מדהים ונכון

חבר'ה אנשים רוצים גם לטייל בארץ אבל המצב נעשה חסר תקנה

נו אז בחיי שקראתי את כל הטוקבקים בכזו סבלנות והאמת היא שבסופו של עניין זה מצחיק לראות איך כל אחד מסתכל על הדברים דרך העניים של עצמו בלי היכולת להתרחק מעט ולפחות לנסות להסתכל על התמונה השלמה . אנחנו חיים בעולם שבו מגוון עצום של אנשים כשכל אחד נהנה מדברים שונים וכמובן שלא כולם בעלי אמצעים דומים אי לכך כל אחד מבלה אחרת. ויש מי יאמר נו אז מה חידשת? עד כאן הכל ברור. אז לפחות לתפיסתי מילות המפתח הן איזון ותזמון.יש זמנים שנכונה להם חופשה קצרה ויש אין סוף סיבות לכך (הילדים קטנים מידי,אנחנו קצרים בכסף,או כל סיבה אחרת) ולעומת זאת יש זמנים בהן הדבר הנכון ביותר עבורי הוא חופשה ארוכה בח"ול עם הילדים. בשורה התחתונה אין באמת כללים לחופשה המושלמת !!! אבל בעזרת תכנון חכם ,בהחלט אפשר להיעזר ב"כללים" שקראנו עליהם בכתבה ע"מ למקסם את החוויות שלנו ,כאשר כל אחד מתאים את החופשה לצרכיו ויכולתו. אגב אין מה להיתפס למר ויזל הוא עושה בדיוק את מה שכתבתי !!! ולך מר ויזל אני חושב שאנשים הגיבו כמו שהגיבו (כולל הכתבת)מאחר שנראה היה שאתה חושב שאדם ללא גב כלכלי יכול לטייל כמוך וזוהי הסתכלות קצת נאיבית.אתה לא חושב כך בדיעבד?

nn

שנה טובה..... ותמיד אפשר לחלום וגם להגשים....חופש שהופך למציאות.... כרגע אנחנו גרים בקורפו... ויש כאן את אורח החיים שהופך את החיים לחופשה , אז אפשר גם אחרת.... גודי, מקורפו....

ל - 27 - העניין לא היה האם עם ישראל קורע את התחת או לא - אלא האם הוא עשה את זה על חשבון העבודה שלו. מגיב מס' 1 הוציא דיבה על מר ויזל, ומר ויזל תיקן אותו. לכל שאר הממורמרים שמרוויחים 6000 ש"ח או 60000 ש"ח לחודש - שכל אחד יעשה מה שהוא יכול לעשות עם החיים שלו, ושלא יאשים אף אחד שמצליח עם חייו ביושר. לכל אחד יש את הזכות לשנות את חייו מתי שהוא רוצה, ושלא תתנו לעובדות לבלבל אתכם.

- כי אין להם תגמול הולם. חצי מהשכירים במדינה מרויחים פחות מ 5000-6000 ש"ח בחודש, ואחרי שהם משלמים עבור חשמל, מים, ארנונה, משכנתא ואוכל - לא נשאר להם אפילו שקל בשבילחופשה, קצרה או ארוכה.

ראשית מר ויזל אינו הנושא כאן. הצעתי למר ויזל היא, כי לאחר שהגבת כאַב לבנותייך באופן הראוי, הפסק להגיב. עזוב אותך. לך עם האמת שלך ועזוב אותך מאנשים קטנים. גם אני הייתי שמח אילו היו לי האמצעים כפי שלך יש, אבל זה ממש לא העניין ואין מקום להכנס לכיס שלך. מה שיש לך זה בזכות עשייה. אל תשכחו שבזכות יזמים ובעלי חברות יש מהיכן להתפרנס. מי שלא נראה לו יכול להקים עסק משלו. נראה אתכם... שנית - העיקר כאן הוא הנושא הנוגע לכל אחד מאיתנו והוא משפחה ובילוי. הכסף הוא לא הגורם המשמעותי ביותר. ראיתי כבר חברים שהוציאו עשרות אלפי שקלים בחופשה, אבל להיות במחיצתם ולראות איך הם מתנהגים בתוך משפחתם זה מזעזע. וראיתי גם משפחות שבלי להוציא המון כסף ידעו להפוך את הבילוי המשפחתי לאירוע מלכד, מחבר, מחנך לסבלנות ומהנה בצורה בלתי רגילה. אתם יכולים לשאול את 3 ילדיי. לשמוע את את אחד מילדיי אומר לי בסוף חופשה "אבא, נהניתי - תודה", או " היה לי כיף- אבא אני אוהב אותך" אפשר להשיג ללא קשר לכמות הסף שנשפכה בחופשה. אז שכל אחד ייקח מהכתבה את מה שנכון לו ויישם את זה בדרכו והעיקר שנה טובה ונפלאה

ראשית, יפה שבכתבה מצאו דרך יפה לחקור את חוויית החופשה- להשוות אותה עם קולונוסקופיה... נחמד! שנית, מר ויזל היקר, כאחת שהפרוטה מצוייה בכיסה, אני מאוד מסכימה עם מה שנכתב בתגובות. טיולים ארוכים כאילה לא יכולים בשום אופן להיות נחלת הכלל! אתה מתעצבן ועונה מהמקום בו אתה נמצא. חשבת לרגע להעמיד עצמך במקום אחד מעובדיך לשעבר? הרי זה לא מציאותי בשבילם. לגבי בנותיך- שמעתי שהן מקסימות! עדיין, גם אני חושבת שהזמן לחנך את הילדים למסגרת ומשנעת הוא עום בהיותם קטנים. לכל דבר את הזמן שלו. אם אתה חושב שזו הדרך הנכונה בשבילך לחיות, ולגדל את בני מדפחתך- אשריך וטוב לך. כל אחד עושה לביתו את אשר טוב לו ולהם.טיולים נעימים.

איך אפשר להוסיף חמש דקות נוספות בהתחלה?

בצעירותנו כאשר הפרוטה לא היתה מצויה רק חלמתי על חופשה בחו"ל.היום כשהילדים כבר לא בבית והפרוטה מצויה החופשות המועדפ,ינואר מצפה רמון, בחורף בצימר בחרמון, כל פעם לילה בתל אביב. וכמובן בחורף בים המלח ואילת. לפני כשנתיים עשינו חופשה מדן ועד אילת כאן בארצנו במשך 10 ימים. מדהים.הכל רגוע מה שלא נספיק היום יהיה בשנה הבאה. התנאי לחופשה שכזאת הוא שהאיש היקר שאיתי משאיר הודעה בנייד כי יצא לחופשה. כל שנה מחכה לסבב הניפלא פוגשים אנשים מקסימים כאן בארץ חמדת אבות.

להזכירך, כשיוצאים לחופש, משלמים פעמיים, לא מקבלים שכר ןמוציאים כפול,לכן, שכירים ששכרם כ-6000 , לא ירשו לעצמם טיול מהסוג שלך וגם לא דומה לו,

מי אתה בכלל ומה אתה יודע על הבנות שלי? אני דופק להן את החיים? אולי החיים שלך הם שדפוקים מהיסוד? אתה מכיר אותי? פגשת בהן? לכתוב כזו תגובה על סמך 2 פסקאות? הבנות שלי והחיים שלהן בטוח יותר בריאים ויציבים ממך. תתבייש לך.

עכשיו אני מבינה למה אני חוזרת מאילת מבואסת למרות שאני מתה על העיר הזאת - חויית שדה התעופה שם. מה שהפך חווית נופש וטיולים אצלי להכי מהנה - זה החברה בה אני נמצאת. לחוות דברים יפים עם אנשים קרובים ויקרים - מעצים את החויה, ואפשר לשוב ולשחזר אותה, דרך הזכרנות, תמונות אסוציאציות. מאז שחבר יקר כבר לא איתנו ועקב כך גם משפחתו לא יוצאת לטיולים וחופשות כמו פעם - אנו חשים הרבה פעמים כי טעמן ניטל בהרבה תחומים.

באותה מידה, כדי ליישם את תוצאות המחקר, לא צריך דבר מלבד כסף. לכן, בפעם הבאה שתרצו לחקור נושא דומה - אנדב לכם את תוצאותיו, כל עוד תממנו לי את החופשה בעקבותיו... כחלק מהעסקה, מבטיחה גם כתבה וצילומים. סגרנו...?

מתעורר מוקדם לפני הילדים ומוצא את הזמן לקרוא את הכתבות המעניינות שיש כאן. כל שבוע בנושא אחר, כתבות מושקעות ומעניינות. השבוע שוב הפתעתם....שאפו !

מתחברת מאוד לכל מה שכתוב בכתבה. הזכרונות שנשארים לאדם מהטיולים והחוויות שעבר (בארץ ובחו"ל) הן המתנות היפות ביותר והמלוות אותנו בדרך החיים. הם לא קשורים לאופנה או לטרנד וגם אם התקציב מוגבל, אפשר למצוא את מה שמהנה ומרגש ולעבור את החוויות שיתנו לנו את ה"אויר" להתמודד עם השיגרה עד לחופשה הבאה.

אתה יכול להקדיש זמן וממון לחלומות שלך. הארץ מלאה אנשים שקורעים את התחת בשביל לעבור את היום-ושאין להם סיכוי לחסוך שקל. (גם אם מוותרים על רכב, על כבלים ועל עוד הרבה ממנעמי החיים שבשבילך נראים בסיסיים).

התמזל מזלי ונולדתי לצדפה ממוצעתפלוס- במקום לקטר לכו ללמוד באחת האוניברסיטאות בארה״ב. ותעשו משהו עם עצמכם

הכל עניין של סידרי עדיפויות, משפחה ממוצעת יכולה להרשות לעצמה לצאת לחופשה פעם בשנה עם הילדים. למה לא עושים את זה ? סידרי עדיפויות! מעדיפים לנסוע בגיפ או לבזבז בקניון. אנחנו נהנים מאוד "לבזבז" את הכסף בחופשה משפחתית של חודש כל שנה עם הילדים. תענוג !! כל שנה נהנים יותר.

זה פשוט לא נכון, אבל כן נכון למי שחי על פי ערכים מערביים וערכי ההישגיות של החברה המערבית. התורות המזרחיות שכנראה חכמות יותר הבינו כבר מזמן שלנסות להזרים יותר ויותר אדרנלין בגוף זה ילדותי וחסר טעם ולא ממש מביא לסיפוק אמיתי. זה יותר כמו סוג של התמכרות. אולי במקום זה נצליח ללמוד לנצל גם חופשות רגועות להבנה שההנאה והסיפוק באים מבפנים ואין צורך בכל החוויות המשונות האלו (טיפוס על צוקים? למה שלא תנסה טיפוס על צוקים על רגל אחת ועם עיניים קשורות ? זה יותר מאתגר !!!) אז במה אתם בוחרים ?

חופשה של 3 שבועות יותר טובה מ3 סופי שבוע וגם עולה פחות. במבט לאחור על שהות של חודש בחוף בניו-זילנד (בלי שעשיתי שום אטרקציה) נשאר הזיכרון של תקופה מדהימה. גישת ה 10 מדינות ב 7 ימים מתאימה למי שאין לו חופש מהעבודה (לאמריקאי הממוצע יש פחות חופש מלישראלי) ויש לו עודף כסף.

גם אני אוהבת טיולים מושבעת, אבל יש זמן ומקום לכל דבר מה לעשות, לילדים צריכה להיות ילדות נורמלית. לא כזאת שכל כמה חודשים הם עוזבים לתקופה ממושכת. נכון שהם מרוויחים הרבה ערכים, אבל זה לא משהו שלא יכול לחכות לאחר שיסיימו את מחויבויותיהן הלימודיות בארץ (שנותנות גם חוויות חברתיות וערכיות) מה שיקרה זה שהן ילמדו שבכל זמן נתון הן יכולות לשבור את הכלים בחיים שלהן, ולהתעופף מכאן על ימין ועל שמאל.... ממש חיים יציבים ונורמלים (מצד שני, גם אבא שלהן עשה את אותו הדבר, אז אי אפשר לומר שאין להן ממי לקחת השראה) בקיצור- טיולים ארוכים על תקן של דרך חיים- לא בריא!

הכל בעיני המתבונן. אם אתה אוהב את עצמך / את משפחתך וכו' ונהנה מהשהות המשותפת - תיהנה בכל מצב. ואם אתה לא ממש אוהב את עצמך / את משפחתך וכו' ולא ממש נהנה מהשהות המשותפת - לא תיהנה, ולא משנה אם לא תיהנה בהתחלה או בסוף, בשיא או בשפל. פשוט לא תיהנה, נקודה. הכתבה הציגה בליל של מחקרים ושל מקרים פרטיים בהחלט. אחד נהנה מלא לעשות כלום ורק להתנענע בסירה עלובה על המים, שני יכול להשתגע בדיוק מזה - ועוד בחברת אשתו וביתו! - והוא יהנה רק מטיפוס של שבועיים - עם טפסנים כמוהו (וכמובן בלי אשתו וביתו), על איזה הר צחיח ובלתי מתקבל על הדעת בסוף העולם. לא נראה לי שיש כאן כללים וחוקים. בחופשה, כמו בשאר החיים - אם אתה זורם עם עצמך וטוב לך עם מי שאתה - תיהנה גם מפלאפל. ואם אתה מרגיש דפוק / מנוצל / אומלל / עצבני וכיו"ב - לא יעזור כלום ואתה תחזור מהחופשה בהרגשה של כישלון צפוי וידוע מראש. נדמה לי שבשביל זה אנשים קונים מזכרות (מטופשות) כדי לשמח את עצמם ולהזכיר לעצמם שהיו כאן ושם, אבל לאורך זמן, כמו שמצוין בכתבה, הזיכרון הזה מאבד משמעות וערך. אגב, יש ספר חביב של פרופ' יוסי יסעור: "גם לכם לא היו מים חמים?" - שגם הוא מביא כמה דוגמאות על חופשה. מה שיכול להרוס לכם לגמרי את החופשה זה הידיעה שהשכן שלכם (בבית המלון / במטוס) שילם על דיל כמו שלכם בדיוק, או על חדר במלון כמו שלכם בדיוק - 20 דולר פחות. זה יכול להוציא אתכם 'פראיירים' ולהרוס את החופשה לגמרי. אם ניקח את הדברים של יסעור צעד אחד קדימה, מה שיגרום לחופשה שלכם להיות חלומית, זה לגלות במטוס חזרה שמישהו עשה את המסלול שלכם בדיוק בכמה דולר יותר, כלומר, שהוא הפראייר ואתם שיחקתם אותה. בינינו, את כל השאר אתם והשכן שלכם עשיתם כמעט אותו הדבר. תעשיית התיירות בנויה להוציא מכם כסף ולמכור לכם קצת נוף, אוכל, אתרים, סובנירים - אתם ממש לא לבד וממש לא מיוחדים בסיפור הזה (גם אם נדמה לכם). אז... השוואה שלכם אל מול מישהו אחר ש'אכל אותה' יותר מכם - גם היא בסופו של דבר קובעת אם החופשה הזו תיזכר לטובה או לשמצה.

לצאת למסע בהודו או בדרום אמריקה עם הילדים אפשרי בהחלט כאשר חופשה של שלושה חודשים לפחות עם מגורים בהוסטלים כולל כל האטרקציות , אוכל לינה וכו וכשלא חסכת בכלום ... לאדם עולה בדיוק 5000 דולר ואפילו פחות . .לא כולל טיסה . הכל עיניין של מה אתם רוצים להביא לילדים שלכם ... הרב נוסעים לטיול מטופש באירופה שזה שופינג , מלונות פאר , ומוזיאונים פלצנים .... לשבוע ומשלמים 5000דולר לאדם ... אז תעשו את ההשוואה .... וכמו שאומרים הפסיכולוגים טיול כזה לא ישכחחחחח בחיים ואפילו תחכו כבר לפעם הבאה . כמובן אני כותב מתוך ניסיון .... אני מזמן לא יוצא לחופשות קצרות ... או לפחות 3 חודשים או בכלל לא . ואני יודע שיש כאלה שלא יכולים לצאת לחופשות ארוכות אבל כאחד שהיה עובד במשרה מלאה ....והיום כבוס שמבין עיניין ואם אתה עובד מצויין אזאי הייתי ממליץ לשלוח על עובד לחופשה ארוכה אתם לא מבינים איזה אנרגיות חדשות זה מוסיף לעבודה ... ואין כמובן שחיקה .

צרות העין לא בריאה, והקנאה אף מסוכנת. צודקת מגיבה 10. כשרציתי להגשים את החלום שלי ולבלות זמן עם משפחתי, התפטרתי!!!! עזבתי משרה בכירה עם תגמול הולם בחברה שאני שותף בה ויצאתי אחרי החלום שלי. לא ביקשתי חופשה של ארבעה חודשים עם תשלום או ללא תשלום, לא ניצלתי נסיעה עסקית כדי לחסוך כרטיסי טיסה או כל דבר אחר. לכן מגיב 1, החלף את צרות העין והקנאה בהסתכלות פנימה ושאל את עצמך ״למה הפכתי לכזה?״ במקום לדון בימי החופש שלי. שבת שלום.

כל הכבוד לכם ! אתם מביאים כתבות עומק שלא ניתן לקרוא בשום עיתון אחר דיאנה את מצליחה להביא בצורה קולחת ומסודרת נושאים מעניינים שאפו

הרי רגעי השיא חשובים לנו כמעט בכל תחום. אם זה בסוף פרויקט/תחרות ספורט/משחק/ארוחה דשנה ואם בסוף טיול/נופש/חופש. אנו רוצים להישאר עם הטעם של השיא בפה/בראש/בזיכרון! הכתבה המושקעת בהחלט נתנה נקודה נוספת למחשבה ולידיעה כמה חשוב לתכנן את רגעי השיא - אפילו הרעיון בבדיקת הקולונוסקופיה הידועה לשמצה התגלה כמרענן. כל הכבוד!!! אגב, זה העיקר גם בסקס: יש לי חבר מבדח שתמיד מספר מה הוא אומר למאהבת היקרה שלו (אשתו הראשונה והאחרונה) - "תעשי לנו טובה ותגמרי בסוף ביחד איתי...ולא בשרשרת פרועה כבר על ההתחלה...בסך הכול מדובר 'מקסימום' בעוד 30 דקות"(-:(-:(-: שבת שלום

אתה מדבר על הראל ויזל, המנכ"ל היוצא של פוקס. יפתח הוא אחיו (נדמה לי?), אבל הוא רק אחד מהבעלים. הוא אכן גם עבד בפוקס, אבל התפטר בשביל לעשות את הטיול הזה בדיוק. אין מה לעשות, זה צובט לראות אנשים שהצליחו להגיע רחוק. אבל אולי שווה ללמוד מהם במקום לנסות להעביר עליהם ביקורת? (ולי אין קשר לשום דבר ואף אחד, סתם נהנתי מהכתבה הטובה)

איך אפשר לעשות טיול כ"כ קצר, להספיק להתנתק מהכל ולהנות ככה? בקושי מאפשרים לאנשים בארץ לקחת חופשה כמו בן-אדם, ועד שמאשרים לך את החופש מוציאים לך את המיץ. הלוואי ויכולתי לטייל עכשיו שבועיים-שלושה שבועות...

לעובדים רגילים שיש להם חרא של בוסים שמשלמים להם משכורות רגילות אין אפשרות לחויות כאלה

כל הכבוד לעושים במלאכה

יש למשפחתינו מרכז מבקרים ברפת, במושב בית לחם הגלילית,בה כל המשפחה עוברת פעילות של שעתיים,ברפת, עם 7 תחנות שבהם עוברים מהעיר הגדולה ומבית המרקחת, לכפר, לטבע ולטיפול בחיות.לא מתלכלכים, אבל עושים הכל בשתי הידיים, חולבים פרה ביד, מאכילים עם אתים, מגמיעים את העגלים הקטנים בחלב,לומדים המון על הפרות ועלינו בני האדם,משלבים קצת ציונות, וקצת הסטוריה חקלאית,הפעילות יוצרת עבודה משפחתית משותפת. והעיקר זה כאן בארץ, לא צריך לנסוע לפרובנס או לטוסקנה. יש עוד אתרי תירות חקלאית כמונו בארץ. אנחנו קטנים ואמיתיים,ומכנים לעשות לכם כייף גדול שביל פרות החלב בית לחם הגלילית - shvilparot.co.il

עם כתבות כאלה, אני לא מוצא לכם מתחרים. תמשיכו כך!