"הממשלה לא יכולה לשמש תמיד כמוצא אחרון": האם משבר כלכלי קולוסאלי זה "תמיד"? ומי בעצם אמר שלא? ואיפה הנימוק למה? "הרחבת הסקטור הממשלתי רחוקה מלהיות המתכון לחיוניות כלכלית": הוכחות, נימוקים? הרי לא מדברים פה על כלכלה סובייטית, אלא על ניו דיל שעבד מעולה בזמנו, ודומיו שעובדים מעולה בסקנדינוויה. מעבר לכך, וועדה כלכלית מייעצת של הקונגרס, שבדקה לפני כמה חודשים את היעילות הצפויה לצמיחה ותעסוקה משורה של צעדים כלכליים, הגישה את מסקנותיה. ההשפעה החיובית ביותר על צמיחה ועל תעסוקה(!), היתה, שימו לב, העברת כסף למובטלים. למה? פשוט מאד: יותר מכל קבוצה אחרת, מובטלים יוציאו את כל התזרים שלהם על צריכה, ובכך יעלו ביקושים, ואיתם גם את הצמיחה והתעסוקה.