כדאי שתקרא את המאמר המקורי. הטיעון שלך נכון לגמרי מתמטית. אבל כותבי המאמר חישבו גם את אחוז הזיהוי מתוך מה שסומן מראש כסרקזם ע"י בני אדם (recall). הערך הרלבנטי הוא 86%. 82% הוא ציון F-measure - ממוצע בין precision ו-recall.

82% זיהוי כללי זה נחמד אבל עלול להסתיר מצב שבו רק אחוז נמוך מבין הסרקזם מזוהה כסרקזם. למשל, אם יש 90% לא סרקזם ו-10% שכן, ומבין הלא סרקזם 90% מזוהה נכון אבל מבין הסרקזם רק 10% מזוהה נכון, זה נותן 82% זיהוי כללי נכון, אבל במצב כזה האלגוריתם לא שווה הרבה...

ימים טובים הגיעו לתחום. אורן, ארי, ושות' - ישר כח !

התשובה הקצרה היא שאכן האלגוריתם לא מזהה כל אמירה סרקסטית ושאמירות שבני אדם כושלים מלזהות יפילו גם את האלגוריתם. למרות זאת, מסתבר שיש הרבה תבניות (במובן מאוד גמיש) שמהוות "רמזים" לסרקזם גם בלי האמירה המפורשת - "הנה בא סרקזם" (למשל מגיב מס' 3 מעיד על עיסתו שהיא חפה מקינאה. לזכותו יאמר שהוא גם חף מכל שמץ של מודעות עצמית..."). כתשובה ארוכה יותר הייתי ממליץ לקוא את המאמרים הרלוונטיים שזמינים בלינק שהשאיר ארי.

אתה פשוט תותח. האם אני סרקסטי ? התשובה במהופך ןכ

מציע לשים לב גם לאלגוריתם המעניין של I KNOW FIRST -אלגוריתם אשר ממפה את זרימת הכסף בשוק המניות ומפיק תחזיות יומית למניות, מדדים ומט"ח.

זה שוב אני מתגובה 13. אני תוהה לגבי מהות האלגוריתם שלכם. כפי שציינתי, אין שום רמז לשוני בדיבור או בכתב שמבדיל בין מבע לשוני סרקסטי ללא סרקסטי. מנסיוני אני יכול להעיד שהרבה פעמים הנמען אכן לא מזהה נימה סרקסטית ומפרש את המבע כפשוטו. שים לב שבכתב הרבה פעמים נדרשת הערה מפורשת ("נכתב בציניות", "נאמר בארסיות/לעג/לגלוג" וכו) כדי שהקורא יבין שמדובר במבע סרקסטי. יש אכן כמה קלישאות לשוניות שמיועדות אך ורק להביע סרקזם, דוגמת a lot you care! ובעברית: ממש אכפת לך! אבל *כל* מבע לשוני יכול להיאמר בסרקזם, וכל פרגמטיקאי יאמר לך שאין שום דרך להבדיל בין השניים. כלומר, אין דרך להסביר באופן אלגוריתמי מה מייחד מבע סרקסטי ולכן אין שום אפשרות לכתוב אלגוריתם כזה, פרט לרשימת מבעים קלישאתיים (ובזה באמת אין שום ייחוד מדעי או פריצת דרך). תקן אותי אם אני טועה.

זה שוב אני מתגובה 13. אני תוהה לגבי מהות האלגוריתם שלכם. כפי שציינתי, אין שום רמז לשוני בדיבור או בכתב שמבדיל בין מבע לשוני סרקסטי ללא סרקסטי. מנסיוני אני יכול להעיד שהרבה פעמים הנמען אכן לא מזהה נימה סרקסטית ומפרש את המבע כפשוטו. שים לב שבכתב הרבה פעמים נדרשת הערה מפורשת ("נכתב בציניות", "נאמר בארסיות/לעג/לגלוג" וכו) כדי שהקורא יבין שמדובר במבע סרקסטי. יש אכן כמה קלישאות לשוניות שמיועדות אך ורק להביע סרקזם, דוגמת a lot you care! ובעברית: ממש אכפת לך! אבל *כל* מבע לשוני יכול להיאמר בסרקזם, וכל פרגמטיקאי יאמר לך שאין שום דרך להבדיל בין השניים. כלומר, אין דרך להסביר באופן אלגוריתמי מה מייחד מבע סרקסטי ולכן אין שום אפשרות לכתוב אלגוריתם כזה, פרט לרשימת מבעים קלישאתיים (ובזה באמת אין שום ייחוד מדעי או פריצת דרך). תקן אותי אם אני טועה.

ליוני מתגובה 3: אני שמח על הקפדתך על רמה מדעית. מדע מחייב תשומת לב לפרטים. כמה עובדות: שים לב שמאמר ההמשך שלנו התפרסם ב Computational Natural Language Learning 2010, אחד הפורומים המובילים והתחרותיים ביותר בתחום (ודאי יותר מ WSDM ו SIGIR). טכניקת התבניות שפיתחנו וישומים שונים שלה תוארו במאמרים רבים, שכולם פורסמו אך ורק בפורומים הטובים ביותר (ACL, COLING, CoNLL, EMNLP). אנו מקפידים על רמה מדעית גבוהה ללא פשרות; הניסויים של דמיטרי דוידוב ז"ל ושל אורן צור הם המקיפים ביותר המתוארים בספרות המדעית. ICWSM הוא פורום חדש ונחמד בדיוק מפני שהוא מדגיש גם שיקולים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, בנוסף לשיקולים קלאסיים של מדעי המחשב. למידע נוסף אתה מוזמן לעיין באתר שלי, www.cs.huji.ac.il/~arir

אלגוריתם שיכול לזהות מה שאפילו הידע האנושי מתקשה לזהות הוא אלכימיה. מי שלמד קצת בלשנות יודע שזיהוי סרקזם הוא אחת המשימות החמקמקות ביותר בהבנת מסר לשוני, ואין בעצם שום רמזים שיכולים להבדיל בין אמירה סרקסטית לכזו שנאמרת בלי סרקסזם (פרט לקלישאות שדופות במיוחד).

חשיבה בלתי צפויה שיש לה את הפוטנציאל לשנות את צורת השיווק אנחנו נעשים יותר ויותר ממוקדים ומדויקים

גועל נפש. חדירה לפרטיות מדרגה ראשונה. "פרסומות מותאמות" עאלק.

אולי תתרמו משהו לאנושות במקום לגרום לעוד ועוד פרסומות מרגיזות.

התוכנה הזו תשנה את חיי

כבר שנים שלא ראיתי פרסומות באינטרנט, כולל האלה הכתובות של גוגל.... פה ושם מופיעה לה איזו פרסומות (בעיקר באתרים מחו"ל, או בכאלה שאני מבקר לראשונה), שתי מאוחר יותר, לאחר הגדרה כפרסומת באדבלוק וריפרוש, אני כבר לא רואה, ובא לציון גואל.

הייתי השנה בכנס ICWSM ב D.C שבו הוצג המאמר. הדבר היחיד שאהבתי זה את אופן ההצגה של אורן שהיה נחמד עם הרבה בדיחות. הרמה של המאמר נמוכה למי שנמצא בתחום. אין משהו מיוחד באלגוריתם (ועברתי על המאמר) ואי אפשר להסיק שום דבר מהאופן שבו בוצע הניסוי. אני לא מאשים אותם כי מדובר בבעיה לא קלה שאין בנצ'מארקס שאפשר להשתמש בהם לאימות תוצאות ממה שאני יודע. לא סתם המאמר הזה התפרסם בכנס שהוא יותר קשור למדעי החברה מאשר למדעי המחשב. וזו שנה שניה שהם מפרסמים מאמר באותו כנס. הם כנראה יודעים שבכנסים של התחום (SIGIR, WSDM למשל) היו הורגים את המאמר שלהם. אני מוכן להבטיח לכם ששום מספר במאמר הזה לא יעבור מבחן רציני. ותחסכו את התגובות של ה"קנאה ושנאה עצמית". אני הראשון להלל עבודה טובה ובטח שמדובר בחבר'ה ישראלים. פשוט זה ממש לא המקרה. מאמר נחמד אבל בטח לא כזה ששווה פרסום כאן באתר.