אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

טרכטנברג: "הצעירים חוזרים חצי מסטולים מדרום אמריקה - ולא יודעים מה ללמוד"

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
ל-1: הויש מי שהתחילו ללמוד מיד אחרי הצבא - והם לא מתקדמים מהר יותר
לא הנסיעות לחו"ל פוגעות במדע = יש מספיק אנשים שלא עשו שום טיול להודו ולא בא להם לעשן ג'וינטים על הר בדרום אמריקה, אני סיימתי צבא והלכתי ללמוד. זה עזר במשהו? מצבי טוב יותר בגלל זה? תואר ראשון 21-24. תואר שני 24-26. תואר שלישי 26-31. ותראו! גם בלי נסיעה לחו"ל אני מתחיל את הכל בגיל 30! מה לעשות שכדי להיות דוקטורט בתחום מדעי (ולא מדעי הנעל-בית) צריך גם אשכרה ללמוד???? אז אני אסיים בגיל 31 ולא 32 או 33, זה מקצר לי במשהו באמת? ממש לא. שנתיים פוסט דוק (אופס, אני כבר מגיע ל-33), שלוש שנים אם יש לי מזל עד לקבלת מעמד של מרצה בכיר (35! איזה הצלחה!) עוד 3-5 עד קביעות ופרופסורה (בערך 40-38). איך זה משנה לעומת מישהו שנסע לחו"ל ומפגר אחרי בשנתיים שלמות? אה, אבל רגע - איפה אני אמצא משרה בכלל? איזו קביעות ואיזה נעליים? במחלקה שלי קלטו בשש שנים האחרונות שלושה מרצים חדשים בלבד, כשחמישה פרשו או בדרכם לפנסיה. את המקומות הנוספים איש לא ימלא (קיצוצים). את משרות העמיתי מחקר (חוקרים ללא מעבדות) קיצצו. מנהלות מעבדה מעודדים לפנסיה ולא מחליפים בחדשות (יקר מדי). אז תסביר לי שוב למה העובדה שיש אנשים שנוסעים לחופש בחו"ל משנה משהו, ולו הקטן ביותר, במצב האקדמיה בארץ??????
מוטי | 10.10.10
15.
טרטנברג צודק ! ולכן
1. לאפשר לצעירים דחיית צבא וללמוד עוד לפני גיל 18. ניתן לרכז ולכווץ את לימודי התיכון. 2.לפטר מרצים שאבד עליהם הכלח גם אם יש להם קביעות. 3. כיום מיטב המוחות בתחומי המדע, הכלכלה,ההנדסה יוצאים לשוק כי פערי השכר גבוהים ומפתים. ליצור בתארים הד"ר מסלולים משולבים של לימודים/ מחקר ועבודה חלקית בשוק בתיאום עם האקדמיה. 4.לחזק את הלימודים המשולבים בין אוניבסיטאות! כך ניתן יהיה לנצל את היתרונות היחסים /מוחלטים לאותם הרוצים או צריכים ללמוד תחומים שונים באוניברסיטאות שונות. לשם כך ניתן = חובה למעשה, לחזק את הלימודים באמצעות האינטרנט עם מרכז הרשמה וציונים בין תחומי ובין אוניברסיטאי. לפרופסור טרטנבג - בהצלחה!
ראובן גרפיט | 10.10.10
14.
"מרכזי המצויינות" - זריעת חו"ל בעיניים
שיטת התקצוב של מרכזי המצויינות המוצעים היא המשך הפוליטיזציה המרעיבה של האקדמיה. קביעת הנושאים הריכוזית (ע:י נושאי משרות פוליטיים), שיטת התקצוב הבדיונית (שליש רק מהממשלה, שליש מתקציב האקדמיה ושליש מתורמים שאינם קיימים) מבטיחים שמרכזי המצויינות יהוו רק אמצעי לזריקת האשמות לכיוון האקדמיה השנואה וה"בטלנית". הפתרון הוא החזרת התקנים, התקציבים הראויים והאוטונומיה הניהולית לאוניברסיטאות המחקר. אין טעם בתחרות ההולכת וגדלה על פחות ופחות תקציבי מחקר.
אברהם | 10.10.10
13.
אין להתחנף למצליחנים אמריקאים - ישראל לישראלים
מי שבאמת אכפת לו שהילדים שלו יהיו דוברי עברית שפת אם, ויחיו את חייהם בתוך ההוייה העברית-הישראלית, יחזור מהפוסט-דוקטורט וימצא את דרכו המקצועית ופרנסתו ע"פ יכולותיו במסגרת האפשרויות הישראליות. מי שזה לא מספיק אכפת לו ובוחר להשאר בגלות, לא צריך לעניין אותנו. 250,000$ בשנה, עשרים פירסומים ב- Nature, ותקציבי מחקר של מליונים לא שווים את הכאב שבלראות את ילדך המתבגר לא מסוגל להשלים משפט בעברית סבירה.
דני | 10.10.10
12.
בוודאי, לחזור מהרווארד לבר אילן..ברור.
מחזק את תגובה מספר 5. כשאשר אתה במקום שמעריכים אותך, נותנים לך, מקדמים אותך. מדברים בשפה יפה וגם נותנים משכורת..יפה. אפשר להרשות בית עם גינה ו2 רכבים. אפשר לחקור ללמוד וללמד... ואז לחזור לישראל. לחוסר הערכה, למלחמה על כול תפקיד וכול דבר קטן שהופך אותך לבן אדם קטן. לדיבור המזלזל, הנמוך והפוגע וגם למשכורות...המזלזלת הנמוכה והפוגעת. לגור בדירה בצמצום עם מאזדה 3 בקושי. בקושי לחקור, לא ללמוד וללמד..ממש. אין נביא בעירו - נכון, נכון מאוד.
MB | 10.10.10
10.
הגיע הזמן שהאקדמיה תראה לאן תאוות הבצע של עצמה הביאה אותה
נכון- האקדמיה מוסד חשוב שגם אני ביקרתי בו פעמיים בחיי אולם בעשור האחרון המצב התדרדר -זה לא כבר ה"מה" נלמד אלא "למה זה טוב" -אם שעשיתי תואר שני המסלול היה שלוש שנים עם תזה במחיר שפוי היום התואר השני נמכר כמוצר חובה -בשנה אחת אתה יכול להיות בעל תואר בסכום שגבוהה פי 3 מהסכום שתשלם על תואר שני "רגיל" ..זה זולג ומחלחל גם לתואר הראשון ושהאקדמיה לא משקיעה במרצים ובתשתיות אלא רודפת אחרי כסף כך זה נראה היום והעתיד לדעתי צופן בחבו ענן שחור משחור שגם אלו שלומדים היום לא ירצו להיות אקדמאים או לעסוק בהוראה כי השיטה המעוותת של היםו מלמדת אותם לרדוף אחרי השקל/דולר ולא אחרי ההשגים ..חבל שזה פרצופינו , עתידנו כמעצמה שכלית מוטל בספק ..אם בכלל קיים כזה עתיד.
TZFONI | 10.10.10
9.
למגיב מספר 8
בלי קביעות לא הייתה לך אקדמיה בכלל. רק אידיוט היה בוחר במסלול שבו יש סיכון אדיר שלא תקבל משרה בכלל, שעות אינסופיות עד הקביעות, אתה מתחיל לקבל שכר רק בגיל 35, ושכר סביר רק בגיל 45, וגם אז רק חצי מהשכר שהיית מקבל בכמעט כל מסלול אחר שהיית בוחר, ובסוף יכולים להעיף אותך בערך חמש שנים אחרי שהתחלת לעבוד. רוב הפרופסורים הם לא אידיוטים. גם ככה המסלול האקדמאי בארץ הוא די דבילי מכל בחינה עניינית שהיא.
אסף | 10.10.10
6.
תחזור
האמת אתה קצת בכיין , לכולם קשה פה....מיסים מילואים בלאגן , אבל אנחנו נשארים כי זאת המדינה שלנו למרות כל הקשיים, אתה רוצה לנסוע תנסע....אתה לא היחידי שיכול לעזוב, אבל לרובנו לכול מי שנשאר יש דברים יותר חשובים בחיים, חשוב לנו המשפחה והמדינה ואנחנו לא מוותרים על זה בגלל קצת טירטורים בעבודה......
א, א | 10.10.10
5.
האמנתי, שבתי ואני עוד מעט חוזר
אחרי שנים באקדמיה בחו"ל שבתי לארץ כי מתגעגעים רוצים ושומעים שיש תמיכה. מגיעים, מגלים את העליבות, את הניכור של אלה שהצליחו בחו"ל, את המילים ובעיקר הטרטור וחוסר התמיכה ואחרי שנה, מתייאשים, כותבים לאלה שמעריכים אותך בחו"ל ומסדרים לחזור לשם. למקום שקט, שמעריך מקצועיות ויכול לפרגן. אין נביא בעירו.
סתם | 10.10.10
2.
לא קשה לחזות את התוצאות
1. את רוב סכומי התקציבים יקצרו "המארגנים" ומקורביהם. משרות לרוב והטבות לביתם ולמשפחותיהם. 2. השבים ישרדו את הקושיים והטלאות עם האכזבות מקסימום שנה ויחזרו לאחר שברון לב. האמור מבוסס על הנסיון המר שעברו מדענים בכירים שנטשו תפקידים ומשרות, התפתו, וחזרו מחוסרי כל ויתחילו הבל מהתחלה. כמובן שיש להם רקורד מוצק ואין ספק שיצליחו להתאושש.. הנסיון המר לא ישכח מלבם במהרה.
בעל נסיון | 10.10.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת