סטודנט לתואר שני שסיים מסלול שכולל מנטורינג בצירוף הרצאות ממנהלים בכירים מהשטח מצוי יותר בביזנס וזו דרישה של מעסיקים רבים.כדאי לתת את הדעת על מאמרו של ד"ר אריוביץ שכן הוא תואם לדרישות השוק ולהתפתחות האקדמיה.

כותב המאמר מצביע על תופעה רחבת היקף באקדמיה שהולכת וצוברת תאוצה-מתאוריה ללימודי מציאות עיסקית.ראוי שתופעה זו תתרחב כדי להקנות כלים מעשיים לסטודנטים.

הכותב צודק שלימודי הכלכלה חייבים לעבור עידכון והתאמה לעולם העסקים הדינאמי שאינו מבוסס על נוסחאות אלה על הבנה לצרכי שוק וטרנדים.במכללות נותנים יותר משקל מבעבר לשטח בהשוואה לאוניברסיטאות.כולי תקווה שהמהלך האקדמי של התאמת התיאוריות לשטח יקבל תאוצה ויעניק לסטודנטים יתרון.נהנתי מהמאמר.

ברור מאז ומתמיד שבשלבי הלימוד לפני הדוקטורט שאלת הרווח האישי לסטודנט היא המהותית ביותר.במיוחד כשמדובר בציבור סטודנטים גדול (בכל תוכניות תואר ראשון ושני)שכבר עובדים שנים בתחום עיסוקם. בשלב של הדוקטורט,בעיקר בתחומים ספציפיים כמדעי החיים שאלת מדוע לומדים הופכת למהותית הרבה יותר.בכל מקרה הרעיון לתת ארגז כלים מעשי בלימודים בכל התארים,כפי שהעלה הכותב,רצויה ואף נדרשת בשטח.מוסדות אקדמיים רבים בארץ ובעיקר בעולם נותנים ארגז כלים מקצועי והם זוכים לביקוש רב יותר מצד הסטודנטים.ראה אוניברסיטאות ומכללות ביפן וארה"ב שמתגאות ביכולן להעשיר ידע באמצעות התמצאות בעולם הביזנס. לכן ביקורתך על המאמר נראית ,בכל הכבוד הראוי,מעט משוללת יסוד.תודה.

מכיוון שהיא מסבירה חלק ממהלכי המחשבה של העוסקים בתחום. אני אגב נמנה על אלה שכן חושבים שהכלכלה היא מדע, אבל השאלה היא יותר עמוקה: כיצד נתפסים המדעים השונים ע"י הישראלי הממוצע? האם שאלות מדעיות וערכיות או פילוסופיות אכן מעניינות אותו? ובכן, מכתבה זו על מדע הכלכלה עולה, שגם בתחומים "נחשבים" השיקול הוא קודם כל רווחי, ולא אינטלקטואלי או יצירתי. מבחינת הישראלי הממוצע "מדע" הוא מילת הקסם החדשה להתעשרות מהירה, בדיוק כמו החיפוש אחרי האלכימאי בימי הביניים שיהפוך כל דבר לזהב. אז בסופו של דבר המשבר הגדול של מערכת החינוך וההשכלה בישראל הוא השאלה לא איך מלמדים אלא מדוע לומדים.

מהלך חיובי שהחל בשנים האחרונות לתפוס תאוצה בכל האקדמיה בישראל ונראה שימשך.ערוב של תאוריה ומעשיות הנה דבר מבורך.

הבעיה העיקרית היא שכיום יש עדיפות לבחירת מנהלים בוגרי MBA שזה בסה"כ לימודים של הרבה מקצועות אבל לא לעומק. כאשר ארגון בוחר להעדיף בעל תואר שני עם MBA על פני בעל תואר שני בכלכלה שם מתחילות הצרות ....... MBA זה מקסם שוא . בארה"ב כבר מתחילים להפנים זאת.

אין לי שום ענין להגן על הכותב מה גם שאיני מסכימה עם חלק מדבריו.יחד עם זאת במאמרו לא נאמר מאומה על ביטול לימודים כאלה או אחרים! הכותב הדגיש שיש לרענן את עקרונות הלמידה האקדמית למציאות העיסקית כיום.מיותר לציין שזו הגישה השלטת באקדמיה בכל העולם כיום ופחות בישראל. לפעמים כדאי לאמץ רעיונות מחו"ל ולא רק המוח היהודי הוא האחד והיחיד החושב. שבוע טוב לכולם.

1.להפוך לימודי תואר בכלכלה לתואר 4 שנתי 2. חצי מהקורסים בתואר צריכים להיות במתמטיקה (ברמת הנדסה לפחות). 3. שליש מהתואר צריך להיות קורסים באקונומטריקה. 4. יש להקים מסלול מצטיינים במגמת אקונומטריקה. 5. בסוף התואר יש להגיש 3 עבודות עם מרכיב אמפירי מהותי א. עבודה במקרו כלכלה (אינפלציה,בועות) ב. עבודה בתורת המחירים. ג. עבודה במימון (היפוטזת השוק היעיל) עם מרכיב חשבונאי. רק ככה נתקדם למקום ראוי. כל השאר יש לשלוח לתואר בניהול, המדינה זקוקה להרבה מנהלים במיוחד מנהלי ניקיון, מנהלי מכירות ומנהלי מחסן.

בעצם הד"ר רוצה שבלימודי כלכלה ילמדו מנהל עסקים. אז אולי נסגור את הפקולטות לכלכלה ונלמד רק מנהל עסקים? זה כמו שילמדו סטודנטים לביולוגיה רק רפואה, בשביל מה צריך ביולוגים וכמאים, הרי רפואה זה מקצוע יותר פרקטי, ובתחום דומה, לא? בלי ביולוגים וכימאים לא יהיו תרופות חדשות, והרופאים רק ישתמשו בתרופות המוכרות. בלי כלכלנים מנהלי העסקים רק יחזרו על אותם שיטות ניהול, ולא יתאימו אותם למצב הכלכלי המשתנה. הכלכלנים הם אלה שמצביעים על השינוי הזה ומנתחים אותו. בשביל זה הם צריכים נוסחאות ותיאוריות משעממות, מה לעשות. אח"כ המנהלים עושים עם התיאוריות האלו מה שהם רוצים, על פי הניסיון המעשי שלהם והיכרותם עם העסק אותו הם מנהלים.

כי במכללות לומדים איך להתמודד עם החיים האמיתיים בעסקים.מאפשר להתקדם בעבודה בעתיד בגלל הלימודים המעשיים.מאמר טוב שמדגיש את הצורך לרענן את הגישה לאקדמיה המודרנית.

זה שאתם עדיין מזXXים ת'שכל על "מדע" הכלכלה. לא למדתם שום דבר מהמשבר האחרון? חצופים ויהירים כרגיל.....לאחר שכל ה-"תיאוריות" הכלכליות קרסו לכם בפנים, אתם עדיין טרודים בלעדכן את החומר שכבר לא רלוונטי שוב. ולהיזכר איך בשיעור מבוא לכלכלה ב-96 קשקשו לנ ו בשכל: "תחרות משוכללת", "לצרכן יש את המידע המלא", "עסקה נסגרת בין מוכר מרצון לקונה מרצון", והשטות הגדולה ביותר, "השוק """"החופשי""""""" מתקן את עצמו" - האח המפגר של "כוחות השוק"......והכל בביטחון מלא ובלי שמץ של היסוס או ספקנות מהמרצה הגאוותן והמלא בעצמו. נשמע למישהו מוכר? וכשהעזנו לשאול, בתמימות, איך ייתכן שוק חופשי? הרי זה אוקסימורון - העיפו אותנו מהכיתה. איפה השוק החופשי שלך עכשיו, אדוני המרצה? איפה "כוחות השוק"???? אני אגיד לך איפה, בתחת שלי. קפיטליזם שמפיטליזם - הפד אץ רץ כמו כלבלב להציל את הון בעליו, תוך שחיטת כל האני מאמין הקפיטליסטי; עצמאות, שקיפות, חוסר התערבות, משק חופשי ו-אה, כן, שוק חופשי אלק!!! ואתם עדיין תוהים למה "המדע" הזה כושל כל פעם (ובגדול מאוד פעם במאה בערך, במחזוריות די מדוייקת). הסיבה היא כי אין דבר כזה מדע הכלכלה, כל מה שיש זה אוסף של תיאוריות מופלצות, שאי אפשר יהיה לעולם להפריך או לאושש, והן רק מתארות ומנסות להבין, ב ד י ע ב ד, תהליכים שכבר הסתיימו, תוך התבססות על "ההגיון" האנושי המפורסם....בהצלחה רבותי המלומדים. קצת צניעות לא תזיק!!!

התואר צריך לתת לבוגריו את הכלים האנליטיים להתפתח לבד. כיום כלי הניתוח בכלכלה ובמנהל עסקה כהם כלים מתמטיי, ומאמרים הכתובים בשפה מוזרה עם אותיות עגולות. תואר אקדמי שאינו פותח את תלמידיו לעולם הזה הוא תואר גרוע. רוב התארים בכלכלה בארץ, מלמדים לפתור מודלים ספציפיים ואינם דורשים לחשוב, לקרוא או לכתוב. זה כולל את התואר הראשון בכלכלה באונ העברית. את המכללות המתיימרות ללמד מקצוע שימושי צריך להחזיר לרמה של בית ספר מקצועי. הן מצהירות על עצמן שאינן חלק מהאקדמיה.

ד"ר אריוביץ מהמרכז ללימודים אקדמיים מציג גישה ריאלית ללימודי מנהל עסקים להבדיל מלמודי כלכלה.מנהל עסקים הוא תחום המחייב הבנה "בביזנס" בעוד שכלכלה היא תחום יותר תיאורטי.באופן ריאלי כיום במשק בוגרי מנהל עסקים הם יותר מנהלים בפועל מבוגרי כלכלה שעוסקים פחות בביזנס ויותר במגזר ציבורי או כללי פחות מחייב בתוצאות וברווח.הרעיון לגייר ספרי לימוד עכשווים מוצא חן בעיני ולהבנתי חלק מהמרצים באקדמיה אימצו אותו בפועל. בכל מקרה נושאי לימוד הכלכלה או מנהל עסקים בישראל ראויים לריענון והוא יגיע לפי דרישות שוק התעסוקה והחברות שמגייסות כח אדם.

דר' יקר ! קודם כל לפרופ' מואבקוראים עומר ולא רם והוא אחד האנשים המבריקים בתחום. דבר שני אוניברסיטאות בניגוד למכללות לא מתיימרות בהענקת מקצוע בתואר ראשון ותואר ראשון הוא לחלוטין תאורטי. מי שרוצה לדעת מה זה קרן גידור שיעשה תואר שני בכלכלה פיננסית. אוניברסיטה העברית כבר מזמן מלמדת את קורסי הליבה בתואר לפי ספרים אמריקאים בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ובניגוד למכללות. גם במקומות המכובדים ביותר כגון London school of Economics התואר הראשון מהווה בסיס תיאורטי בלבד. להלן רשימת הקורסים של המוסד הנחשב למוביל בתחום: Ec100 Economics A Christine Whitehead, Nicholas Barr Ec102 Economics B Alwyn Young Ec201 Microeconomic Principles I Margaret Bray, Erik Eyster, Prakarsh Singh Ec202 Microeconomic Principles II Frank Cowell, Francesco Nava Ec210 Macroeconomic Principles L. Rachel Ngai, Kevin Sheedy Ec220 Introduction to Econometrics Christopher Dougherty Ec221 Principles of Econometrics Marcia Schafgans, Tatiana Komarova Ec230 European Economic Policy Sabine D'Costa, Alan Marin Ec301 Advanced Economic Analysis Johannes Spinnewijn, Ethan Ilzetzki, Keyu Jin Ec302 Political Economy Ronny Razin Ec303 Economic Analysis of the EU Giordano Mion, Peter Sinclair Ec307 Development Economics Oriana Bandiera, Greg Fischer Ec309 Econometric Theory Tatiana Komarova, Myung Hwan Seo Ec311 History of Economics: How Theories Change Ec313 Industrial Economics Mark Schankerman, Mark Schankerman Ec315 International Economics Dennis Novy, Keyu Jin Ec317 Labour Economics Steve Pischke Ec319 Economic Theory and its Applications Ronny Razin, Francesco Nava Ec321 Monetary Economics Richard Jackman, Kevin Sheedy Ec325 Public Economics Jonathan Leape, Henrik Kleven Ec331 Quantitative Economics Project Albert Marcet Ec333 Problems of Applied Econometrics Guy Michaels, Mark Schankerman בהערכה רבה , תלמיד לתואר שני בעברית.

צודק הכותב שלימודי הכלכלה באוניברסיטאות משעממים וכיום כולם לומדים,בעיקר במכללות,מנהל עסקים.טוב יעשו גורמי האקדמיה באימוץ אלמנטים חדשים במנהל עסקים כולל יבוא תוכן ושיטות לימוד מחו"ל. לתועלת הסטודנטים כדאי לדעת שלימודים מעשיים תורמים להצלחתם בתעסוקה!

ד"ר אריוביץ צודק ברעיון שהעלה כיוון שיש צורך לבצע התאמת תכנים לכלכלה המודרנית המתקדמת בעיקר באוניברסיטאות.לא יתכן שסטודנט כיום לא ידע מהי קרן גידור ומהו ארביטראז' וידע לעומת זאת את עיקרי משנתם של פרופ' שישינסקי או בן בסט.במכללות דווקא יש כיום התאמה לכלכלה המודרנית באמצעות מנטורים ונטוורקינג בהשוואה לאוניברסיטאות שדוגלות בעקרונות הכלכלה "הישנה". "גיור" סיפרי כלכלה מודרנית הוא רעיון רצוי במיוחד שהם עשויים לגרות את הידע והענין.עד שהרעיון יאומץ,אם יאומץ,הכל תלוי באיכות המרצה וחשיבתו.אם זה מרצה מודרני מבין ענין עיקרי הרצאתו יהיו מענינים יותר ממרצה שדבק בקריטריונים מהעבר.