עודף אפשרויות מגביר חרטה, ולכן מפחית שביעות רצון...

ראשית,המרצה מזלזל מאד באנשים שבאו לשמע אותו והתלבש בצורה מחפירה שבודאי אינה מכבדת אותו, את ההרצאה שנשא, את הבמה ש - ted נתנו לו ואת הצופים. מעבר לכך, ניתן לסכם את 19 ומשהו הדקות בקצרה: חופש בחירה עדיף על היעדר חופש בחירה אך יותר מידי חופש בחירה עדיף פחות בהשוואה לחופש בחירה מוגבל. הסיבות הן: 1.כשיש הרבה אופציות בחירה - עבור כל אופציה שתיבחר, נסבול מעוצמת חרטה גבוהה יותר כי נאלצנו שלא לבחור בהרבה מאד אופציות. 2.כשיש הרבה אופציות בחירה, אנו משקיעים הרבה מאד זמן ומשאבים כדי לבחון את כולן - זמן ומשאבים שהיה ניתן לתעל לכיוונים מועילים יותר. 3.ריבוי האפשרויות יגביר את ציפיותינו ש"בטוח נבחר את האופציה הטובה המושלמת אם יש כל כך הרבה אופציות" - בפועל אנו בחרים אופציה טובה אך אף פעם לא טובה מספיק ואז הפער בין הציפיות לתוצאות מביא לאכזבה גדולה מאד. 4.בגלל מה שכתוב ב - 3 נגדיל גם את ההלקאה העצמית ונאשים את עצמנו על בחירה בינונית מתוך מגוון כל כך גדול של אופציות.

כדאי מאוד לצפות ב TED - Barry Schwarz - On the paradox of choice פרופסור שוורץ מפרט יותר על התופעה שדן אריאלי מציג כאן. שוורץ גם מציע כללים פשוטים העוזרים להתגבר על הבעייתיות שמוצגת כאן - ריבוי אפשרויות שדווקא פוגם באושר במקום לתרום לו. לטעמי הספרים של שוורץ הם מהמעניינים שקראתי בשנים האחרונות ונראה לי שפוטנציאל הפופלריות שלו עדיין לא מוצה. בהזדמנות זו תודה לדן אריאלי שמעשיר את חיי...

כל הכבוד