פדופיליה היא מחלת נפש שגורמת לפגיעות, חלקן בלתי-הפיכות, בקטינים וחסרי ישע. בן אדם שחולה בפדופיליה הוא לא סתם מישהו חסר מוסר ועכבות, אלא הוא חולה ממש, כלומר, אצל פדופילים, החלק במוח שמגדיר לך מה נחשב לאובייקט מיני מושך ומקובל (גבר או אישה בגירים), שונה מהותית מאצל אנשים בריאים. אני איני פדופיל, לדעתי פדופילים צריכים לחיות את חייהם בסביבה מבוקרת, תחת סירוס ופיקוח מתמיד, שכן מחלתם חשוכת מרפא. ובכל זאת, הייתי קונה את הספר וקורא אותו, או לפחות מתחיל לקרוא אותו. למה? גם כי אני סקרן וגם כי יכול להיות שהספר מכיל מידע שיעזור לי בעתיד לזהות פדופיל אמיתי שמסתובב סביב ילדי. אגב, אחד הספרים האהובים עלי - לוליטה של נאבוקוב - שם פדופיל בתפקיד ה"גיבור". זה הופך אותו לספר גרוע?

מעניין כמה אנשים היו רוכשים ספר בשם: " כך תהיה מלאך ".

ממילא כל מה שאתם עושים זה לתרגם מטק קראנץ'

ממש לא ברור למה מופיע המשפט הזה. על כל פנים, לא כך חושבים האמריקאים.

כי הרי "הסכנה הגדולה בצנזורה, אסור לשכוח, היא שאין לה סוף", הלא כן?