עם סיום כהונתו ראוי לשאול בין היתר: כמה מעסיקים תבעו עובדים בתקופתו? האם בית הדין העוסק בעיניני עבודה נגיש לשני הצדדים במידה שווה? ( ראה בית דין רבני לענין גירושין, אלא ששם קיימת מעיין אלטרנטיבה) מהכתבה עולה בברור דרכו של אדלר .תמיד בעד העובד ה,חלש" ונגד מעסיקים "בעלי כח" עם אג'נדה כזו ניתן לקרוא למוסד בית משפט או בית דין? כאשר ברור שרוב הפסיקה יוצרת תקדימים ובתי הדין האזוריים מתיישרים לפי רוח הנשיא ,כיצד נראה משפט העבודה? היכן האיזונים? היכן באה לידי ביטוי ראיית כלל המערכת? אדרבא בדמוקרטיה יש להגן על המיעוט ( המעסיקים) למרות שיש בידם כח רב ( אך גם כל!!!! האחריות). אדלר נשיא עם אג'נדה ברורה שמשמח את הרב המועסק אך הופך את המוסד ל"צחוק מהעבודה" אני מעריך כי כי בתקופתו המשיך השירות הציבורי להתדרדר, מוסר העבודה נפגם עוד יותר ( ראה שירותי ממשלה,חברת חשמל ואירגונים חזקים)והעובדים החלשים לא נהנו מפסיקותיו כי אינם מודעים להן. חיזק את החזקים והגביר חוסר האיזון.

רק ללמוד מחכמתו הרבה ודרכו לפתור סכסוכים קשים . הפסד גדול לכל אזרח במדינה .