין בה המילים כדי לתאר תהליכים מדעיים מתקדמים וכשפה שנהייתה מודרנית אין בה את החן של שפה עתיקה. איזו נפילה. ובכ"ז אנחנו מהמובילים בעולם בפיתוח תרופות. כנראה העברית טובה לכימיה (ואולי גם קצת למעשים טובים..)

בבקשה, בבקשה, תשמרו על הרמה...

הזכר והנקבה ייעלמו או לא ייעלמו מהשפה אם תאהב את זה ואם לאו. שפה היא דינמית וחלים בה תהליכים בכיוונים כאלה ואחרים, לפעמים אפילו סותרים .לנו נשאר להתבונן, להתפעל ולנסות להבין את ההגיון. קשה לצפות שזכר ונקבה ישארו בשימוש במספרים, כי אין להם כיום שום ממשות עבור הדובר. בכל מקרה ימים יגידו.

וזה לא בציניות, השפה הערבית בארץ משתנה מאוד בין כפר לכפ ובין לעיר לעיר כמו גם המנהגים ודרך החיים. עד כדי כך שבעיר נצרת יש הבדל הגאה בין גברים לנשים כשר אצל הנשים האות ק נאמרת כמו א, אך אצל הגברים הם אומרים אותה כ ק חזקה מאוד!! שווה בדיקה

זה אחד מהשקרים הגדולים בחקר הבלשנות. אנשים פשוט מעבירים את השטות הזו מאחד לשני בלי לבדוק. קוראים לזה The Great Eskimo Vocabulary Hoax. אם תחפשו על זה בגוגל תמצאו מלא מאמרים מאת בלשנים עצבניים על זילות שעושים מהמקצוע שלהם. תכלס יש להם איזה שני שורשים לשלג, שזה פחות משיש באנגלית. וזה הגיוני, כמה מילים יש לנו לנו לחול או לגשם? הכתבה באמת היתה מעניינת וכתובה היטב כפי שציינו עוד אנשים, אבל היו בה הרבה אי דיוקים כגון אלו. הקשר בין שפה ומחשבה נחקר כבר שנים רבות, לא נראה לי שאפשר להגיד שהוא הוזנח. בדרך כלל הממצאים כמו בניסוים של הצבעים והכיוונים הם מאוד מעניינים אבל מוגבלים הרבה יותר מכפי שהציגו אותם כאן.

כמי שלומדת בימים אלו גרמנית, אכן השפה החדשה יוצרת שינוי. זה מרגיש מוזר שבעברית יש חפצים שהם זכר ובגרמנית הם נקבה, ולהיפך. זה יוצר שינוי בתפיסה.

את הישראלי פרופ' דויד גיל שהקים את המעבדה באינדונזיה המוזכרת בכתבה ועוסק בתחום מחקר זה כבר שנים רבות

אכן כתבה מאירת עי ניים. לא נעים לומר אך כדובר שתי שפות ברמת שפת אם בגיל מאוד צעיר קלטתי שכשאני חושב באנגלית אני יותר פיוטי, רגיש ועם עכבות. וכאשר אני מדבר עברית אני פחות כל אלה ויותר ישיר ואולי אף בוטה. כן השפה מעדנת או מקשיחה אותנו. " ספרטא / אתונה. כתבה מעולה ואיזה כייף שהרבה קראו אותה ...

ובמיוחד לאנשים שחשבו להעיף את עניין הזכר והנקבה מהשפה משום שהוא מבלבל אנשים- שינוי כזה דרסטי בשפה הוא משהו שפשוט אסור לעשות כי אי אפשר בכלל למדוד את ההשלכות שלו בטווח הארוך.

והיא ממש לא כמו סינית. היא מכילה אותיות בדיוק כמו אצלנו ואפילו נחשבת לאחת החכמות והפשוטות בעולם...

לפני מספר חודשים נחשפתי למחקרים המצביעים על ירידה ברורה בכישורי חשיבה מסויימים של הדור הצעיר. המגפה פוסחת על ה"זקנים" ככל הנראה כיון שכישורי השפה שלהם לא נפגעים מעידן האיקונים המאפיין את המדיות הדיגיטליות. עבור ה"זקנים" שביננו, זו מעין שפה שניה. עבור הצעירים - זו השפה הכמעט יחידה. כדאי שיתעורר מי שצריך לטפל בבעיה במשרד החינוך ויעשה מעשה. מי יודע, אולי "הגניוס היהודי" נעוץ בעובדה שתמיד נאלצנו להשתמש לפחות בשתי שפות, שפת הקודש פלוס - ארמית, אידיש, ערבית, אנגלית..... כתבה מצויינת!

אין כמעט משפט שלא מורכב מתוספות "מייפות" מעבר למה שבאמת רוצים לומר ולכן אנחנו נחשבים "ישירים" שבאנגלית אמריקאית מתורגם ל"אגרסיביים"... זה קודם כל השפה

השאלה באיזה שפה אתם חולמים???אני בשפת האם. נ.ב. איזה ספר קרה בוש?:-).

למשל האנשים במזרח התיכון נראים הם שמחים מאוד בוטים ישירים וקשי עורף... לעומת זאת האירופאים הם עצורים תרבותיים מאוד יש בהם שמחת חיים דלה והם נחמדים... וזה בערך הרעיון... אגב אחלה של כתבה שמעוררת מחשבה גדולה.

כל הכבוד לכלכליסט על האיכות

גם אני תהיתי רבות על העלמות צורת הציווי בעברית (פרט למילים כמו "בוא" ו"שב"). אולם לטעמי, שימוש בצורת העתיד דווקא תקיפה יותר! אני חושב שזה מבטא ש"אין שאלה": זה לא שאני מבקש ממך להביא לי את הספר, הרי זה כבר ברור שתביא לי אותו (אז תביא!), ברגע שאבקש ממך, ועל כן אשתמש בצורת העתיד. וכמובן תודה לכלכליסט על המאמר המרתק, וקראתי כאן בטוקבקים שזה כל שבוע - אני רץ לבדוק את של שבועות קודמים!

חחחחחחחחחחחחחחחחחח.... כי אני הכי משכילה במשפחה .... מרוב שקרא לי אדון ,הפכתי למפרנס ראשי. וואווווו .

נהניתי מכל רגע! תמשיכו ככה...! שפות זה דבר מדהים, הלוואי שידעתי עוד שפה מעבר לעברית אנגלית וכמה מילים רנדומליות בגרמנית וצרפתית...

יותר מזה, אפילו תינוקות הם it.

באנגלית אפילו לבעלי חיים מתייחסים כאל "זה" (it)

This a bit like the question about who is first the egg or the chiken, with out given an opinion on the body of the article I thank the Calcalist in the intersting article.

שוב מתעלמים מעבודות חשובות בעבר – "קורס בבלשנות כללית" , של דה סוסייר שתיאר את הדיבור כתהליך נפשי והפילוסופיה האנליטית שהתפתחה בשנות העשרים ושהרעיון המרכזי שלה היה שהשפה מתארת את המציאות ולכן ניתוח השפה יכול לשמש להבנת המציאות – שניהם השפיעו רבות על הפסיכואנליזה ובעיקר על לאקאן.

הנייר, המצפן, אבק השריפה, החרסינה, ועוד הרבה המצאות אחרות?

חבל חבל וחבל יש במחקר הרבה מהאמת . סטייל הקומדי סטור מ... אבל אופטימיים

האם אנשים שדוברים שפות שונות חושבים אחרת ולאחר חשיבה הסכימה אתי המורה ללשון.

אני מצטער לאכזב את כל הפרופסורה, אבל כמעט כל מה שנכתב כאן, כבר נכתב בספר "החינוך" לפני מאות שנים על ידי אחד מגדולי הראשונים. בקצרה... הוא קורא לתיאוריה "אדם נפעל על פי פעולותיו". והוא נשען על הנאמר בתלמוד על יהודי גלות מצרים שהחזיקו מעמד בארץ זרה על ידי ש"לא שינו את לשונם... לבושם.... ואת שמם..." כי אילו היו משנים את, נניח לשונם לשפת המצרים, היו הופכים במהות למצרים. אולי בכל זאת ניתן להבין למה החרדים בני זמננו מתעקשים ללבוש בגדי "אירופאים משנות הביניים" עובדה שהם מצליחים לא רע לשמור על זהותם. לכן "חינוך" זה חינוך, כי אם אדם נמצא בסביבה טובה, שומר את פיו מלדבר בגסות, מסתובב בסביבה מחויטת, ובאופן כללי מתנהג בצורה מתורבתת, לא רק שהוא ירגיש שלא בנוח להתנהג שונה משאר האנשים אלא הוא מרגיל את מוחו באמת לרצות להתנהג בצורה נאותה. הוא אשר אמרנו... אדם נפעל על פי פעולותיו. נ.ב. כן, אני דוס. אחלה כתבה!  

כמובן שיש. באנגלית כל החפצים הם חסרי מין (it); ברוסית לעומת זאת רק מס' מצומצם של חפצים דוממים כמו למשל קולנוע ופסנתר הם חסרי מין (ono), אבל רוב המושגים הלא-מוחשיים הם כאלה.

עדיף לקרוא על כדורגל וכוכב נולד. רק כך נהיה עם משכיל ותרבותי.

דוברי אנגלית של היום מדברים אחרת וחושבים אחרת על המרחב שלהם מדוברי אנגלית בתקופת שייקספיר. אמריקאי ובריטי שיתבקשו לכתוב משפט המתאר תמונה כמעט אף פעם לא ישתמשו במילים זהות. במיוחד באנגלית, בחירת המילים במשפט והגייתן באופן זה או אחר תוך הדגשת העיצורים או עירובם זה בזה מספרת למאזין הרבה מאוד על מעמדו הכלכלי והחברתי של הדובר שלא לדבר על מקורות ההשכלה הרשמית והבלתי רשמית שלו או שלה. מי שמכיר אגב את הרבדים השונים של השפה זוכה בעושר תרבותי רב. עברית ישראלית מתנגדת לאליטיזם בניגוד לאנגלית ולכן השפה מעודדת אחידות ושינויים תכופים במה ש"נכון". מה שכן, מעניין יהיה לדעת מה המקור ומה ההשפעות שיש לתופעת היעלמות צורת הציווי מהשפה המדוברת. האם הבוז לדמויות סמכות הוליד את התופעה? כאשר ציווי הופך להמלצה עתידית, הוא נעשה פחות סמכותי ולמעשה מעודד מרדנות, תכונה שמעודדת חשיבה חדשנית (טוב מאוד בעולם ההיי-טק ושדה הקרב) אבל גם מונעת את היתרונות שבמשמעת (ריקנות תרבותית, ריבוי תאונות, כלכלה שחורה).

תודה

Reading this was a pure joy.

....הייתי אומר שזה "רחוב דו סיטרי", כלומר שאנשים מעצבים את השפה, שבתורה מעצבת אותם בחזרה. ישנה אינטראקציה. צריך גם לזכור שהעולם סביבנו משתנה, לפעמים בקצב יותר מהיר מן השפה, ולפיכך יתכן שאנחנו "מתוכנתים" לחשוב כפי שאבותינו חשבו, וזאת בעזרת שפה שכבר לא תואמת את העולם הנוכחי. זה לא אומר שאיננו יכולים לשנות את השפה, ועימה גם את המחשבה, אולם זה יקח זמן. וכהערת אגב: מעניין מה החוקרים הללו היו מסיקים לגבי השפה הערבית...

כל סופש פשוט כיף לקרוא את הכתבות האלו תמשיכו ככה!

מחכה לו כל השבוע

הנה נושא למחקר, מהרגע שהיהודים הפכו עצמם לישראלים-עברים הם איבדו את חוש ההומור, האם השימוש בשפה דלת תחביר כמו עברית גוזל את חוש ההומור?

תודה לכלכליסט על הכתבות במדור "השראה". תענוג לקרוא. אולי אפשר להעלות את המינון? זה ממכר.

תודה רבה. כתבה מאלפת ומעניינת.

וזו עוד אחת מעשרות כתבות מדהימות במוספי הסוף שבוע

באזורים מדבריים למשל, יש הרבה שמות לתיאור מזג אויר חם: שרב, חמסין, הביל וכו'........... בדיוק כמו שלאסקימואים יש הרבה דרכים לתאר שלג וקרח (והם גם יודעים להבדיל יותר טוב בין סוגי השלג והקרח)..

תמשיכו ככה

מעניין לדעת האם מישהו חקר מדוע יש חשיבות בשפה האנושית להטות עצם כזכר או נקבה? האם יש שפות שלעצמים הדוממים אין מין?

אם כבר אפשר למצוא קשר בין השפה למחשבה - הרי שהוא הפוך - קבוצה של אנשים בעלי חשיבה דומה מפתחת שפה דומה. השפה לא כולאת אנשים, האנשים כולאים את השפה

ומצטייר אצלי כאחד האתרים היותר מעניינים לקריאה. זאת לא הכתבה המעמיקה האיכותית הראשונה פה. כל הכבוד!