ההתחסדות של משה גורלי מיצגת העמדת פנים של מי שרוממות החוק בגרונם. מאיר אברגיל , שוקרון או אחרים אין לכך כל משמעות. מי שעשו את הדרך הארוכה משום מקום אל ראש הפירמידה בתחומם , רכשו מוניטין , ממון והשפעה , הם ככל מי שממוקמים בראשי פירמידות בתחומי החברה הצבא והכלכלה . ראשי חברת החשמל אינם טלית של תכלת. מנהלי הפנסיה המחזיקים את כספם של הזקנים ומהמרים בו אינם טלית של תכלת. מפקדי הצבא בפיקוד העליון אינם טלית של תכלת. משפחות ההון אינן טלית של תכלת. וגם במערכת החוק וההמשפט מצב הדברים אינו שונה. נוכחותם של ראשי האירגונים בעסקת המניות ובהליך הבוררות לא היתה פלילית. לא דבק בה רבב של אלימות. ורק היותם קשורים לעיסוקים פליליים בתחומים אחרים צבעה אותם בכתבתו של משה גורלי בצבעי השחור. אז נמאס מההתחסדות הזו. נמאס ודי. מי שעשה את דרכו משפל התחתיות , מנקודה בה אין כל סיכוי והגיע עד לראש הפירמידה זכאי לממש את נכסיו ולהופכם לעסקים לגיטימיים. בין אם מקור כספו הוא סמים , הימורים , סחר , חסות ועוד. ככל שמתפסים בסולם המעמדת בתחום העברייני מתרחקים מעסקי הרחוב. על כן אינני רואה פסול בנוכחותו של מאיר אברגיל שלו מייחס מר גורלי את תפקיד "האקדח" זו התחסדות שאין לה מקום. מר גורלי היה רוצה מאד לחיות ברווחה ללא מחסור כשבכל עת נמצאים בכיסו מזומנים דיי צורכו והוא יכול לנהל את חייו ללא מצוקה וללא מסגרת אשראי. טוב עשה לנדא בעל החברה הקבלנית אשר פנה אל אברגיל וטוב עשו הצדדים כאשר פנו אל הליך הבוררות הרחק מעיניהם החטטניות של מר גורלי ועמיתיו הכתבים. זו יתרונה של הבוררות : שהיא פרטית , אפקטיבית , בעלת גבולות מוגדרים והצדדים מסכימים על הבורר ועל תנאי ההליך. בבית המשפט אנו מקבלים שופטים שספק אם רכשו ניסיון ואין כל שליטה על מי שהסכסוך מופקד בידיהם. צדק חלופי !! הוא הפתרון המעשי וטוב שכך.לציבור ולעיתונאים אין בעלות על הסכסוך. ואנשים כמו מאיר אברגיל אינם "אקדח" . ההתחייבות היא התחייבות הניהול נעשה בכבוד ובמקצועיות ואיש לא נפגע בזכויותיו הדיוניות כתוצאה מגחמה של שופטת והביצוע יעיל ללא מכתבי אזהרה וללא סנקציות דרקוניות ודורסניות של רשות אכיפה הפועלת בשיטות בהן אנשיו של אברגיל ועמיתיו הפסיקו מזמן לפעול בהן. על כן לא נותר אלא לכנות את כתבתו של מר גורלי לשעבר דובר בתי המשפט במילת הפתיחה - התחסדות. חג שמח לכל הקוראים.