עזבו אתכם מהמקצוע הזה רק יחידי סגולה יכולים ומסוגלים להתמודד איתו לא צריך לבזבז את כל הזמן הזה בשביל לעשות כסף מה רע ב13000$ לחודש בלי לימודים אקדמאים?

חבל שמרבית המאמנים מתייחסים למתמחים כמו כוח עבודה זול, לא מלמד'ים אלא רק דורשים ודורשים ודורשים. אני עובד במשרד גדול ויוקרתי וסובל כל יום. עשיתי חשבון ויצא לי פחות מ-15שקלים לשעת עבודה. חבריי מהלימודים שמתמחים במשרדים קטנים ובינוניים לומדים הרבה יותר ממני, נהנים מהעבודה ובסוף נראה לי שייצאו עורכי דין הרבה יותר טובים ממני. אז מה עשיתי בזה שתקבלתי למשרד גדול ויוקרתי ? הייתי מצטיין דיקאן והיום אני עבד, בלי מוטיבציה ובלי ידע אבל עם הרבה הרבה תסכול.

אני מסיימת עכשיו לימודי משפטים במכללה לא הכי יוקרתית, במשך כל התואר עבדתי במשרד עורכי דין בינוני בהתחלה בתור מזכירה ואח"כ כטרום מתמחה ואני חייבת לומר שהשכר שלי ממש לא זעום ותנאי העבודה בכלל לא נצלניים. להפך, אני משתכרת יותר מרוב בני גילי (24) יש לי שעות נוחות שמותאמות למערכת הלימודים שלי וכן, לפעמים אני אפילו עושה שופינג ורואה סרטים במשרד. רוב הזמן, אני עושה עבודה מעניינת, וצוברת נסיון משפטי רב ומשמעותי. סגרתי התמחות מאוד- מאוד יוקרתית שגם בה אני לא אעבוד יותר מ-9 שעות ביום והשכר סביר ביחס לשוק המתמחים, למרות שהוא נמוך מהשכר הנוכחי שלי. הכל תלוי בך, לאן אתה שואף ומה אתה עושה כדי להגשים את השאיפות.... שיהיה לכולנו המון הצלחה!

אני רוצה שוב ושוב להדגיש ש"יוקרה" אינה מהווה תחליף לאיכות. מבלי חלילה להכפיש או לזלזל, אך מניסיון אישית אני רוצה להבהיר שהתמחות במשרד גדול ומפואר לא מהווה ערובה להיותכם עורכי-דין טובים בעתיד. באשר לתנאי קבלה, אין גישתי כגישת רוב עורכי-דין. אני משוכנעת שמטרת ההתמחות הינה בראש ובראשונה לימוד והתנסות, ולכן, בעיניי אין נפקות לממוצע ציונים או לקורות חיים או למכתבי המלצה. המפתח טמון בבן אדם עצמו, בנכונות שלו, בכישורים האישיים וכיו"ב. את היתר ניתן ללמוד וללטש במהלך ההתמחות וזוהי מטרתה העיקרית. אני מכירה הרבה אנשים שלמדו במכללות והצלחתם בלימודים היתה בינונית ועדיין מדובר באנשים איכותיים ומוכשרים וכיום הם בעלי הישגים מרשימים, הן במקצוע והן מחוצה לו. תהיו רגועים ושלמים עם בחירת המקצוע. מדובר במקוצע קשה אך מאתגר ומי שיגלה נכונות ללמוד ולהשכיל, יהנה ממנו רבות... בברכת הצלחה.

בקיצור - יצאת די אידיוט, לא?

בעיצומה של לעיסה בפה מלא .(לא בכוונה).מולי .מול כל הלשכה. נתזים תקפו את פניי וחשתי מעורער, אל תחשבו שהחיים שם קלים. המתמחה הרבה פעמים הייתה בורחת לשירותים, מזילה דמעה וחוזרת כשכל האיפור שלה מרוח. האמת , ככה היא דמתה עוד יותר למאמנת שלה חוץ מזה שכמות הבב"לת במשרדים עוברת כל גבול. תחנות לייצור ניירת שאף אחד לא קורא , ובמקרה הטוב אחרי כמה שנים מוציאים מהארכיון על מנת שהעו"ד יגיד :" "כבר ב2005 נתתי חו"ד משפטית שתומכת בעניין" כשהוא מנפנף בנייר מלא אבק. ואני בכלל לא עו"ד. וגם לא רו"ח. אני מומחה לפרוטוקולים.

...בניגוד לכל צרי העין שרוצים לנכס לעצמם בלבד את מקצוע עריכת הדין וליצור פירמות מפלצתיות שחותרות לשלוט בענף, את מביאה את סיפורו של כל מקצוע ושל כל הצלחה. כאשר אדם-מתמחה לומד ממנטור, ולא מ "עוד עו"ד ממורמר", באיזה משרד, אזי הוא לומד כל יום את ה פ ר ק ט י ק ה האמיתית של המקצוע.. כתבי תביעה, הגנה, טענות חו"ד משפטיות, בקשות וכו'. צריך לציין שעו"ד רבים אולי יש, אך אין הרבה עו"ד טובים.. מסעות ההפחדה למיניהם, השימוש המחליא כבר במושג "זילות המקצוע" שכל כך אוהבים לציין, תוך שפיכת גלונים של דמעות תנין. די כבר! שוק פתוח ותחרות אמיתית, אלה הם הדברים היחידים שמאזנים כל מקצוע בחברה פתוחה וחופשית. הטענות מעלות אך ורק את החשש הממשי שלמעשה, העוסקים (בעיקר הותיקים, שרבים מהם לא יודעים אפילו להפעיל מחשב..) במקצוע מעוניינים להפכו לגילדה מקצועית שהכניסה אליה היא בשליטתם המוחלטת. אחרת מה יורישו לילד, ש...מה לעשות..לא כזה מבריק... עו"ד ישרים ויקרים, חיו ותנו לחיות... אמנו סטז'רים כמנטורים ומחנכים מעוררי השראה ולא כדורשי כוח עבודה זול וזמין מהסוג הנאלח והנצלני ביותר כמו במפעלים בבנגלדש. ולכל החלאות המנצלים צעירים וצעירות כמתמחים או טרום מתמחים ל ל א שכר או אף בתשלום המתמחים לכם...אין לי אלא לאמר - התביישו לכם!!! ברכה, לא תראו מזה.. יומכם יגיע מגעילים - נראה מתי ואם ה"לשכה"...(ד"א, עוד מוסד ארכאי ומסואב), תעלה עליכם וב א מ ת ובתמים תעשה את תפקידה. אני עוד אמשיך לעקוב ולעדכן ואיך אומרים..... בברכה ובב"ח יורגן פלוצנסקי

עשיתי התמחות במשרד מאוד גדול ומכובד ברמת-גן. נכון שהיה קשה ולפעמים חשתי ייאוש ותסכול ורציתי לברוח. השנה הארורה הזאת חלפה לה וכיום אני 7 שנים במקצוע. יש לי משרד קטן (7 עורכי-דין) ויש לנו מתמחה מקסימה שעושה עבודה נהדרת, לומדת המון ונהנית מכל רגע. אני יכולה להגיד לכם בבטחון מלא שבמהלך ההתמחות שלי (כאמור במשרד גדול ומפואר) לא יצא לי ללמוד רבע ממה שהיא לומדת במשרדנו הקטן. כבר בשבוע הראשון להתמחות נתנו לה להתנסות בכתיבת כתבי טענות מורכבים, לכתוב חוות דעת משפטיות ועוד. לאחר 6 חודשי התמחות, היא התחילה להופיע בישיבות מקדמיות וצברה ניסיון ליטיגטורי ניכר. וכמובן, יחסי אנוש.....לצערי הרב, במשרדים גדולים אין יחס אישי, אין עו"ד צמוד שמלמד ומפקח. במשרדים קטנים, המתמחה הוא חלק בלתי נפרד מהצוות ומשכך, הוא זוכה לליווי אישי, משתתף בהחלטות, זוכה להערכה ונהנה מיחס אישי מצד עורכי הדין. בדיעבד, אני די מתחרטת שלא עשיתי סטאז' במשרד קטן/בינוני... אז, סטודנטים יקרים, תרפו מהסטיגמה של יוקרה. זה לא העיקר. עו"ד הלפרין צדקה בדבר אחד - אם תהיו טובים, תצליחו. ככה זה בכל התחומים ובכל המקצועות. והמפתח הוא לימוד וניסיון. אז כשתצטרכו להחליט על מקום ההתמחות, השאלה הראשונה צריכה להיות - איפה תצליחו ללמוד יותר ולרכוש יותר ניסיון ?! בהצלחה !!

בסה"כ משרד גדול שמעניק תנאים מצויינים לעובדיו. אז הם לא רוצים כתב מכלכליסט אצלם. אז מה?

כן, נכון... מחשבות לא גובה כסף מהסטודנטים על הסיורים, היא רק "מעודדת" אותם לרכוש את הספרים שלה / להרשם לקורס ההכנה לבחינות הלשכה שלה... אכן, מחשבות פועלת מאלטרואיזם גמור.. ועל זה נאמר : פחחחחח ולגבי, אל תדאגי... בניגוד אליך , אני לא יחצ"ן של אף אחד חוץ מעצמי. הנה, אני מוכן להצהיר: אל תלכו לשום חברה כזו, כולן מחרטטות אתכם, וכולן מנסות להרוויח כסף על הגב של סטודנטים לחוצים. אתם יכולים למצוא התמחות לבד. מרוצה? יופי, עכשיו רוצי מהר לרשום טוקבק גם בגלובס לפני שהבוס מתעצבן...

מילא שנתיים של חפירה בתוך ניירת, שינון של פסקי דין וערימות של שיעמום איסופי. מה ששבר אותם זו ההתעסקות בחוליים חברתיים שהפכו את חייהם לגיהנום. אני לא עו"ד (מנהל עסקים בחברת הייטק, חובק ורואה עולם) אני רק מביא דברים בשמם.

השכר דפוק. צריך סטאז'. לא מעניין. בואו להייטק.

מיקצוע מגעיל מהיסוד, תת רמה הלואי שלא יהיה לאף אחד עבודה. בבית ספר למשפטים שכחו ללמד אתכם מהו יושר,צדק. זה מיקצוע הני טוב למה? אין שום התחיבות מצד עורך דין. תמיד אותה תשובה "ננסה". אבל כסף יודעים טוב מאד לקחת. אין אחריות לא כמו שרברב למשל..

אתם תמשיכו להיות עבדים גם לאחר ההתמחות.

חסרים לימודים בתחומים יצרנים שמכבדים את העוסקים בהם?

מחשבות דווקא לא גובה כסף מהסטודנטים עבור השירות שהיא נותנת להם, בניגוד לחברות אחרות בשוק (שאולי אתה היחצ"ן שלהן...?!) שדווקא כן גובות כסף מסטודנטים..

כמה תובנות מניסיון של אחות למקצוע מעל עשרים שנה ועם רקורד מוצלח ורווחי מאד: 1. לא כל התלמידים המצטיינים טובים כעורכי דין. אלה כישורים שונים. 2.לא בהכרח מרוויחים יותר או לומדים יותר במשרד גדול. 3.הכול תלוי בכם: בנחישות, באמביציה ובמיומנויות שתרכשו. למרות ההיצף, מי שבאמת טוב, צף. יש המון עורכי דין אבל טובים באמת - אין הרבה. 4. אם אתם לא מתחברים למקצוע עד סוף ההתמחות - עזבו אותו. הוא לא בשבילכם. 5. להצלחה יש מחיר כבד: אינסוף שעות עבודה, וויכוחים בלתי פוסקים על תמורה ומתחים בלתי פוסקים עם שופטים, קולגות ולקוחות. מי שאומר לכם אחרת - מספר סיפורים. 6. זה לא מקצוע לשכירים בשוק הפרטי כי הם עובדים ממילא כמו עבדים, אין להם ביטחון תעסוקתי והכסף לא משהו, אם הם לא מקבלים שותפות וגם אז, לוקח הרבה זמן עד שרואים כסף טוב. בסקטור הציבורי העבודה נוחה יותר, כנגד אופק השתכרות נמוך יותר בהצלחה ונשימה ארוכה! אין קיצורי דרך.

החיים קצרים מדי לטבוע בניירת. בכל עבודה הניירת היא הסיוט העיקרי. בעריכת דין את/ה הולכים להיות אלו שמייצרים את הניירת ואם זה לא די, אתם גם תהיו אחראים לתוכן שבה. כל פסיק, כל מלה, כל שטות. למה לסבול? למה לנבור שנים בפס"ד חסרי משמעות, בילקוטי הפרסומים ובאין סוף מידע שלא מעניין אף אחד חוץ מ 50 אלף עו"ד אומללים ועוד כמה שופטים עוד יותר אומללים. אני, יואב, עזבתי את המקצוע אחרי שנה טרום התמחות (עבדות בלי כבוד בהתנדבות) + שנה התמחות (עבדות עם קצת כבוד וקצת שכר) + 4 שנים כעו"ד מן המניין (עבדות בלי חשק לחיות). לאחר שהתפטרתי מהמקצוע, אני פורח, מרגיש שוב צעיר, שמח ואוהב את החיים. אנא בחורים ובחורות צעירים, אל תזרקו את חייכם מתחת לאור הפלוריסנט בפינת משרד עזובה רק בשביל לפתוח מכתב במשפט הנדוש "מרשי מלא ידי לפנות אליך כדלקמן....". אם תקחו עצה אחת לחיים - היא כאן לפניכם. בכבוד רב, יואב, לא עו"ד.

אני הייתי גם בסיור של מחשבות וגם של קודקס, ובקודקס היה הרבה יותר יעיל ומאורגן. בכל מקרה הסיורים האלו חשובים לכל המתלבטים.

עפ״י נתוני ידיעות אחרונות המכללה האקדמית נתניה היא מ-3המכללות המבוקשות בקרב המשרדים

ראיתי בכתבה משכורות של 8,000 ש"ח , 7,000 ש"ח, למדתי במכללה ,אחרי חיפושים מצאתי משרד להתמחות, עובד מינימום 11 שעות ביוום, מקבל פחות משכר מינימום בלי שעות נוספות בלי הפרשות לפנסיה - ונהנה מכל רגע !! לתפארת מדינת ישראל!!

בכל מקרה כל האמרות "המקצוע ממש לא מעניין כמו שעושים אותו." כמו תגובה (1) יכולה להיות רלוונטית לכל תחום ..... אם משהו משעמם אותך זה תלוי באנשים במשרד, בבוסים, בסביבת עבודה' באופי שלך בשאיפות שלך ובעוד אינסוף משתניםםםםם..... ולא לשכוח שזו עבודה!!! לא אמורים בזמן משמרת לעשות שופינג ולראות סרטים ב HD

המון הצלחה!!!

שהצעירים רואים יותר מדי סדרות אמריקאיות כמו בוסטון ליגל, אלי מקביל, חוק וסדר, וכמובן אין ספור סרטים שבהם עריכת דין מוצגת כמשהו הרבה יותר מלהיב ממה שזה באמת. חבל שאת ההלם הם חוטפים רק אחרי 3-4 שנים של לימודים...

כי לבנים יש יותר בייצים להגיד לא! לתנאים המחפירים, לשעות המטורפות וכו'..

אז למה כל כך קשה למצוא עורך דין טוב, שיעשה את העבודה שלו ולא תצטרך לרדוף אחריו כדי להוציא ממנו דבר!?!?!?!?

ממש חוצפה שרק מהללים את חבריי לספסל הלימודים האוניברסיטאי לצערי הרב לא כל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה- הזמנים דורשניים יותר, המערכת מסורבלת וצריך למצוא גם זמן לשלב עבודה- הערך האנושי לא נמדד לפי האוניברסיטה או המכללה והגיע הזמן לפקוח את העיניים בנושא זה. די להערות המתנשאות ולשיפוטיות של משרדי עורכי הדין הבכירים תבחנו את האדם לפי מדדים אמיתיים ולא מדדים שמהולים בחוסר אנושיות

הציטוט למשפט שלך, שייך ל: ג'ון פיצג'רלד קנדי הנשיא ה־35 של ארצות הברית מי שעסקינן בכללי ציטוט אחיד,תתאמי את הנאמר עפ"י כללי הציטוט

אני בהחלט יכולה לומר שהבוס מאוד אהב את הטוקבק ששתלתי בכלכליסט, שגרם לאנשים לחשוב שהם מקבלים מידע בלתי אמצעי בטוקבק באתר כלכלי. עכשיו גרמתי לכל הפראיירים להרשם למחשבות ולשלם לנו כסף על משהו כמו מציאת התמחות, שהם בהחלט יכולים לעשות לבד...פראיירים - תודה, אתם גדולים! על מי את עובדת תגידי?!?!?!

רוב הסטודנטים מסיימים במכללות וכל פעם הכתבות משמיצות! מי שם אתכם להשמיץ?

צודק מאוד. כל מילה מיותרת. ולגבי השכר שמציגים כאן שוכחים לציין כי עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה....

אצלינו במשרד צריכה להיות רעידת אדמה בשביל שהם יזיזו את עצמם לצלם דף או לעשות טובה ולקחת קלסר מהארון...המתמחים מפונקים !

מצטרפת לתגובה 1. אני לשמחתי עשיתי את המהלך החשוב הזה ועזבתי את המקצוע אחרי 4 שנים של עבודה סיזיפית, לא מתגמלת והכי חשוב - מלווה באופן תמידי בעימותים עם הקולגות. מאז שעזבתי אני משתכרת בכבוד, עובדת בשעות הגיוניות ונהנית מהעבודה. משתתפת בצערם של המתמחים על התקופה הקרובה שהם עומדים לעבור.

משרד גדול זה הכי טוב לעו"ד צעיר. אתה מרוויח טוב, הרבה מעל הממוצע במשק. אתה עושה עבודה מעניינת. אתה עושה בד"כ מה שאתה אוהב - כי יש מחלקות. שעות העבודה אמנם רבות, אבל באיזה מקצוע מכניס הן לא רבות? היי טק יותר טוב? הכי חשוב: אתה לומד המון! ומהטובים ביותר! לסיכום: מומלץ בחום להגיע למשרד גדול. אלא שרק הטובים באמת זוכים לכך. עם בוגרי המכללות הסליחה.

אני בהחלט יכולה לומר שהוא ניפץ הרבה דעות קדומות שיש על המשרדים ועוזר לנו, הסטודנטים, לדעת טוב יותר איפה אנחנו רוצים להתמחות על סמך מידע בלתי אמצעי שקיבלנו הן מהשותפים במשרדים שהשתתפו בסיור והן מהמתמחים ומעורכי הדין השכירים. היינו בטוחים שהשותפים הבכירים יהיו קרים ומתנשאים, אבל במקום זה מצאנו שרובם היו מאד נחמדים וקשובים. אני חייבת להוסיף מילה טובה על האנשים המקסימים ממחשבות, שעוזרים לנו במסע המפרך למציאת ההתמחות.. תודה - אתם גדולים!

בתור עורך דין שעובד באחד המשרדים הגדולים בארץ, אני יכול לומר בלב שלם שכדאי לכם לעזוב את המקצוע לפני שיהיה מאוחר מדיי. קשה מאוד לצאת אחר כך ולכן תחשבו טוב טוב לפני שאתם נכנסים ללופ האינסופי הזה. המקצוע ממש לא מעניין כמו שעושים אותו.