כמנכל חברה קטנה - אני מראיין בעצמי פעמים רבות (לעיתים לאחר ראיון מוקדם ע"י מנהל אחר) כמה טיפים למרואיינים: 1. אין דבר כזה לא לדעת משהו על החברה שבה אתה מתראיין, זה מראה חוסר רצינות, ראש קטן ואני פוסל אנשים כאלה על הסף. בסופו של דבר מרואיין הולך לראיון - שניים ביום, זה לוקח 10 דקות לקרוא משהו קצר על החברה ו 20 דקות כדי להעמיק. מי שחושב שזו טרחה - תודה רבה אתה לא מתאים כנראה לשום תפקיד שהוא מעבר ל"תפקיד פשוט". אני נדהם לעיתים כשאני מראיין לתפקיד ניהולי שיש כאלה שמגיעים לראיון כשאין להם מושג ירוק על החברה. אני לעולם לא הייתי מגיע לראיון בלי הכנה (וזה לכל תפקיד מאז שהייתי סטודנט כולל לעבודת אבטחה). 2. השאלה על השכר או "ציפיות שכר" היא מהותית, המטרה שלה היא לא למלכד את העובד כך שיקבל משכורת קטנה ממה שאולי הייתי מציע, אלא כדי למנוע מצב של תסכול שיגרום לעובד לחפש עבודה אחרת מרגע "אפס". אם אני יודע שהמשכורת שנוכל להציע היא לדוגמה: 8000 ש"ח אז כל תשובה של עד 10-11 תשקל בחיוב במידה והמרואיין מתאים, אבל תשובות של ציפיה ל 15-20 אכן יפסלו אותו על הסף וזה לטובת שני הצדדים. 3. נתקלתי לא פעם במרואיינים בפוטנציה שלא הסכימו להגיע לראיון אם לא נספר להם בטלפון כמה הם יקבלו בתפקיד ... כמובן שפסלנו אותם על הסף - לדעתי זה בערך הדבר המטומטם ביותר שמועמד יכול לעשות, מי שחושב שהוא אדם רציני יגיע לכל ראיון וישאל שם את השאלות ולא יתנה זאת במידע מוקדם טלפוני. וכן אני יודע שיש כמה שקופצים ואומרים ש"חבל לבזבז את זמנם" וכו אני אענה לכם באנלוגיה - נניח שלא מדובר בראיון עבודה אלא בפגישה ראשונה (פגישה עוורת) ואחד הצדדים היה מנסה לברר בטלפון אם בסוף הערב יהיה סקס - לפני הפגישה... מה הייתם חושבים עליו? אז זה אותו הדבר שלא יהיה לכם ספק. 4. להתלבש באופן מכובד אבל טבעי, לא לבוא בטי-שירט של הספורט ולא לבוא עם מחשוף מטורף - זה מביך. 5. לעבוד טוב על השאלה של "ספר על עצמך" חייבים להכין מראש ולתרגל בבית מול הבן / בת זוג או מול חבר/ה. זה צריך להיות ברור, מענין ולהיות אמיתי ואנושי. לא להסתיר מידע שעשוי להיות מענין לדוגמה: לרוב כשאני שואל מישהו מאיפה הוא - התשובה היא "תל אביב" גם אם הוא עבר לגור בה לפני שנה ובמקור הוא נניח ממושב בצפון. בעיני זה נסיון להתחבא ולשחק דמות - דווקא התשובה של "במקור אני ממושב X בצפון ובשנה האחרונה עברתי לתל אביב היא תשובה יותר כנה ואמיתית ועשויה לפתוח את הראיון לכיוונים נוספים (לכולנו יש מכרים מכל מיני חורים בארץ - מהצבא, מעבודות קודמות וכו' וזה עשוי להיות שובר קרח טוב לראיון. 6. טיפ לאחר שהתקבלתם - להשאר במקום עבודה לפחות שנתיים שלוש ומעלה, היום זה מאד נפוץ לקבל קורות חיים שבהם רואים אדם שמדלג ממקום למקום - להם אני אומר - לא תודה, מדובר במבנה אישיותי של אדם שלא מסוגל להתמיד ומי שלא מסוגל להתמיד "שם" גם לא יתמיד "פה". צריך קצת סבלנות וצריך להתקדם באחד המקומות, אם כל פעם עבדת ועזבת - יש פה בעיה. אם התחלת בתפקיד זוטר וקודמת - זה טוב. חייבים סבלנות - ההורים שלנו היו נכנסים לעבודה לכל חייהם, הדור הנוכחי חושב שאחרי שנה הוא חייב לעזוב ו"להתקדם" - זה שטויות - תתמיד, תהיה ראש גדול, תראה תוצאות ותראה שתקודם. זהו בינתיים - בהצלחה לכולם !

היא: שאני פרפקציוניסט. תשובה נדושה לשאלה נדושה. ומי ששואל אותה הוא מראיין מיושן, לא מעודכן, עצלן, לא יצירתי ואטום.

אני עוסק בתחום צנוע שמהותו סיוע להתפתחותם של עסקים שונים, קטנים וגדולים, שירות שיזמתי בעצמי ובמהלך השנים התמחיתי בו, כי איני יכול לסבול סמכות כלשהי מעלי. מיום שיחרורי מצה"ל לא עבדתי כשכיר אפילו יום אחד. מנעתי מעצמי את כל ההשפלות והמתחים כפי שמתארת הכתבה דלעיל אבל יחד עם זאת גם נמנעתי כל הזמן מהעסקת עובדים, כדי שלא להיות אחראי לפרנסתו של מישהו. אני עובד לעיתים מסביב לשעון אך לא מוותר על העיקרון שלי: לעבוד עבורי ועבור משפחתי בלבד וללא נטל של משכורות לאחרים, אפילו במחיר מניעת גידולו של העסק. במקום להעסיק עובדים אני נוהג למסור משימות לאחרים כקבלנים עצמאיים ותמורת חשבוניות מוכרות. ראיונות עבודה לעולם לא נגעו בי.

היא: שאני פרפקציוניסט. תשובה נדושה לשאלה נדושה. ומי ששואל אותה הוא מראיין מיושן, לא מעודכן, עצלן, לא יצירתי ואטום.

מה התכונה הכי פחות טובה שלך??

יש ספר מצויין, "הכנה למבחני מיון לעבודה" של מכון נועם= מומלץ

רוב האנשים שמגיעים לראיון, ניגשים דרך אתרי אינטרנט כגון ג'וב מאסטר,חברות השמה ואתרים אחרים שאינם נותנים פרטים מורחבים על החברה. הכל חסוי באתרים מפני שחברות ההשמה מפחדות שיעקפו אותן. בכל מקרה אנשים שפונים לחברה מסויימת (אינטל,גוגל,אמדוקס, וכו') תמיד יודעים עליה ויש סיבה שהם מעוניינים לעבוד בה. לכן אני מבין שיש לך עסק פשוט ולא יותר מזה... ישראלי שעונה לך "כלום" הוא אדם שבה לעבוד במקום עם דרישות נמוכות,חנות,בק אופיס,מלצרות,שליחויות,טלמרקטינג ועוד, סביר להניח שלא יהיה צורך בתואר או אפילו בבגרות שמצחיק אם דורשים לעבודות פשוטות.

מנהל, מעסיק רציני מתייחס בביטול לחנפנים גם אם הוא לא מראה זאת. בתוכו הוא מעריך את המקצועיות של המועמד לעבודה ואת התכונות המאפיינות אותו. אם אתם חושבים שמקום העבודה אליו אתם פונים הוא אכן מקום רציני, סביר להניח שכך גם המראיין, ולכן מוטב להבליט את הערך שאתם תוסיפו לחברה או לאירגון תוך הדגשת הרמה המקצועית שלכם בתחום המבוקש. בזמן הראיון צריך להאמין ביכולות ובהתאמה שלכם לתפקיד המוצע, אמונה ביכולת העצמית תשתקף מיד בביטחון עצמי שתפגינו לכל אורכו של הראיון, וזה אף יתבטא בשפת הגוף. לסיכום: הדגישו מקצועיות ותשוקה לתפקיד אך בשום פנים לא חנפנות. יגאל אליאס, מאמן אישי

כאשר אני מראיינת איש מכירות אנ יהרבה פעמים רוצה לראות אם הוא מסוגל לנקוב במחיר ולהיות אפילו אולי קצת חוצפן ולכן אני לא רואה את השאלה כמכשילה. מי שמתלבט בתשובה אולי פחות מתאים לי כאיש מכירות שצריך לנקוב בסכומים גבוהים מול הלקוח. אני לא חושבת שזה לא פייר לא להגיד מה השכר המקובל. אני חושבת שזה הרבה יותר נכון לעשות את זה כך וכבר קרה שהיה תקציב מסויים ש"הוגמש" בגלל שרצינו מאוד את המועמד- אבל לא בתנאי עבדות מבחינתו כי רצינו שהוא ירגיש שהוא בא לתת ומקבל. מי שיענה לי תשובה בטווח של 2000 ש"ח למעלה או למטה יעבור לשלב הבא אוטומטית בכל מקרה. אני ממש לא חושבת שזה לא פייר. תשתחררו אנשים...

והערה נספת לכתבת: רוב הישראלים לא יודעים לראיין, ובדרך כלל נבוכים עוד יותר ממועמד עצמו. כך יוצא שאחד נבוך השני לחוץ ושניהם מתוחים.

אני בכלל חושב שכל השיטה כאן דפוקה מהיסוד. בראיון של 5-10 דקות, אפילו המראיין הותיק והמנוסה לא יצליח לאבחן או לעמוד על טיבו ואופיו של המרואין. בשורה התחתונה מה שקובע זה איך אתה ניראה ואיך אתה מדבר. אם הגעת דרך קשרים רוב הסיכויים שתקבל את התפקיד. הכי מרגיז אותי זה מרכזי הערכה או מה שחברות אוהבות להשתמש - דינמיקה קבוצתית. חברות כוח אדם או עובדי משאבי אנוש אם או בלי תואר בפסיכולוגיה חיברו אוסף של שאלות ומשימות מטומטמות על מנת לאבחן את המועמדים, שטויות במיץ עגבניות. לתשומת לב כל החברות- זה כל כך משפיל ומבזה שמזמינים 10-15 מועמדים להתמודד על תפקיד כאשר אתם צריכים מקסימום 2-3 עובדים. לדעתי צריך לקבל עובד חדש על סמך ניסיונו ועברו לכל תפקיד שיבחר לתקופה זמנית בת שלושה חודשים. במידה והעובד תיפקד כנידרש לזמנו שוב לשיחה/ראיון ואז לקבוע האם ימשיך בתפקידו ובאיזה תנאים. ובא לציון גואל.

אם כל הכבוד, אלא אם כן אתה מועמד לתפקיד של סיעור מוחות, כל המשחקים הקבוצתיים המטופשים, (שזכורים לי מימי הלימודים), 'דינמיקה קבוצתית' והשאלות המיותרות של ספר לי על שלוש תכונות חיוביות ושליליות - מקומן רק בעבודות זמניות כגון שירות לקוחות. והנה הסוד האמיתי, צריך ועוד איך צריך להתכונן לראיון עבודה, אבל בעיקר בידע טכני!! ישאלו אתכם שאלות על רמת הידע והמקצועיות שרכשתם, אם זה למשל תכנות, יבקשו ממכם לתאר תרחיש זרימה של פעולה מסובכת שמראיין שולף מהמותן. אם זה IT זה להסביר איך לתקן תקלה חריגה או איך לגשת לפתרון שלה. אם זה לתחום המשפטים אז לתאר איך הייתם מתנהגים מול מצב מוגדר מסויים שנשמע כמו הפסד בטוח. וכו וכו. או שאלות על ידע בתחום. לפני ראיון עבודה עשיתי לי כלל ברזל, אם הראיון לא מתחיל ומסתיים בשיחה שלי לבד מול מראיין או פאנל מראיינים, ורק נדמה לי שאני מריח דינמיקה קבוצתית, אני מתנצל ואומר תודה רבה זה לא בשבילי!! אני מודע שבחברה חדשה של אנשים אני לא החמור שקופץ בראש, וחבל לי לבזבז את הזמן היקר שלי. למזלי הייתי רק בראיון עבודה אחד נורמלי והתקבלתי, אבל מתוך סיפרים של חברים שגם התקבלו לעבודה צריך להציג המון ידע מקצועי !!!!

כו-לם שואלים על ציפיות שכר ולפעמים אפילו דורשים לפרט אותם בקורות החיים-תנאי לראיון! מלבד זאת מי אמר שהיתרון הוא עליו? אתה אומר את המספר הראשון-אתה קובע את נקודת הפתיחה. למה שתתן למעסיק לקבוע נקודת פתיחה נמוכה? ל1, אם המועמד לא חרש על ההסטוריה של החברה שלך, אז מה? מה היוהרה הזא? תכף גם תסרב לקבל אותו בגלל שהוא התראיין לעוד מקומות ובודק את השוק? ל10. שולח עשרות קו"ח- נכון. אבל זה לא מניב עשרות ראיונות.במקרה הכי טוב יהיו לך 2-3 ראיונות בשבוע, וזה כבר ממש אוטופיה. כל כך קשה ערב לפני להכנס לאתר של החברה ולראות במה היא עוסקת? דעתי היא- זה וודאי לא סיבה לפסול מועמד, אבל משאיר רושם חיובי על המראיין ששומע שהתכוננת קצת וראית במה מדובר. מה איכפת לך לקבל אצלו נקודות?

אין מצב שתראו את האדם האמיתי ואת הטבע שלו בראיון, נכון שמאוד תרצו לדעת אם תוכלו להסתדר איתו, אבל זה סתם בזבוז זמן וויתור על מועמדים טובים. אף אחד לא "מתנהג כמו עצמו", אנשים באים עם תשובות מוכנות, מחפשים איך המראיין רוצה שיתנהגו...

מה הקשר לכך שעובד ממוצע שולח קו"ח על אוטומט לעשרות מקומות? עובד מקבל הזמנות לראיונות ממקומות ספורים בד"כ. אז לפני שאתה הולך לראיון, אתה מברר - לפחות מה החברה עושה, קטנה.גדולה, מי המנהלים - כי הרבה פעמים הראיון הוא בפני המנהלים. זו לא בעיה, וזה לא אמור לקחת יותר משעה מזמנך.

אני דווקא חושבת שהשאלה הזו מתאימה, או לפחות השאלה מה אתה יודעה על החברה. לדעתי מי שרוצה להראות רצינות ושהמשרה באמת חשובה לו, יעשה חיפוש קצר בגוגל, אף אחד לא אמר לעשות דוקטורט על החברה, אבל קצת מידע כללי זה בדיוק עשר דקות לקרוא. זה מראה שאתה מכבד את המקום. זה כמו שלא תבוא להפגש עם בנאדם בפגישת עסקים ולא יהיהן לך מושג מה השם שלו ומהו עושה...

בחברת Retalix בהגיעכם לראיון יכניסו אותכם לדינמיקה קבוצתית, הם עדיין חושבים שע"י יצירת קירקס אנושי בן שעתיים עבור המנהלים וכמה מגייסות זוטרות שתופסות את עצמן פסיכולוגיות קליניות, יבחרו בעובד המתאים. די תרדו מזה כבר.....!!!

מעבר ליכולות המקצועיות שעל המרואין להפגין בראיון . אני מתרשם כמראיין מזרימה סקרנות ופתיחות. חשוב למרואין להפוך את המפגש למשהו חי . הרבה מעבר לתשובות לקוניות . סקרנות, רצון לדעת יותר וענין. חשובים לי כמעט אצל כל מועמד. ולכן שאלות הבהרה מצד המרואין על הארגון והתפקיד מוסיפות לו המון נקודות. פתיחות והיכולת להביט על עצמך חשובות בעיקר לתפקידים ניהוליים. שאלות בראיון כמו "מה אתה צריך לשפר" או "איך התמודדת עם כשלון" אפשר בקלות למנף כדי למצב את המרואין בעמדה טובה בסוף הראיון

והתקבלתי לתפקיד ממונה על משאבי אנוש.

עובד ממוצע שולח קו"ח על אוטומט לעשרות מקומות. לחקור על כל מקום כזה, זו עבודה בפני עצמה, במשרה מלאה. אתה יכול להיות אחלה בנאדם, אבל מצמצת לא נכון, או שהמראיין קם על צד שמאל היום, ואתה נדפק. וכל הזמן שהשקעת בלחקור על החברה, בלהתאהב בתפקיד, הולך לפח. ולא מדובר באיזה מנכ"ל או חברה, שיכולים להקדיש זמן כזה, שיש להם משאבים (של אחרים) לשרוף ויכולים לקבל הלוואות בשניה. יש לא מעט מחפשי עבודה שיש להם חודש לחפש לפני שהם צריכים לשבור חיסכון או להיכנס למינוס. אז כן, אני קורא על החברה לפני שאני בא לראיון, אבל רוב חומרי היח"צ לא משאירים רושם כלשהו על אדם שיש לו איי-קיו יותר ממידת הנעל שלו. "אנחנו הכי טובים, המוצר שלנו מדהים, ואנחנו כאלה וכאלה" - בלה בלה בלה, לא מעניין. חברה נבחנת ברגע האמת, לא בדיבורים שלה. ואגב, מי נמצא באיזה תפקיד ואיפה ומוצר - כל זה אפשר ללמוד תוך חצי שעה, אחרי שהבנאדם התקבל לתפקיד, אז מה הסיפור? בשורה התחתונה, השאלה לא גרועה, אבל לא הכי חשובה.

אבל כתבה מהסוג הזה פה בארצנו הקטנטונת צריכה להתחיל ב"איך עוברים את הדינמיקה הקבוצתי הבאה" או "איך לעבור את מבדקי המחשב".

חלילה אם בטעות קראת לאחראית משאבי אנוש במפעל הנשק הצבאי מזכירה... זהו.......היא כבר מחפשת מועמד אחר....

או השפעות מחו"ל. 'מה עשית כדי להתכונן לראיון הזה' בעיני זה חדירה לפרטיות. אולי התעניינתי בחברה, אולי לא, אבל למה שארצה לספר זאת למראיין שמוכר לי פחות מ 5 דקות?? מה הקשר בין זה לבין היכולת של עובד להיות מועסק במשרה, על פי כישוריו, ולא על סמך האגו של המראיין? סתם חראם. וזו אגב הסיבה שעברתי לעבוד כעצמאית, כל הראיונות עבודה המגוחכים האלה כבר נמאסו עלי.

לגבי השכר: "תשאלו את עצמכם אם אתם רוצים לעבוד בשביל מישהו שרוצה יתרון בלתי הוגן מההתחלה." זה לא נכון. אמנם המראיין יודע כמה הוא הולך (בערך) להציע עבור המשרה, אבל השאלה "הלא הוגנת" הזאת באה לבדוק מה הציפיות של המועמד. בשוק העבודה הלא בכיר, הרבה פעמים עובד ייקח משרה בשכר נמוך ממה שציפה רק כדי למלא את החור הזמני ובמקביל יחפש משרה אחרת ויעזוב מייד כשיימצא משרה בשכר גבוה יותר. לכן המראיין רוצה לדעת אם השכר שיוצע לעובד בעתיד מתאים לציפיות העובד. התשובה הנכונה היא שכר שהוא קצת יותר גבוה מהרף העליון של המראיין. במידה והמרואיין מתאים הוא יוכל להגיד לו שהשכר ההתחלתי הוא לפי התקציב ושבעתיד העובד יגיע לשכר שביקש עם בעלאת השכר באופן טבעי או עם קידום. אמנם זה לא פשוט לדעת את המספר הזה כמרואיין אבל אפשר להעריך או לברר מראש עם עובדים בחברה. לגבי הסיכום: "אני מאוד רוצה את המשרה הזו. יש לך הסתייגויות מבחירה בי לתפקיד?" המשפט הזה גורם לי לחשוב שהמאמר תורגם משפה זרה כי הוא ממש ממש לא קשור לתרבות הישראלית. מרואיין שישמע שאלה כזאת מייד יקבל הסתייגות מהמרואיין. יותר נכון לשאול "מעניין אותי לדעת אם לדעתך אנחנו מתאימים/יכולים להתקדם?", או משהו מהסוג הזה. תשובה מהוססת מיד מצביעה על כשלון. במידה ועברתם תקבלו תשובה מסוג של "כן, אבל אני מראיין עוד מספר מועמדים ואז ניקח החלטה". אפילו תשובה של "קצת מפריע לי נושא XXX " אינה בהכרח שלילית ומאפשרת לכם להסיר חששות לא מוצדקים. לעיתים נדירות תקבלו תשובה חיובית במקום. לגבי "יש לכם שאלות". זה בהחלט הזמן לשאול שאלות. באותו רגע המראיין כבר יצא מתפקד המראיין ועבר לתפקיד המרואיין ואתם יכולים לקבל הבהרות לגבי כל מה שלא ברור לכם עד עכשיו.

שאלות מוקשים, שחוזרות על עצמן בראיונות הם שלוש: 1. "אלו תכונות שליליות יש בך?" הרי אף אחד איננו מושלם. זה מוקש אמיתי - אם תאמר שאין לך כאלו תכונות בכלל הרי שתשמע כשחצן ריק מתוכן, אך מצד שני אם באמת תספר על כמה מתכונות אלו (עצלות, שתיה חריפה וכו') לא תקבל את העבודה. 2. "למה לא המשכת במקום העבודה הקודם שלך?" מוקש נוסף. אם תלכלך על מקום העבודה והמעביד הקודם," איזה אדיוט הוא שלא ידע לנצל נכון את כישוריך" וכו' הרי שאתה חסר נאמנות וכך גם תדבר על המעסיק החדש עוד שנה-שנתיים. חשוב לשמור על כבודו של המעסיק הקודם גם כשהפירוד היה לא יפה. 3. "מה עשית בכדי להתכונן לראיון זה?" - כמעסיק אני שואל זאת בכל ראיון, והורגת אותי בכל פעם התשובה הישראלית הממוצעת "כלום". הוא לא קרא את אתר האינטרנט של החברה, לא גיגל אותנו באינטרנט ללמוד יותר, לא כלום, זירו, נאדה. אם אתה לא מתכונן היטב לראיון עבודה כנראה שמשרה זו לא אכפת לך ממנה. בשבוע שעבר התראיין בכיר למשרה במשרד ממשלתי חשוב - ווא לא ידע מי הר באותו משרד! תתפלאו כמה עבודות אנשים מפסידים על שאלה זו... ושוב, ושוב... אדם רציני בחו"ל לא יחלום אפילו לבוא לראיון לפני שעשה שעורי בית היטב על החברה, בעלי תפקידים בה וכו' מה גם שזה כל כך קל היום באינטרנט. אם לא עשית שעורים על המעביד קולטים את זה תוך 4 דקות. תחסוך את המחיר של המונית וניקוי יבש של החליפה הישנה ותשאר אחר כבוד בבית.