ישהנ חברה בשם ibo יזמות טכנולוגית בע"מ שפיתחה ומפתחת פיתרון לכל מאגזין ועיתון מודפס אפשרות להצגתו באיפון ובאיפאד וכן מכשירים סלולרים חכמים אחרים

אז מה ההגיון לגוף מדייה להשאר עם מודל שאין בו רווחים? זה אולי כיף למשתמשים אבל לאורך זמן גם להם יהיה ברור שהאיכות והכמות לא מצדיקים את תשומת הלב (כן, תתפלאו, גם לזה יש מחיר, אולי לא בכסף אלא בזמן).

בהשוואה למספר האנשים שיש להם יכול לקרוא, מספר האנשים שיש להם גישה לדפדפן או אלה שיכולים להרשות לעצמם לקנות עיתון, או אפילו מגזין לייף סטייל יוקרתי. כי לקנות גיליון אחד או מנוי לויירד או טיים או המגזין של מרת'ה סטיוארט הוא בעל חסם כניסה נמוך בהרבה מזה של לקנות אפליקציה לאייפד. זו לא רק אוריינות, או ידיעת השפה או אפילו העדפות אישיות שמייצרות את הנישה, אלא גם הבעלות על המדיום היקר הזה - כלומר מדובר באופרציה יקרה מאוד בשביל שוק שהוא בסך הכל קטן בהרבה מהשוק הפונטנציאלי של המגזינים האלה בגרסתם המודפסת. אז אפילו שאייפד מגניב אחושילינג בעיני הכותב, לבוא ולהגיד שהנה המדיום מציל את המדיה כפי שהבטיח מנכ"ל אפל (האינטרסנט), זו הפרזה קשה. אייפד אולי מגניב, אבל עד שהוא לא יהיה מגניב כמו קיוסק מגזינים בטיימס סקוור ונגיש לאותו גודל של קהל הטרוגני, הוא לא באמת יציל כלום. בינתיים זה נראה שמי שמוכן לשלם על תוכן הוא גם מי שמוכן לשלם על אייפד, אבל עד שלא יוכח שמי שלא מוכן לשלם על אייפד ישוכנע גם הוא לשלם על תוכן, הוא לא הציל אפילו עץ אחד בברזיל.

"מומחי פלאש שיכינו את המצגות?"