קופות גמל הן רכושו של האדם המשקיע בהם (קרי, העם), כמו בעלי מניות הבנקים, או כל מי שמנהלים את הקופה, הם נאמנים בלבד, כמו מנכ"לים האם כאשר מוכרים חברה, המנכ"ל מקבל את התמורה או הבעלים?

ללא שום קשר לסוגיית דמי הניהול, תמורת המכירה של קופות הגמל שייכת לעמיתים. בין אם נמכר בסיס לקוחות ובין אם נמכרו נכסים, מגדיר "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005" 32. (א) חברה מנהלת לא תגבה מנכסי קופת גמל שבניהולה, מחשבונות עמיתים בקופה, מתשלומים המועברים לקופה, או מתשלומי הקופה לעמיתים או לעובדים של עמית-מעביד או למוטביהם, אלא את אלה (בסעיף זה - הוצאות ודמי ניהול): (1) דמי ניהול; (2) הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי קופת הגמל, כפי שקבע השר; (3) דמי ביטוח הנגבים לפי הוראות סעיף 16(ד)(6). (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את הסכומים או השיעורים, המרביים, של ההוצאות ודמי הניהול שחברה מנהלת רשאית לגבות מנכסים, מחשבונות או מתשלומים, כאמור בסעיף קטן (א). (ג) קופת גמל ענפית, תגבה דמי ניהול לפי הוצאות שהוציאה בפועל, בכפוף לסכומים או לשיעורים המרביים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב). (ד) חברה מנהלת וכן אדם השולט בחברה מנהלת ותאגיד בשליטה של אדם כאמור לא יקבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ניהול קופת גמל מעבר להוצאות ודמי הניהול שקבע השר לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב). כלומר, החוק מגדיר מה יכול לקבל המנהל (הבנקים) ומה לא. הבנק זכאי למה שמכונה דמי ניהול. הלקוחות שנמכרו מייצגים את הנכסים המושקעים. הרווח מהנכסים שייך לחוסכים, והדבר ברור לחלוטין מלשון החוק.

בזמן שאתם משלמים עמלות על כל הוצאת כסף, כל תונעה בחשבון וכל פעם שאתם מנסים לבדוק את מצב החשבון, הבנקים הרוויחו מילארדי שקלים - כסף שלא הועבר להקלת העומס על הלקוח, לא לשיפור התנאים בבנקים ולא למיסים למדינה. רווח נקי, חסוי, פשוט, שבטח חולק כדיבידנדים לבעלי ההון או כבונוסים למנהלי הבנקים עצמם.

כאשר הנהלת הבנקים מגלים כי פרות רבות פרחו להם ואין את מי לחלוב הם מאשימים זה את זה ---- והסיבה - יותר ממליון וחצי אזרחים עברו לנהל את חשבונותיהם בבנק הדואר כדי להבין איך זה עובד - חפשו בגוגל את המשפט הבא: " הבנק שאיינו מלווה בריבית " פתחו קישור ראשון ולמדו את החומר - לא תאמינו כמה זה פשוט יוצאים מהבנק יוצאים מהמינוס ומתחילים חיים חדשים ....

כל מומחה (ואפילו רגולטור לשעבר) תומך בעמדה בהתאם לגוף שמינה אותו ומשלם לו שכר מומחה. הכל שאלה של פוזיציה.

אישית חשבתי שזו בדיחה אך אחרי שקראתי אני מבין שאכן התובעים צודקים. מתנצל שלא חשבתי על זה קודם. אני זוכר שהבנקים אכן עשו תחרות בין הקונים כאשר המחיר הגבוה שיקבלו היה העיקר וכלל לא טובת העמית - שיהיה בידיים טובות או מקצועיות וכדומה. הבנקים גם לא דרשו למיטב ידיעתי כל בטחונות מהרוכשים שיפעלו במקצועיות וכדומה. (ראה מקרה פריזמה..). אך העיקר הוא שאמנם זו מכירת לקוחות אך המחיר עלה והקונה העלה את המחיר של דמי הניהול כדי לממן את הקניה. כעת הלקוחות הללו משלמים את המחיר הגבוה שהלך בעצם לבנקים. אז שיחזירו לפחות את ההפרש. מעבר לכך, לא בדקתי משפטית, אך נדמה לי ש "עמית" פירושו שאתה חלק מהעסק. (משהו כמו קואופרטיב?) ולכן העמית יש לו חלק מהעסק......(את זה לא בדקתי מספיק). בהצלחה, מקווה שיצליחו . גם לי היה קצת כסף בקופות (לצערי נאלצתי להוציא אחר כך כי הניהול כבר לא אותו ניהול והעלות עלתה 0- וזה נזק כשלעצמו)

עצם הגשת התביעה מעידה על חוסר הבנה כלכלית בסיסית.

הדברים שאמר שורר על העדפת המפקח על הבנקים את האינטרס שלהם על פני הציבור וחוסר התחרות בין קופהג אחרי ועדת בכר נכונים מאוד. אבל לקבוע שקופהג שייכות לעמיתים לא מתיישב עם המציאות ועם הסדר הקיים. הקופות הוחזקו ע"י חברות בבעלות הבנקים וכל הניהול תפעול וקבלת הרווחים היה על ידם.