ניקח החלטת בג"ץ שאינה תקציבית כמו שאסור להרוג חתולי רחוב. בג"ץ לא הציע ולא מעניין אותו החלופות. חוסר אחריות. נוהל שכן - אין חלופות, דורנר רצתה הקצבות סעד ותמיכה לפי "כבוד האדם".. מאיפה הכסף??? כשבג"ץ נוהג בחוסר אחריות והחלטותיו לעיתים הזויות לגמרי ומנותקות מהמציאות חובה להגביל אותו.

עכשיו אחרי כל פסק דין הן בהקצאות של תקציב ביהמ"ש גם יצביע מאיפה לקחת את הכסף. במקום שהסמכות מהיכן להביא את הכסף תהיה בידי האוצר היא תהיה בידי ביהמ"ש. מה יקרה אם בג"ץ יורה על מקור תקציבי שהאוצר אינו מסכים לו? האם האוצר יהיה מחויב להסיט כספים אלה מהמקור אל הנושא הדרוש תקצוב על פי פסק הדין? חכם יריב לוין - הוא לא.

טווח ארוך מבחינתם הנו מועד סיום הקדנציה ושיקולים מפלגתיים צרים וזרים אחרים. גם אם ביה"מ אינו מושלם עדיף כך.

ואם ירצו ימצאו לכך תימוכין, מה תעשה הממשלה אם בית המשפט העליון יפרש החוק שונה ואחרת מהמצופה?

א. צריך לחזור למקום של בג"צ בראשתו , כלומר הגנה על היחד בפני עריצות השלטון ואז בגלל נושא זכות העמידה רוב העתירות הפוליטיות נדחו על הסף , ואז מקרה בודד נפתא באמצעים כספים אין לו השלכת רוחב ץ ב. לקבוע שבג"צ אינו יכול לקבוע הלכות אלא שיהיה ערכאת ערעור בלבד , ואז כל פסיקה תקבע את המקרה הספיציפי ולא יהיה לה השלכות רוחב מסוכנות . בג"צ בגלל הנושא של פסיקה מחייבת את כל הערכאות למעשה מחוקק ( חקיקה שיפוטית ) שאינה דמוקרטית אלא אנטי דמוקרטית . התגובה של השופט מצא מראה שאין כבוד לשופט כלפי נבחר ציבור ( שמייצג לפחות 45000 איש ) למותר לציין שמר מצא נחבר על ידי 9 אנשים חלקם היכרו אותו הכרות אישית מקצועית או אחרת . קביעה כי הפיסקה מחייבת רק את הצדדים היא נכונה גם מהטעם שהחומר הבה פני השופטים הוא חלקי ביותר ואין להם האפשרות לקבוע מסמרות לגבי מקרים דומים ואו אחרים במיוחד הדבר נכון בבג"צ שלא משומע עדים ( אלא תצהירים שלא נחקרים עליהם) ואח"כ "מעין מחוקק " בהחלטותיו

משוגעים, הופכים את ישראל למונרכיה בירוקרטית.

אימוץ הצעת החקיקה הרלבנטית יגרום לכך שאם וכאשר יחוקק חוק שעניינו פינוי מתיישבים ביו"ש ופיצויים, שיתקבל בלא רוב מיוחס בכל הקריאות, בדומה למה שנחקק לעניין "ההתנתקות" - לא תהא לבג"ץ סמכות, הקיימת לו כיום, לשקול את חוקתיות החלק התקציבי/כספי שבחוק, ולא יוכל להגן על המתיישבים ביו"ש שיחוייבו במקרה דלעיל להתפנות , אף אם החקיקה תמעיט ביתר מהותי בתשלומי הפיצויים ותפגע מהותית בזכויות הקניין שלהם ובסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הגנה כזו קיבלו מבג"ץ, למיטב זכרוני, לפחות חלק מאלה שפונו במסגרת "ההתנתקות" . אימוץ ההצעה ימנע ממתיישבים כאלה הגנה מבג"ץ אם תתקבל חקיקה שתקבע שהמדינה רשאית להפסיק לממן הגנה על מתיישבים במקומות כאלה או אחרים ביו"ש חקיקה שתסמיך רשויות מקומויות ביו"ש לגבות מהתושבים תשלומים למימון הגנתם ותטיל עליהן את החובה לדאוג לבטחונם. אימץ הצעת החקיקה גם תגרום לכך שממשלה עתידית תוכל להעביר בכנסת, בלא רוב מיוחס בכל הקריאות, חקיקה שתבטל חקיקה סוציאלית (ביטוח לאומי במיוחד) המקנה כיום, עדיין, קיום ברמת המינימום לפחות , כזו שהמדינה מחוייבת להקנות מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות במיוחד באוכלוסיה. בג"ץ לא יוכל להתערב ולהגן עליהם מפני חקיקה כזו. בג"ץ לא יוכל להגן על אוכלוסיות המאופיינות בריבוי ילדים במשפחה, כגון אוכלוסיית החרדים, מפני חקיקה עתידית שלא ניתן לשלול אפשרות שתבוא בעתיד ולו רחוק, שתבקש לבטל את קריטריון גודל המשפחה כפרמטר לקביעת גובה התמיכה התקציבית, מתוך שיקול מדיניות מוצהר בדבר יעד של הקטנת גידול האוכלוסיה בישראל . אם אכן יור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ לוין, שולל התערבות בג"ץ בחקיקה תקציבית גם אם ידובר בחקיקה שיש בה אפליה בוטה משיקולי דת מין או לאום רק מחמת שתבוא "כעניין של מדיניות" והוא סבור ששלילת סמכות כזו הנה מוצדקת וכי "עניין של מדיניות אינו עניין משפטי" - זו תעודת עניות לא רק לו אלא למי שמינה אותו ולמי שמוסמך ואינו פועל להעבירו מתפקידו. יש לקוות שנפלה טעות בציטוט דבריו בכתבה. .

מדינת ישראל בדרך להפוך לעוד רפובליקה דיקטטורית נוסח המזרח התיכון. מי יגן על האזרחים משרירות לב שלטונית. כמעט לכל החלטה בבג"ג יש השלכות תקציב. הממשלה תשתמש בעיף הזה על ימין ועל שמאל כדי לשתק את בית המשפט, לקחת כסף מחלשים ולחלק לאנשי שלומה.

היפך נכון-הכלכלנים והאוצר צריכים להביא אישור בימה"ש לכל פעולה שלהם. בית המשפט צריך לבדוק האם הכלכלנים אינם פוגעים בפעולותיהם ובפעולות שהם כופים על אחרים משום פגיעה ב: זכות הפרט לחיות, חופש הפרט, בזכות הפרט לייחם בכבוד, בזכות לבריאות, זכות הפרט לשיווין, זכות הפרט לעבודה בכבוד, באכות הסביבה, בזכות הפרט להחזיק בנכסים ורכוש, בזכות הפרט לזוגיות ולמשפחה. עד כה הכלכלנים ואנשי האוצר פוגעים בשחצנות מתמשכת בכל האמור לעיל ואף מעבר לכך. לכן -כל פעולה ,החלטה, הצעה, תקנה. דיעה או כל דבר אחר הבא מכללכלים צריך לעבור ביקורת שיפוטית ולא ההיפך. וכל זה עוד בטרם נבדקו יחסי הכלכלנים והאוצר,אם יש כאלו, עם בעלי ההון להעברת נכסי הציבור הכלליים והפרטיים ליד בעלי ההון, תומורת אנתנן לכלכלנין=ם ואנשי האוצר

כנראה המפגרים שם, לא מבינים מה תפקיד בית המשפט. למצוא מקורות מימון? זה התפקיד שלו? אם בוטל חוק לא חוקי של משרד האוצר, על האוצר עצמו למצוא אלטרנטיבות. בג"צ לא עובד בשבילכם חתיכת אפסים. לכו תמצאו מקורות מימון בעצמכם.