19. כל אירוע שמח או עצוב משפיע על שוק המניות... אי אפשר להתעלם מזה שעבודות השיקום על הפרק ויקרו. ברור שהיה עדיף שהאסום הנורא על זה לא היה מתרחש, אבל לצערנו הוא התרחש ותהיה לו השפעה גם על הכלכלה כמו לכל דבר. איילת | 06.12.10 (ל"ת)
16. זה מה שלימדו אותך באקדמיה?!?!?!? איך יתכן שנזק ממשי של בתים יכול להיות טוב מבחינה כלכלית? אם היית ממשיך עם קו המחשבה ההזוי שלך, היית מגיע למסקנה שהרס כלל הבתים במדינת ישראל יכול לתרום לכלכלה שלה משום שזה יספק המון משרות לבניה מחודשת של בתים ותשתיות. אני לא מאמין שכספיהם של משלמי המיסים מגיעים לאקדמיה במקום למכבי האש. זיו | 05.12.10 (ל"ת)
15. שני חברים יוצאים לטיסה בכדור פורח ולפתע נכנסים לתוך ערפל, ויוצאים ממנו רק אחרי חצי שעה ואין להם שום מושג איפה הם נמצאים. לפתע הם רואים שהם מתקרבים לגבעה גבוהה שבשביל על ראשה הולך אדם. כשהם מתקרבים אחד מהשניים שואל בצעקה: "תגיד, איפה אנחנו?" אז האיש מפנה פניו אליהם וצועק: "בכדור פורח, 100 מטר מעל ראש גבעה". השואל צועק בחזרה: "תגיד, נכון שאתה כלכלן?" וההוא צועק "כןןן". אז תוך שהם מתרחקים מהגבעה החבר שואל את זה שצעק: "מאיפה ידעת שהוא כלכלן?", וחברו עונה: "כי הוא נתן תשובה מדוייקת, אבל לגמרי לא רלבנטית". האוצר מלא בכלכלנים כאלה..... | 05.12.10 (ל"ת)
14. ל-6: מלחמות הן אכן קטליזטור כלכלי וטכנולוגי חזק ביותר; ישראל לא היתה מגיעה לאיפה שהיא כיום ללא מצב המלחמה המתמשך שבו היא נתונה מהווסדה; בלי זה היינו מאד דומים לירדן, בהרבה מובנים. | 05.12.10 (ל"ת)
13. את רוב הנזק ישקם הטבע...בנייה של כמה עשרות בתים לא תניע את הכלכלה עוד לא ברור לגמרי מה הנזק, אבל לפי הדיווחים, הנזק אומנם קשה מאוד למי שאיבד את ביתו, אבל מדובר בכמה עשרות בתים. לא שמעתי על מפעלים או מרכזים כלכליים שנפגעו. -אז כמה קבלנים יבנו את הבתים -חברת החשמל תשקיע מעט זמן בשיקום הקווים שנפגעו - הטבע והזמן (בסיוע קטן של קק'ל) ישקמו את הנזק העיקרי של השריפה. לא נראה לי שיש כאן משהו מהותי לכלכלה הלאומית, והמעט שיש יקוזז עם עליה משמעותית בהוצאה הממשלתית על ועדות חקירה, הקמת גופים חדשים, ורכישת מטוסי כיבוי שישכבו במחסנים ללא שימוש 20 שנה, ובעוד 20 שנה, בשריפה הבאה, הם לא יהיו תקינים- ואז תהיה ועדת חקירה איך זה ש..... רועי | 05.12.10 (ל"ת)
12. ל 5 - הציטוט הוא מ"מועדון הפיקוויקים" לא מ"שלושה בסירה אחת" והתכוונת לנפטרה ... משה | 05.12.10 (ל"ת)
11. אם עבודה יזומה היתה עוזרת למשק היו עושים את זה תמיד ולא רק בזמן אסון. לא חסר מה להשקיע בתשתיות גם בלי אסונות כאלה ועובדה שזה לא קורה לכן ברור שאין שום פן חיובי לענין יורי חודדה | 05.12.10 (ל"ת)
10. בא נאמר שהפלסטנאים הם היחידים שלא יצאו מקופחים עבודות שיפוץ יש ובשפע. מעבר לזה אני לא חושב שמשהו ירוויח. אני רק יכול לקוות שיגייסו כבאים צעירים ויכפילו את מצבת הכבאים בארץ. דוד | 05.12.10 (ל"ת)
9. פחחחח הצחקת אותי מעניין אם השר ישי יאשר עוד עובדים זרים לשיקום הנזקים כי אם לא - האנשים לא יראו בית הרבה מאוד זמן! | 05.12.10 (ל"ת)
7. רעיון מצוין. יאללה- לשרוף הכל, להתחיל מההתחלה ובדרך נבער את האבטלה, נחדש צמיחה וכו'.. מזלו של עולמנו שהכלכלנים אינם מנהלים אותו. (המגיב הנו בעל תואר בכלכלה ומנהל עסקים...). אריק ג. | 05.12.10 (ל"ת)
5. אין טוב בלי רע...כמו שאמר ההוא שחותנתו נפתרה והוא נתבע לשלם את דמי הקבורה שלוש בסירה אחת איציק | 05.12.10 (ל"ת)
4. לפי ההגיון הזה בואו פעם בשנה נהרוס משהו רק בשביל התמריץ הכלכלי בבנייתו מחדש... נדב | 05.12.10 (ל"ת)
3. שגגת החלון השבור לפי ההגיון של כותב המאמר טובה רבה תצא לנו אם נשרוף את תל אביב עד עפר או אם תכה בנו רעידת אדמה. איך זה יכול להיות הגיוני? זה לא הגיוני. את הכסף לשיקום הכרמל נצטרך לקחת ממשהו אחר. את הכסף על שיקום הכרמל לא נוכל להוציא על דברים אחרים שעליהם היינו מוציאים אילולי השריפה הגדולה. למרבה הצער את מה שלא נעשה, את ההפסד של כל העסקים שיאבדו הכנסה לטובת עסקים אחרים, איננו יכולים לראות בעוד שאת ההוצאה על שיקום הכרמל נראה גם נראה. שום דבר טוב לא יצא מהשריפה בכרמל בדיוק כפי ששום דבר טוב לא יצא מרעידת אדמה או החרבת תל אביב בנשק גרעיני. למי שמעוניין ללמוד יותר מומלץ לחפש בגוגל אחר broken window fallacy גונזו | 05.12.10 (ל"ת)
2. כן, רק הישראלים יעבדו בשיקום.. בחקלאות הם לא מוכנים לעבוד, בבניין הם לא מוכנים לעבוד, אז בשיקום יערות? שצריך לעבור עץ עץ, לנסר, להכין את האדמה לשתילה, לפנות את השאריות המפוחמות. ונעבור לבתים שנשרפו: כאן יעשו כסף הרבה קבלנים חאפרים ושוב, עובדים זרים סינים שיבואו לבנות את הארץ. מישהו ירוויח אבל זאת לא מדינת ישראל. תמר הלוחמת בדרכים | 05.12.10 (ל"ת)
1. למי שרוצה את זה בשפה של מאקרוכלכלה כאשר ה Ig (השקעה ציבורית) עולה, ה AD (ביקוש מצרפי) עולה, ואז ה Y (התוצר הלאומי) עולה. נירוֹ | 05.12.10 (ל"ת)
מחיר האסון בכרמל
19 תגובות לכתיבת תגובה