אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שכחו מהעולם השבע. בואו נדבר על העולם השמח

98 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

98.
יש מסר עיקרי שנובע מהכתבה שהרבה פספסו את מהותו
ברור שיש הרבה דברים מופרכים, ושלאו דווקא המדינות שלא מתקדמות ולא מפותחות צריכות להוות דוגמא לאלה שכן בהרבה מאוד פנים... אבל!!!! יש כאן איזשהו מסר בכתבה שהוא כן משהו ששווה לחשוב עליו - העמים המתקדמים, שיש בהם טכנולוגיה, דמוקרטיה, מסחר מתקדם וכו' - מתעסקות בדברים החומריים וברדיפה אחריהם ולא בדברים אחרים מעבר לכך. לעומת זאת, במדינות עניות יותר ופחות מתקדמות, העיסוק סביב הדברים החומריים נמוך יותר ויש עיסוק רב סביב תחביבים, חברים, יחסי גומלין וכו' - אשר לטענת הכותב מסווים יותר אושר. אז כן, אין צורך ללמוד מתימן לצורך העניין כיצד לנהוג מבחינת השלטון או חוסר המשאבים במדינה. אבל - אפשר בהחלט לנסות לשים את המרדף אחר הדברים החומריים בצד, הרי מרדף זה אין לו סוף. להתחיל להסב הנאה מהדברים היותר פשוטים בחיים, שלא ניתן למדוד אותם בכסף... לזה בהחלט אפשר להתחבר... :)
 | 28.12.15
96.
כיצד נאספו הנתונים?
כיצד נאספו הנתונים? את מי ראיינו על מנת להגיע לתוצאות הסופיות של המדד? האם בתימן ראיינו את הגברים בני הארבעים הנישאים לילדות בנות שמונה? את הילדות בוודאי לא ראיינו ואני מתארת לעצמי שהן ממש מאושרות... אני חוששת שהמחקר אינו עונה על קריטריונים רב-תרבותיים, עושה ניטראליזציה ומתעלם מהבדלים מגדריים, אתניים, סוציו-אקונומיים וכו' בתוך המדינות, ועל כן הייתי מתייחסת אליו בערבון מוגבל מאוד
דפנה  | 25.06.14
93.
האמת, המסקנה שלו מדהימה, התוצאות שלה כרגיל יהיו אסוניות
כבר כשהיינו נערים וקראנו את ספרו של אריך פרום "מנוס מחופש", חשבנו שהוא מגזים כשהוא מתאר את האושר של האנשים בימי הביניים, לעומת החרדה והמצוקה של האדם המודרני. מה שהמדד המטורלל הזה אומר, שחיים בדיקטטורה זה רעיון לגמרי לא רע. בלשון קוהלת "מרבה דעת, מרבה מכאוב", ובכלל אל תבלבלו אותנו עם הרעיונות המוזרים שלכם על דמוקרטיה. קובה? מצרים? נו באמת... עם הדגל הזה יצמחו לנו בהמשך שנות האלפיים הרבה דיקטטורים כמו בקובה וונצואלה שיבטיחו להמונים שקט, בתמורה לויתור על החופש וכמה עקרונות ליברליים שאבד עליהם הכלח.
וטרן | 08.10.12
91.
איכות חיים
כל מה שנכתב הוא לא יותר ממחשבה תאורטית ובשום אופן אינה ברת ביצוע מהסיבה הפשוטה ביותר כי לא בקוסטה ריקה ולא ארה"ב יהנו מאיכות חיים טובה אם לא ישכלו ללכת בשביל החלב כי ידוע לכל שכל דרך קיצונית אינה בריאה ולכן נמצא שגם בקוסטה ריקה ישנם אזורים גדולים של עוני ללא איכות חיים גם אם התושבים שם על פניו נראים שלווים יותר שהרי המסכה שעל פניהם לא שונה מהמסכה של פניו של תושב ארה"ב מדושן ככל שיהיה. תושב בקוסטה ריקה/קובה חי תחת שלטון/חיי חברה אשר לא מאפשרים לאדם לצמיחה אינטקטואלית ודוגמא פשוטה להסבר אחוז התרומה של מדינות כאלו לעולם הוא מהנמוכים (הגלגל וכח הכבידה לא הדגלו ע"י מדען מקוסטה ריקה). אך מאידך מדינות כמו ארה"ב וכ' עסוקים רב זמנם בקידמה ובגילוי כדור הארץ וחקר גוף האדם ושוכחים/לא רוצים לעשות למען הסביבה הקרובה. לסיום עפ"י השקפתי אם ישאלו חקלאים/עובד אדמה (פלסטיני) ימצאו שחיו הם מלאים ולשלווים ולא משנה כלל ועיקר באיזו פלנטה הוא חיי . שהרי חיים מאוזנים שהאדם בוחר לחיות לא חשוב איפה חשוב איך ימצא חיים שלווים ומאריך ימים.
קיזק | 22.10.10
88.
ממש- איזה אושר לחיות במצרים, סוריה, ברזיל, גואטמלה, סין, ותימן
מתוך הרשימה החלקית שהציגו פה- לא הייתי רוצה לחיות בשום מדינה לפני מספר 40 ומשהו- הולנד. ברזיל? מישהו היה שם? ראיתם את העוני? את הפערים? מצרים, וסוריה? דיקטטורות. סין- אנשים עובדים בתנאים לא אנושיים בשביל גרושים (כן, הרבה יותר קשה בשביל הרבה פחות מאשר בארץ). איכות הסביבה זה חשוב, אבל זה בטח לא מדד לאושר.
אובייקטיבי | 11.10.10
87.
שוכחים את החלק של הגנטיקה האישית המכתיב תחושת אושר
להיות מאושר מלידה - גם זה קיים. להיות מרוצה מכל מה שקורה בכל תנאי - גם זה קיים. לעיתים תנאי קיום בסביבה נתונה, יוצרים פילוסופיית חיים, ערכים ונורמות העוברים מדור לדור כהשפעה תרבותית באותה חברה מה שמשפיע על תחושת האושר האישית . מידת החוסן הנפשי של אנשים מושפעת גם מהסביבה וגם מהגטיקה. אנתרופולוגים מצביעים על כך ששני כפרים סמוכים יכולים להיות שונים ביותר זה מזה. באחד מטפחים שלוות נפש ובשני לוחמנות כערך . בכפר הלוחמני מי שחזק ומיומן יותר בלחימה זוכה ליותר כבוד וליותר נשים בעוד שהחלשים לא מתחתנים כלל. כך החזקים מנציחים את זרעם ויוצרים חברה לוחמנית ואכזרית. בכפר שמנגד (הדובר אותה שפה אגב) החיזוקים החברתיים ניתנים דווקא לפסיביות ולא לתחרותיות. (הדוגמא הספציפית מובאת בספרה של ג'ודי ריץ' האריס "מיתוס גידול הילדים" -פרק 9)
בנדי | 10.10.10
85.
יש אנשים שנעים מקיצוניות אחת לשנייה,פסיכולוגים למשל.
ברור שהתמ"ג זה לא הכל אבל מכאן ועד להכריז שהוא כלום הדרך היא ארוכה. כל מה שהחברה המערבית ועתירת התל"ג צריכה לעשות זה לרסן מעט,או הרבה,את תאוות הצריכה והממון והפרסום שלה ולנצל את הרווחה החומרית בשביל לפנות מעט יותר זמן גם לאיכויות יותר מהותיות כמו קשרים אנושיים ואיתור הדברים שבהם חשובים בחיים. את החתימה האקולוגית אפשר וצריך להוריד גם בעזרת התקדמות טכנולוגיות ויעול מערכות היצור והתשתיות, לא צריך להיות עני וטיפש בשביל להיות מאושר, להפך, עושר וחוכמה בהחלט יכולים לעזור להגיע לאיכות חיים סבירה שגם לא הורסת את הסביבה ואת חיי האחרים אלא שאנשים איבדו את האיזון והפכו למפלצות אגו, בשלב מסויים גם המערב העשיר ירגע , להפך,הרווחה והיצירתיות מאפשרות חיים רוחניים הרבה יותר עמוקים ומהותיים מסתם להיות מאושר מכלום ובזול.
מומו | 10.10.10
84.
ברור קוסטה ריקה מספר אחד! איזו בדיחה עצובה
גרתי חמש שנים בקוסטה ריקה - ומקריאת הכתבה ברור שלאדון מרקס אין מושג ירוק מה באמת מתרחש במדינה הזו. מדינה מושחת, ערים מכוערות ועלובות, כבישים מלאי בורות שאף פעם לא מתוקנים כראוי כדי שכל המעורבים יכלו לשלשל לכיסם שוחד נוסף בכל שנה, תאונות בלי סוף, נהגים שיכורים בכבישים, שרותים ציבוריים ברמה שלפני 40 שנה, בירוקרטיה שלא נגמרת, משטרה שהיא בדיחה, גניבות, שוד ואלימות מתגברת... ובעיקר אדישות מוחלטת של התושבים הידועים בעיקר בעצלנותם ובחוסר היושר שלהם. כנראה שהוא לא מבין שכשהטיקו הממוצע (כך הם מכנים את עצמם) אומר "תודו ביין" (הכל בסדר) או "פורה וידה" (החיים יפים) הוא בעצם מתכוון שהוא עצלן מידי ואימפוטנט בכדאי להזיז ביצה בשביל לשפר את מצבו העגום. נכון - לקוסטה ריקה אין צבא אבל זה בעיקר בגלל שהם סומכים על האמריקאים כדאי שיצילו אותם בשעת צרה ובגלל שהם פחדנים מידי בשביל להילחם בשביל עצמם. נכון - המדינה משופעת באוצרות טבע יפיפיים שלכאורה מוגנים בחוק, אבל רק לכאורה כי השחיתות נוגסת לאיטה גם בשימור האקולוגי. קשרי הקהילה, בעיקר בין קרובי משפחה, אכן חזקים שם אבל זהו צורך שרידתי - ניתן להשען רק על המשפחה הקרובה כי חוק, משטרה, תמיכה מהמדינה - כל זה זמין רק לעשירים ובעלי העוצמה שמסתגרים בקהילות סגורות מאחורי גדרות ושומרים. נורא נחמד לספר כמה היפים החיים של האנשים הפשוטים בעולם השלישי אבל האמת שהחיים שלהם די בזבל והם יהיו הראשונים להודות בזה. החיים שלהם גרועים לפחות במקרה של קוסטה ריקה כי התרבות שלהם מבוססת על חוסר מעש וחוסר יושר. אף אחד לא מוכן להתאמץ בשביל כלום וכך המדינה שלהם נראית. נסיתי, בדקתי, ואני יכול להבטיח לכל מי שקורא - ישראל על כל בעיותיה וצרותיה היא מקום טוב בהרבה, והאנשים שהתרבות שלנו מייצרת, דווקא בגלל הקשיים וההתמודדויות, הם בעלי יכולת שעולה עשרות מונים על כל מה שלתושבי קוסטה ריקה או אמריקה הלטינית בכלל יש להציע.
בועז | 09.10.10
81.
לדוד מ 67 : קולומביה - לא מה שחשבת...
לאחר ביקור בכמעט כל מדינה באמריקה הלטינית (דרום ומרכז אמריקה) אני יכול להבטיח לך שקולומביה כיום (לאחר מאמצי הממשלה להרוס את ארגון ה- FARC) היא אחת המדינות הבטוחות ביותר. שלא נדבר על האנשים השמחים ביותר. התרבות הסופר מעניינת. הנופים העוצרי נשימה. המוזיקה הסוחפת. אם אתה שואל אותי, היא הייתה צריכה להיות מדורגת 1 :) http://www.youtube.com/watch?v=pXtvGsYS0UM
מוטי | 09.10.10
71.
ישראל 2010 - צפפוה מידי, מהירה מידי ותאוותנית מידי.
מחקר צודק. שימו לב: אז קניתם לכם דירה באיזה מגדל ב-2-3 מליון, ובעצם שילמתם משכנתא כל החיים בשביל הזכות לנשום את האויר בין הקירות של 2x2 מטר במרכז העיר. יופי. חניה בעיר יש? לא! מקומות בטבע שאפשר ללכת ולנפוש בהם - אין (גם לא "שמורות הטבע" כפי שהן נראות כאן). אוכל טוב? רק אם אתם נהנים לאכול ירקות מעופשים מקירור. אבל מישהו מכר לכם את הרעיון שהאושר יבוא מרכישת ה-iPhone החדש או טלביזיית פלזמה יותר גדולה (לא שיש מה לראות בטלביזיה...) אז מה עשינו פה? רק מי שהיתה לו הזדמנות לטייל ולחיות תקופה ב-Country Side בארץ אחרת שהדברים האלה קיימים בה, מסוגל להבין מה אנחנו מפסידים ולמה איכות החים בישראל היא נמוכה יחסית. כל השאר הם לצערי מסוממים לחלוטין מהתקשורת וממוסדות החינוך הרקובים. אם הם היו מבינים כמה שהם דפוקים, המקום היה נראה אחרת.
רותם. | 09.10.10
63.
ממרקס עד מרקס אין כמו מרקס
ושניהם מאנגליה. ושניהם מהפכנים לפחות בזוית ראייה חדשה על העולם במיוחד מהפן הכלכלי. למרקס החדש אין סיכוי לחולל מהפכה בפועל משום שתקופת התום חלפה ולשולטים טכניקות ואמצעים למנוע אותן. הדבר היחיד הטוב שיצמח מהתאוריה החדשה יהיה שחלקים מסויימים ממנה יאומצו ברמת השלטון בארצות כאלו ואחרות ויביאו לשינויים מינוריים לטובה. ברמת ההתנהלות של הפרט הכיוון הוא שמדינות נוספות תיצעדנה מאזור האושר לאזור המיסכנות והאומללות.
אבנר | 09.10.10
62.
איזהו עשיר-השמח בחלקו.
מעניין אבל עם הרבה באגים. הטוב והרע ירדו כרוכים ביחד לעולם. אין רק ורק. יש גם וגם. בכל דבר. השאלה היא מהם היחסים בין השניים הכרוכים אחד בשני.כמה טוב וכמה רע.סביר שכשיותר טוב אז פחות רע. כל הקידמה או ה"קידמה" היא תוצאה של צורך וסקרנות. כשניתן לקיים חיים מינימליים במאמצים מינימליים כך נראים החיים ממבט של אדם החי באזור אקלימי שבו יש להשקיע הרבה מחשבה(גם סקרנות)ואמצעים כדי לקיים חיים מינימליים. ייתכן שאילו כל העולם היה אזור אקלימי כמו קוסטה ריקה היינו עדיין קופים. כנראה שסקרנות מתפתחת כתוצר לוואי של התמודדות עם הצורך. מזה שנים רבות שהאדם סיים להתמודד עם הצורך להבטיח קיום אבל נותר עם הסקרנות שהפכה לסקרנות לשמה וביטויה האולטימטיבי הם החוקרים בתחום האסטרונומיה ואחרים במע הבסיסי או הטהור. יש לי שני חתולים.אחד בהמה השמח בחלקו והשני סקרן שנדחף לכל מקום בודק,בוחן ובדרכו החתולית מגלה הרבה יכולות משתלמות. לעניות דעתי מחקר זה והתאוריה לא יביאו מזור לעולם . אולי מלחמה עולמית חדשה.
אבנר א. | 09.10.10
61.
תנו לעצמכם עוד דקת חשיבה
אנשים כאן מבועתים מעוני אבל שוכחים שאנחנו צורכים כל-כך הרבה דברים וזה לא עושה אותנו שמחים. לי יש בית ומכונית ומוצרי חשמל ומיזוג, בדיוק כמו לכם. מה לעשות שמה שמשמח אותי זה דווקא שאני בריאה, יש לי ילדים, בעל, הורים, כלב, חתול וחברים אהובים? גם אם אתרושש, הם יאהבו אותי ואני אותם. מצד שני- כמה זוהמה לסביבה אני גורמת עם כל הציוד הזה... וכמה אנשים (שאינני מכירה) עובדים בשבילי במשכורת עבדים...פשוט עצוב
למגיבים הזועמים | 09.10.10
58.
התמ"ג לנפש הוא באמת מדד מאוד לא מדוייק - אבל המדד החדש הזה הזוי
1. אורך חיים ממוצע אינו מלמד על רמת חיים. אפשר "לחיות" עד גיל 90 מחובר למכונות - זו רמת חיים?! המדד הרלוונטי הוא מה שנקרא 'אורך החיים הבריאים' - ז"א הגיל הממוצע בו אדם מת או הופך לסיעודי. 2. מדד שביעות הרצון הסובייקטיבי הוא מאוד תלוי-תרבות - מה שאנשים מתרבות אחת רואים כמצויין, אנשים מתרבות אחרת יראו כגרוע. אי-אפשר להסתמך בו למדד המיועד להשוואה בינלאומית! 3. "טביעת הרגל האקולוגית" אינה רלוונטית לרמת החיים! אפשר לציין אותה בטבלה מקבילה כמחיר של רמת החיים, אבל זה פשוט טיפשי להכניס אותה לנוסחה המחשבת את רמת החיים עצמה. האם רכב יקר הוא רכב לא טוב? יתכן שיחס מחיר/תועלת שלו לא כדאי - אבל הוא לכשעצמו בהחלט יכול להיות טוב! 4. אין במדד שום התייחסות למידת החופש האישי (זכות לרכוש פרטי, חופש בענייני אישות, חופש תנועה, הזכות לצרוך אלכוהול, הזכות להימורים, וכו'...) - שהוא מרכיב הכרחי של אושר. רוב האנשים לא היו רוצים לחיות בכלוב של זהב!
יבגני | 09.10.10
56.
כנסו מדהים
הכתב לא חידש כלום זה כבר כתוב לנו ביהדות מזמן איזה העשיר השמח בחלקו להיות עשיר זה להבין שבני אדם יותר חשובים מניירות שזה הכסף והשפחה קודמת לכול והכי חשוב זה להשקיע את האנרגיה לתוך העולם שלך למשפחה במקום לעולמות אחרים החיים פשוטים ויפים אנשים סתם מסבכים אותם שהייה לכולם המשך יום מקסים
 | 09.10.10
55.
האושר זה דבר פנימי, כל אחד הוא קנה מידה לעצמו,אין מדד חיצוני.אור
האושר הוא דבר פנימי, אדם שמח בחלקו הוא מאושר, אדם שיודע לקחת דברים בפרופורציות נכונות ,ולא נותן להשפעות חיצוניות להשפיע עליו, להשתדל לא להיתפס לתאוריות ולתייג אנשים , לא להגיע עם דעות קדומות . האושר נמצא בחשיבה , זה דבר אישי לכל אדם(((כל אדם הוא קנה מידה לעצמו , אין כלי שאפשר לקחת ולמדוד דרכו את מפלס האושר ))) אם אני מאושר ושלם עם התנהגותי ותפיסת עולמי האישית אז אני מאושר . עכשיו יבוא מישהו אחר ויאמר שהתנהגותי לא ראויה ,איך אדם כמוני מרגיש טוב עם תפיסת עולם כזאת!!! חוזר לנקודה העיקרית אושר זה דבר שרק האדם שחש אותו מרגיש אותו, אין לזה קנה מידה כל אחד ועוצמת האושר שלו , ואיך שהוא חש ורואה את העולם מנקודת מבט אישית. אי אפשר לקחת שבלונות ולהכניס נתונים ולומר האדם הזה מאושר 8 בסולם יעקב {קצת הומור לא יזיק } אתם מאושרים או לא מאושרים אתם בוחרים בזה נקודה. אתם מרגישים אף אחד לא ירגיש עבורכם.
 | 09.10.10
54.
חישוב טביעת הרגל האקולוגית הוא מעוות לחלוטין
יוצא שמדינה שיש לה שטחים ענקיים לא מאוכלסים שלא תורמים לה כלום (מדבריות מצריים, למשל) מקפיצה לעצמה את הדירוג באופן משמעותי. חוץ מזה, אם המטרה של המדד היא להראות איפה הכי זול לחיות חיים מאושרים, ברור לכולנו שבמדינות עניות הכל זול יותר. כל אחד מאיתנו יכול לארוז את מטלטליו ולחיות בהודו כמו מלך בלי לעבוד כמה שנים. אז מה הנקודה? שאזרחיי העולים הראשון צריכים להגר לעולם השלישי, לבנות שם ארמונות ולמלוך במקומיים? דווקא מסתדר עם הנטייה הקיימת של ענייני העולם השלישי להגר לעולם הראשון. בסוף הם יחליפו זה את זה.
נדב | 09.10.10
52.
מעניין אבל בעייתי
אני בהחלט מסכים עם ניק מרכס לגבי המדדים המשמשים אותנו כיום, מדדים מיושנים שאינם משקפים את המציאות. אני גם מסכים איתו שהפיכת הכסף לדבר החשוב ביותר היא בעייתית, בלשון המעטה, ולא בהכרח הופכת את החיים לטובים יותר או מאושרים יותר. אך להחליף מדד פגום אחד באחר לא יפתור את הבעיה. המדד, אותו הוא מציע, הוא מעניין מאוד ופותח כיווני מחשבה אחרים וחשובים אךו, כמו המדדים אותם הוא מבקש להחליף, הוא אינו מדוייק וחשוף לעיוותים רבים (כפי שציינו כמה מהמתנגדים למדד הזה). הגיע הזמן שנפסיק לחיות את חיינו ע"פ מדדים סטטיסטיים המתימרים לכמת דברים מסובכים שאינם ניתנים לכימות. הסטטיסטיקה היא דבר טוב וחשוב שיכול לעזור אך אסור להפוך אותו לדבר העיקרי והחשוב ביותר, כפי שנהוג לעשות. לזכותו של ניק נראה לי שהוא בהחלט מבין זאת ושמטרתו היא לשנות את דרכי המחשבה המקובעות שלנו והראות לנו שאפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת.
אמיר | 09.10.10
51.
אין ספק שאירופה חולה בוירוס "השמדה עצמית" וזמנה מתקתק לאחור.
המושג "טביעת רגל אקולוגית" לדעתי הוא מושג שנוי במחלוקת ,מכיוון שאין אנו יודעים עד כמה הקידמה תוכל לייעל את הצרכים הבסיסיים שלנו.(אולי נלמד ליצור מים מאוויר בצורה זולה להחריד או לגדל יבולים בשטח אדמה קטנה שיניבו תנובה עצומה). אבל חוץ מהערה הזאת. הטענות של החוקר שגר בעצמו בבריטניה ומשום מה לא עובר ולייטנאם או לסוריה(הוא כנראה לא רוצה להיות מאושר), הם בערך ברמה שלטעון שהחתול שלי יותר מאושר ממני.(טבעית רגל אקולוגית של החתול שלי קטנה וגם שביעות הרצון שלו מהחיים לדעתי לרוב 10(אני דואג לו ומאכיל אותו והוא ישן רוב היום), כלומר שנים מהמדדים של הפי כבר כמעט מושלמים, אולי תוחלת החיים לא הכי ארוכה אבל אני לא יודע איך בנוי המדד פי, אולי דווקא האינדיקטור הזה הוא הפחות משפיע), השאלה היא האם אני או החוקר רוצים להיות "חתול".(או תועלת או חיידק או אבן-אפשר לעשות גם מחקר אם אבנים יותר מאושרות מאיתנו) אנו רואים שתושבי המדינות" השמחות" נוהרים בהמוניהם למדינות "העצובות" מה שכמובן עוד יותר מאיר באור מגוחך את המחקר, שלדעתי יותר מייצג את שנאה עצמית של המערב מאשר איזשהו ערך כלכלי. מה שמחדד שבאמת אירופה שוקעת, והעתיד בניגוד להבלי כמו המדד הפי, דווקא שייך למזרח הרחוק החרוץ, ולא לאירופים מלאי שנאה עצמית או לבטלנים מאמריקה הלטינית.
ויקטור ב | 09.10.10
47.
LOL אני נותן פה 100K למי שמוכן לחיות בדלתא במצרים,עולם שלישי מבהיל ונחות
יש שם מדינות שאם אדם מערבי הולך אליהם רמת החיים שלו צונחת בצורה כל כך מבהילה שהדבר היחיד שטוב במדינות הללו הן שיש להן שדה תעופה ואפשר לברוח מהן בשלב מסויים. המדד המוצע הוא מטומטם לגמרי. גם בושמן שיושב ומלקט וצד אוכל יחיה את ה 50 שנה - ולכן מגיע לו המקום הראשון בטבלה - הוא לא מוציא משאבים מכדור הארץ וחי המון בתמורה. וביננו את מי זה מעניין המדד הזה? הדבר היחיד שצריך לעניין אותנו זה איך לא להתחזר על כדור הארץ ואיך להגביל ילודה ואיך להשאיר ולעזור לאלו שכבר כן הגיעו לעולם הזה להעביר את החיים בסבל לא רב מידי. ואם נחזור שוב למצרים: יש שם אנשים שחיים מדולר ליום או פחות. יש שם דיקטטורה יש שם מחסור באוכל ובמים נקיים אין תחבורה נורמלית יש חינוך גרוע יש איסלם שעורך בריתות מילה לנשים מי שנמצא בקהיר שהיא העיר המתקדמת ביותר במצרים יודע עד כמה זה סבל לחיות שם: תחבורה מבהילה ומפחידה צפירות של 24 שעות ביממה אנשים נדרסים כמו זבובים + חום אימים + נילוס מזוהם הדבר היחיד המשמח אצלם זה רחובות על שם המלחמה המהוללה מבחינת המצרים שבה "הביסו" את ישראל וכמובן השנאה לישראל שמחזיקה את הלבבות חמים. בקיצור יש את כל הסיבות לא לחיות שם. ואם הייתי נאלץ לחיות שם הייתי צועד ברגל לישראל! והדברים הללו נכונים לעוד מדינות כולל קוסטה ריקה. (שימו לב שבקוסטה ריקה רמת הבטיחות לגדל ילדים ברחובות מוזנחים ולא סלולים כבר מורידה ברמת החיים לא מעט...) ויש עוד מלא מדדים שבהם אפשר לראות שקוסטה ריקה היא מדינה מושחתת ועלובה בשורה התחתונה. הסיבה היחידה שיש אושר שבג'מייקה העלובה ידועה לכולם (סמים). מי שיחיה שם צפוי לחיים עלובים ללא טיפולי שיניים וללא תנאים בסיסיים ובמצב הזה מרבית האוכלוסיה מצויה. אז נכון שהם לא צורכים הרבה על מנת להיות מאושרים (רק מריחואנה על נגזרותיה וסמים נוספים) אבל אם זה הקריטריונים וזה המדד - זה לא מעניין אף אחד על פני הכדור הזה. לפעמים אני חושב ש"אנשי הבולשיט" מחפשים עיתונאים וביחד הם מייצרים כתבות ובאזזים מיותרים ו 2 הצדדים מרוויחים: העיתונאים כתבות והבולשיטמן כמובן עושה גם קופה וגם פרסום.
היפודוריום | 09.10.10
43.
אותה בדיחה שמאלנית ישנה באריזה חדשה.
מי שראה את הפרודיה אמריקן קרול של האחים צוקר זוכר את הקטע בו הכוכב שהוא מעין פרודיה על מייקל מור, משדר מקובה אותה הוא מתאר כגן עדן עלי אדמות, לעומת אמריקה המושחתת, וברגע שהוא "נאלץ" לצערו לשוט הביתה, מנסים כל הקובנים ה"מאושרים" לעלות על הסירה שלו שיקח אותם אותו.
 | 09.10.10
41.
לא יודעים אחרת?
בקוסטה ריקה יודעים יפה מאוד איך מתנהל המערב וממשיכים לשמור על הייחודיות שלהם. קוסטה ריקה היא דוגמה למדינה דמוקרטית. השתתפות פולטית גבוה, בחירות קבועות ותדירות. והבונוס הכי גדול שם, משהו שאנחנו בישראל, לצערי לעולם לא נבין, הוא שאין צבא. רק בזה יש על מנת לשנות רמת חיים ואושר. אנחנו אומה מגוייסת ולכן תמיד החיים פה מלווים בסוגים שונים של מתח.
יורם | 09.10.10
40.
לא תמיד חשוב הדיוק האמפירי אקדמי מדעי
לעיתים להתנער מהאבק היומיומי חשוב לא פחות מאושר מיידי - שחזקה עליו שישקע במשך הזמן. לכן, ל- 28 -- אומר אך זאת, די לי בכך שהכותב אמר לי צא וחשוב ולא בשפה מלהגת אפילו האיצטלא הפסבו אקדימית שלו לא תרתיע אותי מלהודות לו כאדם שמנסה לגרות לחשוב. זו מהותה של הפרוגרסיה המערבית - מחשבה מאתגרת מתמידה. מי יתן וירבו כמותו. הידד לאיש
חולם החיפאי | 09.10.10
38.
מחשבה אופינית לפלצן שיש לו הכל ולא ראה אדם עני מקרוב
תימן אכן לא מנצלת את הפלנטה אבל זו הסיבה שתושביה הם מהענים ביותר בעולם. להגיד על עוני כזה שהאנשים בו מאושרים יכול להגיד רק מי שלא סבל עוני מימיו ואיננו מבין מה המשמעות לחיות מדולר ביום כמו בויטנאם. אם שביעות רצון סוביקטיבית היא מדד יש לשער שגרמניה הנאצית בשנים 1939 עד 1942 היתה אחת המדינות המאושרות בעולם ואלה שהיה הכי כדאי לחיות בהן. בקצור, מדד מטומטם לחלוטין של אדם שבע וחסר הבנה מינימלית של העולם או בני אדם
ע.ג | 09.10.10
36.
נו באמת
תת רמה של חוקרים ושל כתבה החיים בקוסטה ריקה עולים רבע מהחיים בהולנד. יופי. אבל מרוויחים שם עשירית (במקרה הטוב) ממה שמרווחים בהולנד. אז ברור שבתור תייר הולנדי אתה יכול להשתולל בקוסטה ריקה, אבל בתור מקומי, אתה חי בזבל. כמו שאמרו קודמי, המדד הכי טוב הוא מדד ההגירה. ברגע שאני אראה אמריקאים מסכנים את חייהם ושטים בסירות במבוק בשביל להגיע לקובה, אני אדע שהאנשים בקובה מאושרים יותר.
חבר במועדון | 09.10.10
34.
שכחו מהעולם השבע,בואו נדבר על העולם השמח
בשנת קום המדינה ובשנות ה50 60 עד70 הישראלים היו עם שמח אנשים חיו בצניות אפילו העשירים שבינינו עד שביבי שינה את תפיסת עולמינו -כסף יותר חשוב מכל דבר ,העשירים שקודם לא רצו להראות את עושרם,עושים זאת בכל הזדמנות ,הפוליטיקאים רוצים שיראו אותם ביניהם ומנסים לא להסתיר את עושרם,כנ"ל שחקנים ,זמרים ועוד-שמחה מהלב אין הכל כאילו-בארהב דרום אמריקה לאנשים יש שימחה מהלב ולא פלסטיק שבה מהכיס
אברהם | 09.10.10
33.
עיוות מטורף
הרעיון שתמ"ג הוא לא הכל נכון וכבר דובר עליו רבות. אך שיטת המדידה על פי מרקס נשמעת מעוותת ודמגוגית. לקחת את המדינות הבעיתיות ביותר שלא מגיעות לשום מקום ולשבץ אותם גבוה בגלל נכשלותם עד כה זו דמגוגיה לשמה. הייתי ממליץ לו ללכת יותר למרכז המפה הכלכלית להיות יותר מאוזן ולהכניס למדדים של היום עוד מרכיבים של איכולת חיים מלבד תמ"ג. בגישתו הוא מקרין חוסר רצינות משווע
דורון | 09.10.10
32.
אכן קוסטה ריקה אחד המקומות הטובים ביותר למחיה כיום
היופי והשילוב של החדש והישן ת השמירה על הטבע ועל איכות חיים ברמה גבוהה פשוט מנצח כל מקום אחר לא סתם זה המושבה הכי גדולה של אמריקאים שבאים לחיות ולנפוש שם על בסיס קבוע באזור אבל בניגוד לקוסטה ריקה יש הרבה מדינות מטעות כמו מצרים שמה אנשים מתים מרעב והריב על נהר הנילוס עם אתיופיה יוצר בעיות קשות הכתב מנסה להגיד משהו נכון וטוב אך יש לו כל כך הרבה טעויות במדד שזה בעייתי מאוד
אבי | 09.10.10
31.
התורה ההזויה של ניק (הנקניק) מרקס. תזכירו לי שוב איך קוראים לו - אה, כן, מרקס!
מדהים איך שהשמאלן ההזוי הזה מנסה לגרום לנו לשנות את אורח חיינו, רק כדי שהוא ושכמותו יוכלו ליישם על כל הארץ את התורה התלושה שלהם, שהיא לא יותר מאשר דיקטטורה רצחנית, בצורה של מדינה אשר מעלה לדרגה של אלוהים את השליט העריץ. ורק עוד דבר אחד הוא "שוכח" להזכיר לכל הקוראים, וזה שלאורך ההיסטוריה האנושית כולה, כל הניסיונות לקיים משטרים קומוניסטיים ניכשלו טוטאלית.
מיכאל (מייק) חוטובלי | 09.10.10
30.
זרק את החץ ואז סימן את המטרה
ברור שהאושר זול יותר במדינות אמריקה הלטינית כי החיים בכלל זולים שם יותר. שימו לב שבראש הטבלה נמצאות רק מדינות עניות. מדוע? כי הן זולות. לכן, הכל שם זול כולל האושר. לעומת זאת, באמריקה הכל יקר, וגם האושר יקר. זה הגיוני. אבל תזכרו שהרמה הולכת וגדלה ככל שיותר יקר. גם זה ברור. אז מה המסקנה? נכון שאם אתה נוסע לתאילנד אתה תוכל להיות מאושר בזול, כי הכל זול, כולל האוכל והחופים והמשקאות והאנשים. זה נכון. אז מי שרוצה שיגור במקומות הללו. למרות שמרבית האנשים בעולם מעדיפים לחיות במקומות יקרים כי המקומות הללו הם יוקרתיים ונוחים יותר. השיקול אינו רק אושר אלא גם בריאות, נוחיות, תשתיות, השכלה וכיו"ב. בעניין הזה אמריקה מובילה - חד משמעית.
יואב | 09.10.10
29.
בהמשך ל27 ו28
ל-27 כמה נקודות נכונות. אבל--- אדרבא הגישה או צורת המחשבה היא של פסיכולוג קלאסי שחושב שפרוזק יעשה אותך מאושר. נקודה קטנה על "הדרך אל האושר" (וכמו שציין החוקר, זה לחלוטין טרייד ניו אייג'י יותר מאשר מחקר אמפירי): צריכה להיות תמיד מידה מסויימת של סבל בשביל להגיע לארץ המובטחת! אתה לא יכול ליישם שאר רוח מסויים רק כי חילקת את הגרף שלך לפרמטרים "הנכונים"... הסתפקות במועט, שמחת חיים והיכולת לתת בלי לבקש תמורה הם כולם פועל יוצא של חוויות שדווקא המדינות בהם רוצים ליישם את ה"תורה" החדשה הזאת לא מכירות ולכן לעולם לא יוכלו לזכות מפריותיהן מעבר לגבול מראית העין המתבקשת כדי להמשיך ולתת לגיטימציה לפרוייקטים כדלקמן ולשווקם תחת ההגדרה השנוייה במחלוקת של "מדעי". 28 הסכמתי לחלוטין עם תגובתך ואולי תוכל לעזור לי להבהיר את המושג טביעת רגל סביבתית כי מלכחתחילה לא הבנתי אותו וזה קצת פגע לי בהנאה מהמאמר (לכשעצמו מעניין, הן מצורת המחשבה המקורית מה גם שמוטעית, והן מאופן כתיבתה)
לבלר צועני - וחתול רעב | 08.10.10
28.
כתבה ארוכה על קישקוש שלא מלמד הרבה
זה מדד שהוא סלט ירקות ופירות. הדירוג מורכב משלוש שאלות שאינן אומרות דבר יחד. היה יותר מעניין אם היו מדרגים את היחס בין אושר לטביעת רגל סביבתית וזה הכל. תוחלת חיים - סיפור אחר לחלוטין. הערה נוספת: בשפות ובתרבויות שונות הביטוי 'שבע רצון' עמוס במשמעויות ומעורר תחושות אחרות ולא ניתן לתרגמו בצורה מדויקת משפה לשפה, שלא לדבר על הסיטואציה שסוקר שואל אותך שאלה כזו, שמזמינה תשובות שמוטות מאוד תרבותית. אם יש דבר אחד שלמדתי מהכתבה הזו (למרות שלא ברורה מידת השפעתו האמיתית של האיש הזה) זה שהעולם צמא למדד אחר ודי הבין שתל"ג ועוד כסף לא יכולים להיות חזות הכל.
יובל | 08.10.10
27.
תהילת עולם בע"מ
ל-17 הידעת? איטליה קונה חשמל מצרפת ורוסיה. אין לה ולו תחנת כח גרעינית אחת. הם מייצרים מעט אנרגייה ממקורות מתחדשים אך בזעיר אנפין לעומת התמונה הכללית (חשמל עולה כאן פי שתיים וחצי מישראל וכנראה שזה עדיין שווה להם) ל-11 שיניים רקובות בחינם, צהבת בחינם ועגבת בחינם.... לא מתכוון לזלזל ומסכים שיש הרבה קסם במדינות אמריקה הלטינית וקובה בפרט, אבל תייר לעולם לא יוכל לתרום לדיון הספציפי הזה. ובכלליות, אין שום אדם שבעולם, גם לא החוקר הנכבד מרקס (כבר לכשעצמו שם הנתלה באילנות גבוהים שואלני את עצמי שמא זהו שם עט) שיכול לכמת מושג כל כך שברירי ערטילאי ובלתי מדיד כמו אושר ולהשוות אותו למחיר עלות, התייעלות וספירת מלאי כאילו היה זה תחזוקת מחסן ולא נפשו של בנאדם, מפסיכולוג היה אפשר לצפות ליותר... "המדד התקף ביותר כיום למדידת אושר - מודדים כבר 40 שנה באמצעות שאלה אחת, פשוטה ומסובכת: בהתחשב בכל, עד כמה אתה שבע רצון מחייך בימים אלה, מ־10-1?" הרי השאלה הזאת היא כל כך תלויה בנסיבות... אם שאלת אדם ליד אישתו, האם בהכרח ישיב לך במלוא הכנות? בתור פסיכולוג, האם לא נתקלת באנשים שמתביישים להודות באושרם/שביעות רצונם או לדעת לכמת אותם? או להפך? אם חברה שלי זרקה אותי, אני בהכרח אדם אומלל בהגדרה? והאם לא קיימים אנשים בודדים מאושרים? או אהובים על הבריות ועצובים? אתה אולי כלכלן וסטטיסטיקאי מוצלח, אך פסיכולוג אתה לא... אולי יחצ"ן כלוא בגוף של פסיכולוג
קרח את מלח | 08.10.10
18.
המחיר הנדרש להשגת אושר הוא קרוב לאפס
בשבטים פרימיטיביים אנשים נראים מאוד מאושרים, וזה במחיר של אוכל, מים ובקתה עשויה מקש ועץ. לעומת זאת, כדי להשיג תוחלת חיים ארוכה ובריאה צריך כסף - ודי הרבה. בקוסטה ריקה יש מערכת בריאות מצוינת, במחיר שהוא שליש או רבע מבארה"ב. כמו כן יש שם פחות השמנה שהיא אחד מגורמי המוות הנפוצים ביותר במערב. כל זה גורם לה להתברג בראש המדד.
מנסה להבין | 08.10.10
17.
מדד מחיר האושר - לא מדד האושר
חבל שלא הדגישו את זה יותר בכתבה - זה סתם מטעה. הוא משקלל את האושר הסוביקטיבי, עם תוחלת החיים ועם הנזק הסביבתי שהאנשים במדינה גורמים. ברור שבאיטליה גורמים הרבה יותר נזק סביבתי מבמצרים, כי אנשים שם צורכים הרבה יותר, לכן מצרים מדורגת מעליהם בטבלה. אבל תוחלת החיים והאושר הסוביקטיבי באיטליה כנראה גבוהים יותר. 99% מהאנשים שאינם ערבים היו מעדיפים את איטליה על מצרים. 99% מהאנשים שאינם סינים, היו מעדיפים את ארה"ב על סין.
אודי | 08.10.10
14.
למי שלא הבין...בקוסטה ריקה מכירים היטב את תרבות המערב השבע והתאוותן...אבל לא
רוצים אותו אצלם בבית!. הם דואגים לטבע ולסביבה. אבל בעיקר, הם קשורים לסביבה ולאנשים האחרים...מה שאין בארצות הברית (=מלבד קהילות יותר מבודדות). בארצות הברית, כל אחד לעצמו...ולבדידותו. ואגב, גם בישראל החדשה, כל אחד שומר על הפרטיות שלו...ומתרחק מהאחר(=ככזה זה, כשיש לך רכוש, ואתה חושש שהאחר יחמוד את זה). לגבי פלסטין, יש לי בהחלט בעיה...אבל אולי כשאתה מקבל כסף מאונר"א, ושולח כנופיות לגנוב מהישראלים הכל...אז אולי יותר טוב לך. במצרים?...היכן שעושים ברית מילה לנשים?...צריך לבדוק טוב את הנתונים, ובמיוחד בעיר עמוסה כמו קהיר!. כך, שלא כל מה שאותנטי הוא גם מאושר... ובברזיל?...היכן שהאלימות מגיעה לשיאים?...ורק ההצלחה הכלכלית של לולה, עוזרת להם להתאושש ו"לשחק אותה" (=כדורגל וסמבה יש להם חופשי).
לה וידה לוקה | 08.10.10
13.
חושב כמו כלכלן קלאסי מסורתי
בעיני הכלכלן איתור הדרכים/פעולות ליצירת אושר ואיכות חיים הוא בסך הכל אמצעי וכלי משני או תחנה בדרך לפתרון הבעיה האמיתית- מהו ואיזהו המ*ד*ד הנכון למדידת אושר. במוקדם או במאוחר הוא יגלה ויכתוב במחקרו (אל תגידו שלא אמרתי לכם) שהמדד הכי טוב למדידת אושר הוא זה שמשכנע בצורה הטובה ביותר בני אדם שהם מאושרים.
מקליד באצבע | 08.10.10
10.
התבלבלת - לא נורא
"רק בעל השכלה ועשיר יודע כמה שחסרי השכלה שמחים יותר ממשכילים ועשירים מאוד". ציטוט שלך. במטותא ממך, ערבבת קצת בלי לשים לב (את יודעת, הגיל). לא נכון שמשכיל שמח פחות ממי שאינו משכיל. כן נכון שעשיר פחות שמח ממסתפק במועט. אם המשכיל מקבל עשירות הופך לפחות שמח. המשכיל וחסר ההשכלה שמחים כמעט באופן שווה, אם אינם צורכים חומרנות מעבר לצורך האנושי. (כמובן שתמיד חסר ההשכלה ישמח מעט יותר מכל אדם, כפי שילדים שאינם מבינים מימינם לשמאלם ואין עליהם שום אחריות, שמחים וחסרי דאגה יותר ממבוגרים). הבעיה מתפתחת אצל אזרחי המערב, חולי הרכש והמותגים ולא המשכילים לבד. כאן השאלה היא מה תהיה סך המשאבים הנדרשים להם כדי להשיג את העושר. סביר שהמון. כמו השאלה, כמה עולה למעשן כבד להשיג בריאות. היה שווה לחקור את המשכילים בקוסטה ריקה, אם יש דבר כזה. אלו שעונים על הקריטריונים של הקידמה גם לפי תורת המערב, מה רמת אושרם. לצד זאת, לבדוק האם כל הרוכש השכלה בהכרח יהפוך בעתיד לחומרני יותר ולעשיר יותר וממילא לשמח פחות (רק בגלל העשירות)? התשובה תהיה, כנראה שכן. לא בגלל הוירוס שנשתל בו בגלל רכישת ההשכלה ופתיחותו, כמו שכדי לרכוש השכלה יש להתגורר רק במדינות בה החומרנות היא עשרת הדיברות ומותגים הינם התנ"ך. ושם, האדם מחקה את סביבתו מרגע לידתו ועד דקת מותו. גם אם הוא נורא משכיל וגבוה מצח.
הרבנית אלפונסו לרבנית קוקו - 9  | 07.10.10
9.
מזכיר את סיפור גן עדן ,לפני אכילת התפוח מעץ הדעת.
עד שאדם וחווה לא אכלו את התפוח היו מפגרים ושמחים. אחרי שאכלו ת התפוח עינהם ניפקחו קיבלו דעת=שכל ידעו להבדיל בין טוב ורע. ואת ההמשך אתם יודעים. בעצם לא חידשתם כלום.ידוע שחסרי השכלה שמחים יותר ממשכילים ועשירים מאוד. רק בעל השכלה ועשיריודע שכמה הוא עדיין עני לעומת פלוני אלמוני ולי דעת לעומת ניוטון ,הרמבם,משה רבינו,,מיכאל אנג'לו ,ושות'.כמובן אנשטיין אלברט.:-).
הרבנית קוקו שאנל | 07.10.10
5.
שכחתם איך מחשבים את זה
1- הם לא טיפשים. ייתכן בהחלט שבהולנד לאנשים טוב יותר פי שתיים מאשר בהונדורס, ואז יש לכל אדם סיבה טובה לעבור לשם. אבל אם העלות של רמת החיים הזו גדולה פי ארבע - האינדקס בהולנד יהיה נמוך יותר. הבנת ברוך? 2- אותו דבר. בפלסטין יכול להיות מצב ממש נורא, אבל אם טביעת הרגל האקולוגית של החיים שם נמוכה משמעותית - המדד יכול לצאת "טוב" יותר. אגב, המדד שם בטח דפוק לגמרי כי קשה לי להאמין שהוא מדד את הצריכה דרך המנהרות, שהיא רוב הצריכה בעזה, ככה שהמדד הזה מוטה חזק למטה בפלסטין.
דמוסתנס | 07.10.10
2.
המדד מראה שבפלסטין יותר מאושרים מאשר בישראל, אז על מה התלונות?
מישהו כאן מבלף: או שהמדד נכון ובפלסטין יותר מאושרים מאשר ברוב העולם המערבי; או שהאו''ם ואונר''א מדווחים שקרים בטענה שמדובר באחד האסונות ההומניטריים הגדולים בעשורים האחרונים. לדעתי - בשני המקרים מדובר במשועממים עשירים מהמערב שמשחקים בשטויות להנאתם.
אחד | 07.10.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת