שלשם ללא ספק נגיע בעוד מס שנים

לא צריך להיות פרופסור כדי להבין שדופקים אותך ,יש להם זיכיונות בני למעלה מעשרים שנה שהעבירו אות (סחרו בהם) בלי להשקיע בחיפוש , עכשיו הם רוצים את אותם תנאים במחירים של אז אין לזה אח ורע בעולם !!! בכל העולם הנאור היחס הוא 20:80 ליזמים ושמונים למדינה בעולם השלישי לוב,מצרים וכדומה 60:40 שישים למדינה כאשר באים לתקן אצלנו את היחס כמו בלוב ומצרים כמה צעקה של תנינים )אוכלים ובוכים) יאללה די גם זה הרבה שישינסקי למה התקפלת ??? היית משאיר את זה 80:20

גליקסברג שוכח כמה וכמה עובדות שאינן נוחות לחברות גז בנוגע להסדרי מס "מפלים" או שונים. למשל: העובדה שבניגוד לדברי גליקסברג בתחום המקרקעין דווקא יש הסדרי מס שונים ומשונים כולל מסי מחזור (רכישה ובעבר מכירה) ואגרות והיטלים שונים ומשונים; העובדה (המדהימה בטפשותה) שיש שיעורי מס שונים לתאגידים ולאנשים פרטיים; העובדה שחוק עידוד השקעות הון מפלה בקביעת שיעור מס נמוך להחריד, ויש עוד עשרות הסדרים ייחודיים החל בחברה לישראל והמשך בעשרות פטורים מסוגים שונים ומשונים; העובדה שיש אזורים בישראל בהם נקבע שיעור מס נמוך במיוחד, שלא לדבר על הפטור ממע"מ באילת שאין מגוחך ממנו. יש כמובן עוד עשרות אם לא מאות הבחנות דומות. מערכת המיסוי מלאה הבחנות והפליות משיקולי מדיניות שונים. גליקסברג צודק שניתן להעלות תמלוגים, וגם רטרואקטיבית, אבל דווקא המסלול המיסויי עושה יותר צדק משום שהוא מתייחס לרווחים בלבד ולכן מונע מצב שבו תוספת העלות תביא להפסד למשקיעים. נראה כמו מישהו שמחפש לכתוב חוות דעת עבור בעלי הון - ותו לא.

הפרופסור הנכבד שוכח דבר קטן. כאשר המדינה נותנת זיכיונות לשימוש בתדרים לחברות הסלולר היא יודעת לתמכר אם באופן של מכרז או בדרך אחרת את שווי השימוש במשאב הזה. בנושא הגז צודקת המדינה כשהיא באה להטיל מס על רווחי החברות כיוון שאין לה כל אפשרות לתמחר מראש את התפוקה בעת מתן רשיון הקידוח. גז הוא משאב טבע כמותי ולכן נכון יותר למסות אותו ע"פ הרווח בפועל לאחר נכוי הוצאות בשיעור שיתן ביטוי לעובדה שהמשאב הוא של העם ולא רק של תשובה וחבר מנהליו האקטיביים. אגב תאוות הבצע מעבירה את החברות הללו על דעתן והן מאיימות שישאירו את הגז באדמה. א. איני מאמין שתשובה ישאיר את הגז באדמה, חמש דקות אחר כך הוא במצבו של לבייב. ב. אדרבא, ישאירו את הגז באדמה, יפקע מועד הרשיון ואז המדינה או יזם אחר ימשיך הלאה. את הבעיות המשפטיות יפתרו אחר כך או בחקיקה או בדרך של הלאמה. זה כבר נעשה בעולם.

כשבנק ישראל מתערב לטובת היצואנים, זה לא בלתי חוקתי כשמאפשרים פערי ריבית עצומים בין הצרכן לבנקים, זה לא בלתי חוקתי שמטילים מסים מיוחדים ל"עידוד הצמיחה", זה לא בלתי חוקתי כשמעניקים הטבות מס לחברות שממילא עושות מליארדים, זה לא בלתי חוקתי כשמוכרים בפרוטות משאבי מדינה לטייקונים, זה לא בלתי חוקתי כשנותנים הקלות אחרי המכרז לחברות שזכו שממילא לא התכוונו לעמוד בתנאים שהציעו, זה לא בלתי חוקתי אבל חס וחלילה שמישהו ינסה לגעת במליארד אחד מתוך ה80 ששותפויות הגז צפויות להרוויח, וזה כשהמדינה היא זו שתנהל את המאבק הבינלאומי מול הטוענות לבעלות על השדה, המדינה היא זו שתממן את הטיפול במקרה של פגיעה אקולוגית או חס וחלילה אסון או שריפה במתקנים, המדינה היא זו שמלכתחילה מכרה את הזכיון בנזיד עדשים ביחס לכל מדינה בעולם (שהיא לא דיקטטורה) זה יהיה כמובן, בלתי חוקתי לחלוטין.

צלש לפרופ. גליקסברג.סוף סוף נאמרת האמת ללא כחל ושרק.מוטב באמת שהנושא יגיע לבגצ ושמבקר המדינה יבדוק את התנהלותה של ועדת ששינסקי,ללא שום קשר למסקנותיה.אני סבור שהמדינה תעשה הכל כדי שהנושא לא יגיע לבגצ .רהמ ושר האוצר יודעים היטב מדוע.שטייניץ בעצם לא יודע כלום.

בפני היזמים והמשקיעים שלא לשנות את התנאים, מותר למדינה לשנות רטרואקטיבית את התנאים.

התשובה פשוטה - הגז, לאחר שנשאב, נעלם, נגמן, נגוז, לא חוזר. סלולאר ונדלן, אינם משאב מתכלה, הם לא נעלמים, לא נגמרים.