אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

השנה נחליט אחרת

63 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
50.
ל30 - ציטוט של שוורץ לגביי זוגיות (שלא נכנס לכתבה)
מה לגביי התלבטות לגביי קשרי הנישואין? ההתלבטות אם להשאר עם בן הזוג? "לאנשים תמיד היו קשרים לא מושלמים אבל לא היתה אפשרות קלה לצאת מהם. האפשרות הזאת לא היתה על השולחן, השאלה העקרית שהטרידה זוג נשוי היתה איך אקבל מהיחסים סיפוק כפי שהם. כיוון שגירושים הפכו דבר קל, אנשים שואלים את עצמם כל יום מחדש אם זה הכי טוב שאני יכול לעשות? האם אני יכול להשיג יותר? עצם השאלה היא הרסנית ליחסים. כי התשובה היא ברור שזה לא הטוב ביותר שאתה יכול להשיג וזאת הזמנה לחפש משהו יותר טוב, ויש גם סיכוי טוב שתמצא אותו. זה לא אומר שאנשים צריכים להשאר בקשרים נוראיים, אבל קשרים היום מסתיימים כי הם לא מושלמים ולא כי הם נוראיים".
דיאנה בחור | 10.09.10
49.
על 80-20, ועל אינטאיציה, ועל בינוניות
קודם כול אני רוצה להתייחס למה שהעירו מגיבים 15, 34, 43, 31. כאחד שהתעמק בנושאים של החלטות. לגבי 80-20 ולפי התיאוריה שלה, המגיבים הפכו את היוצרות: יש להשקיע 80% מהזמן ב-20% מההחלטות החשובות ביותר. (ולא להיפך כפי שכתבו ), אבל כאמור גישת ההחלטות לפי שביעות רצון מובילה לבינוניות ולהתפשרות יתר בלא אבחנה. לגבי אינטואיציה, (מהניסיון שלי ומקורס בנושא האינטואיציה) יכולה להוביל לשגיאות חמורות. לאחרונה פותחה שיטה ע"י סוזי וולש, 10-10-10 לנתח בזריזות איך ההחלטה תשפיע עליך בעוד 10 דקות, 10 חודשים, ו- 10 שנים... אני חושב שהפרטים הקטנים חשובים ביותר ולכן אינני מסכים באופן אישי למאמר, אבל המאמר גרם לי להחכים. בנושאים לא קריטיים ולא מורכבים הצעתי היא להחליט בזריזות.
אהוד | 10.09.10
47.
ל-37- אין דבר כזה "ההחלטה הטובה ביותר", זו רק אשליה שיש
זה בדיוק הענין. ואם ישנה "החלטה הכי טובה", אז רק המאמץ שיקח לך להשקיע בה ישתה לך את כל הכוחות במשך זמן רב עד שתגיע אהליה, שמידת ההנאה שלך תפחת כי שתו לך תמיצ בחיפושים. כך שאם להסתכל על הקיזוז, יוצא שהחלטה סבירה בפחות זמן השקעה, היא עדיפה, אותו סוג ריצוי בפחות זמן השקעה וטירוף. לא עדיף? לעיתים השפיות עדיפה, שלא נאמר ..תמיד. הקפיטליזם ושאר עוולות עולם שטפו לכולם את המוח על הבחירה "הכי טובה" והדברים "הכי טובים" ובינתיים כולם אומללים ובודדים מרוב חיפוש ובחירות "הכי טובות". חומר למחשבה.
נאו | 10.09.10
43.
מסכים עם 3, הכתבה מעודדת בינוניות
בכל תחום בחיים שלי, כאשר השקעתי משאבים כדי לקחת החלטה, התוצאה היתה כמעט תמיד שהייתי מרוצה מההחלטה. מדובר על נושאים מכל המינים, לדוגמא: כלכליים (בדיקות ארוכות היכן להשקיע, איפה לקנות דירה, שואל חברים, קורא בעיתונים, בפורומים), מוצרי צריכה (איזו מצלמה הכי טובה, מחשב וכו'), בעבודה (איזה מוצר יתן למעסיק שלי את מקסימום עלות תועלת) ואפילו רומנטיקה (איך אני משיג את הבחורה שאני באמת רוצה, ואיתה אני נמצא כבר שנה) בתחומים שלא היו חשובים באמת השקעתי פחות ותוצאת ההחלטה היתה פחות טובה.
יפת | 10.09.10
36.
כתבה מצויינת, מתאימה מאד לגישה שלי לחיים המקצועיים בעיקר
דווקא בכל מה שנוגע לדברים קטנים כמו קניית ריהוט או איזו מנה להזמין, אני די גרועה. אבל מבחינה מקצועית - החלטתי בעיקר לא לתת לאנשים לתת לי להתחרט על הבחירה שלי ובינתיים להפיק ממנה את המיטב. אני מורה במקצועי ואנשים מדי פעם זורקים הערה של (לא נורא) "העיקר שאת נהנית". ובטח שאני נהנית!! זה מקצוע נהדר, מפרה, דינמי. אין יום שדומה לקודמו. הקשר עם התלמידים הוא דבר שלא יסולא בפז - לטוב ולרע. זה מקצוע מעצב. השכר אמנם לא בשמיים, אבל בהחלט שכר ניתן להתקיים ממנו - בייחוד אם את/ה רווק/ה. בשורה התחתונה- אני אומרת - אפשר להנות בכל סוג של עבודה - מה שחשוב זה סביבת עבודה נעימה, צוות טוב לעבוד אתו. סיפוק גם חשוב אבל הוא יכול להגיע בכל עבודה שבה אתה מרגיש שאתה עושה בה את המקסימום.
מורה | 10.09.10
35.
ל-30
כן, זה נכון גם לבחירות בחיים. ההסבר: חלק הארי מהגורל שלך הוא בידיים שלך, כלומר, בת זוג שמוצאת חן בעיניך זה מספיק, אם תיקח על עצמך את האחריות על הקשר, ותהפוך אותו למספיק. הרי אף אחד לא מושלם, ולכן אין זוגיות מושלמת, האחריות לגרום לזוגיות להצליח, לסלוח לחסרונות של הבן זוג ולפרגן ליתרונות, היא עליך. שיהיה לך בהצלחה.
יהושע | 10.09.10
34.
מאמר נפלא ואוסיף עוד טיפ קטן משלי- עיקרון ה-80-20
80 אחוז מהכסף נמצא בידי 20 אחוז מהאנשים 80 אחוז מההכנסות של חברה מגיעות מ-20 אחוז מהלקוחות וכו' וכו' לכן השקיעו 20 אחוז מהאנרגיה שלכם ב-80 אחוז מהדברים החשובים באמת. וכך ייתפנה לכם הרבה זמן לשאר העיסוקים והתחביבים שלכם, בלי המרדף אחר ההחלטה המושלמת וביזבוז הזמן, בדבר X שהם בראייה כולל סך הכל דיי שוליים.
דן | 10.09.10
32.
ל30 - בנוגע לבחירת בת זוג
לדעתי, בכל הנושא של בת זוג, אתה רואה את זה קורה בכל מערכת יחסים כמעט. מתי ראית לאחרונה מערכת יחסים מושלמת? שבני הזוג לא רבים והכל אצלם נראה כאילו הכי טוב בעולם? (אולי למראית חוץ היו כמה כאלה, אבל תהיה בטוח שזה לא באמת כך) בסופו של דבר, כמו שהבחור במאמר אומר, תגדיר מה חשוב לך: יופי, אופטימיות, טוב לב או כל דבר אחר, ותחפש מישהו שתשלב את זה בצורה הכי טובה. כנראה שבסופו של דבר יהיו כמה דברים שיציקו לך ולא יסתדרו לך בצורה מושלמת בפאזל, אבל זה חלק מהעניין במערכת יחסים. ואם לא תמצא מישהי שעומדת בדרישות שלך אז אולי כדאי לעשות איזה חשבון נפש קטן עם הדרישות האלה...
 | 10.09.10
31.
לסיכום: להתאמץ לבחור בטוב ביותר, אבל לשים את הגבול ולעשות את הבחירה!
לכל אלה שהחליטו מהכתבה שלא להתאמץ בכלל - אתם טועים! אכן מה שאתם אומרים היא גישה לבינוניות. הכוונה היא - כן לפעול להשגת הטוב ביותר, כן לחקור ולהתאמץ, רק לחשוב ולהבין (אולי מראש) מתי הזמן הטוב לעצור את המחקרים והחשיבות ולהגיע להחלטה. אם בכל זאת קשה מידי השתמשו ביועצים: פנסיוניים, פיננסיים, קריירה, בריאות... על כאלה שאתם יכולים לסמוך ולא רק לוקחים מכם כסף. במחקר על מי היועץ הטוב ביותר - אל תתפשרו! לכו לפי המלצות וקשרים אישיים - זה סוג של מיון וסינון היוריסטי ואינטואיטיבי.
עידן | 10.09.10
25.
שטויות- האמת היא שאין בחירה. העולם מזמן לנו הרגשת מבחר כדי להסוות את העובדה שאין מבחר
במקרה הטוב ביותר יש לנו הרבה מאוד מבחר באותם הדברים בדיוק (more of the same). אנחנו מתלבטים בין הרבה מאוד אפשרויות שהן אותו הדבר בדיוק. יצרני טלפונים ניידים מוציאים כל שנה דגם חדש כדי לשכנע אותנו לקנות כי "כזה עוד אין לכם" אבל העובדה היא שכבר יש לנו- יש לנו טלפון ולא משנה אם יש או אין בטלפון מצלמה. האמת היא שאין בחירה- לא משנה עם מי תתחתן בסוף זה יראה אותו הדבר. לא משנה גם כמה ילדים יהיו לך או אם יהיו. כל אלה אינם בחירה כי חייך יראו בערך אותו הדבר. לא משנה מה תעבוד ורוב האנשים בוחרים את הקריירה שלהם כשאין להם מושג בגיל צעיר ומתוך אימפולסיביות. ועוד דוגמאות כאלה ואחרות. ככל שתתעסק יותר בבחירה יהיה לך פחות זמן לחשוב שאולי הגיע הזמן לשינוי תודעתי. גם אין לך צורך לחשוב על שינוי תודעתי כי בתודעה אתה חושב שאתה חופשי אבל בסוף אתה עבד.
קארל מארקס | 10.09.10
24.
ל-3, פיספסת את הפואנטה
הגישה הזו ממש לא מעודדת בינוניות. נהפוך הוא. הרדיפה המוגזמת אחרי פרטים לא רלוונטיים מחייבת בינוניות כי היא בלתי אפשרית. דווקא כאשר אנחנו מצמצמים את מספר הבחירות שלנו באופן מודע מכמה מאות לפחות מחמש, אנחנו מסוגלים להבין ולעכל אותן. ההחלטות החשובות באמת תזכינה לתשומת לבך המלאה וההחלטות השוליות לא תזכינה ליחס. אחרת נוצר המצב המגוחך שבו אנשים אמיתיים מקדישים "רוחב פס" זהה לטעם היוגורט לארוחת הבוקר ולבחירת מקצוע לתואר. שאל פעם סטודנטים לתואר ראשון מדוע הם בחרו במקצוע מסוים ותידהם מרדידות התגובות.
לוי | 10.09.10
20.
למרות האמור - עדיף שיהיה מיגוון רחב יותר של אפשרויות לבחירה חופשית
נכון שאי אפשר לקבוע מהי החלטה נכונה אבסולוטית - כי מה שנכון בנקודת הזמן של הההחלטה שנראה לנו שהיא אופטימלית, בדיעבד ,נמצא לפעמים ,שהיתה טובה אך לא המיטבית. למרות ההיסוסים - ברגע שהחלטנו, עלינו להשלים ולקבל זאת כטוב ביותר עם כל המגבלות והסיכונים. החרטה , מה היה קורה אילו .. לא מביאה תועלת אלא דכדוך. במקרים של ריבוי אפשרויות הבחירה - חוסר הסבלנות, לחץ הזמן ועצלות המחשבה גורמים להחלטה שגויה. החלטות שאינן גורליות וניתנות לתיקון ואנו נהנים מתוצאותיהן הן החלטות טובות. ובכלל מציאת הגדרה מהי החלטה נכונה כמציאת הגדרה מהו אושר.
אורי | 10.09.10
18.
כתבה שגורמת לנו לחשוב...
למעשה אני מסכים עם רוב הנקודות שהוצפו על ידי הפרופסור הנכבד, אולם רציתי להתמקד בעצה האחרונה שהוא נתן בסיפא של דבריו. אנחנו לא צריכים לתת לאחרים להחליט בשבילנו. אנחנו צריכים להחליט בעצמנו כאשר אנו משקללים את הבחירות של האחרים, ומתייחסים ליתרונות ולחסרונות שלמדנו מהבחירות של האחרים. חופש הבחירה הינו הדבר העיקרי והשאלה המרכזית הינה איך אנו ממקסמים את הבחירות שלנו. איך - ע"י האבחנה בין עיקר לטפל / סדר העדיפות בחיינו וכו'. שנה טובה וחג שמח!
הפתח תקוואי | 10.09.10
10.
ל-3 בנשימת אפך האחרונה אתה תבין
עד כמה בינוני אתה היית ואחרי אילו דברים אתה רדפתה ואז כשתבין את זה זה כבר יהיה מאוחר. צריך פשוט לעשות דברים וזהו. כי לפי דביריך אחרי שאתה בונה מודל "אישיות" לעצמך אתה כן תיכנס ללופ של "יכול להיות שהייתי צריך לעשות אחרת" טוב אין לי כוח לכתוב על תגובתך האיוולת יותר מידי.
חומי | 10.09.10
9.
זה כמו בלימודי התואר הראשון
אתה יכול להשקיע כמו מטורף בכתיבת עבודה, להיות בהילוך חמישי ולהתמרכז רק בעבודה ולקבל את ה 95, אבל אתה יכול גם להשקיע בצורה סבירה ביותר, לצאת לבלות, לנוח, ולקבל את ה85. אני חושב שהכותרת שצריכה להיות בקבלת החלטות הוא בדיוק כמו ההצהרה הבאה: "בחר את מלחמותיך בקפידה", וכך בכל הנוגע להחלטות. בחר אותן בחוכמה. איפה שצריך לשים את ה"גז" לשים ואיפה שצריך, ל"שחרר".
אלברט | 10.09.10
6.
באתו עניין.
שמתי לב לכך, שבכל פעם שעלי לבחור, למשל, עגבניות בסופר, הבחירה קלה, עד שאני מחליט לבחור את העגבניה האחרונה, (עוד עגבניה אחת ...) משום מה, העגבניה האחרונה, הופכת לבחירה אולטימטיבית ולוקח לי יותר זמן לבחור אותה מאשר את כל, העגבניות שנבחרו לפניה. למשהו יש הסבר. נ.ב ניסיתי להתחכם, ולהתחיל מהעגבניה האחרונה, זה לא עזר ...
דניאל | 10.09.10
3.
בינוניות
לצערי הגישה שמוזכרת כאן מעודדת בינוניות לחיים. נכון לעולם אי אפשר לתפוס את כל העולם ולקלוט את הכל, אבל גם זה לא מומלץ לוותר מראש. אני מאמין שפשוט צריך דבר ראשון להגדיר לך את המטרה שמתיאמה לך ודבר שני לבנות לעצמך מודל אישי שיכול לעזור לך לקבל החלטות. מדי תבחן את המודל על הציר הזמן ותיראה עד כמה הוא מוצלח. מה שבטוח ואני מסכים פה עם הגישה בכתבה, אל תייסר את עצמך אחרי קבלת ההחלטה, מקסימום תלמד ממנה לפעם הבאה.
שמוליק | 10.09.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת