זה ממש מבאס.... אתה אומר שגם אם יש לי רעיון ממש טוב, כמו למשל תוכנה שמשמיעה צלילים שגורמים לך לתחושה של אושר עילאי ורוגע (כמו אחרי יוגה) שנמשכים יום שלם ואפילו שבוע (אבל קל מאד להעתיק את האלגוריתם שלה) אני עדיין לא אצליח לראות ממנה כסף? מה לגבי אפשרות (הפחות מועדפת עלי) של לפנות לחברה גדולה כמו מיקרוסופט ולבקש מהם להטמיע את הפטנט שלי באחד המוצרים שלהם תמורת תמלוגים שאקבל בתמורה? האם במקרה כזה אוכל להרוויח סכומי כסף גדולים מהפטנט? ומה לגבי אפשרות שאתמחר את התוכנה שלי במחיר נמוך יחסית (נגיד 100 ש"ח שזו עלות הרבה יותר נמוכה מזו של תוכנות הרבה פחות מועילות או מבוקשות) שיגרום לאנשים לקנות אותה על פני גניבה דרך אתרי הורדות? זה יתן לי משהו? (בהנחה שהתוכנה תופץ לא רק בארץ אלא בכל העולם, וירשם עליה פטנט) אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה.

שלום רב, יש לי רעיון לפטנט תוכנה נחמד שמצד אחד ברור לי שכמעט כולם ירצו אותו ומאד יתלהבו ממנו, אך מצד שני לא אוכל להגן עליו באופן פיסי או למנוע את העתקתו משום שהעקרון בו מאד פשוט (גם ללא צורך לפרוץ לתוכנה) וכל מי שיפעיל את התוכנה ויראה במה מדובר יוכל להעתיק את המנגנון בקלות לתוכנה משלו. במידה ואני רושם פטנט על הרעיון (בארץ ובחו"ל) מה הסיכוי שאוכל להרוויח ממנו כסף (ואני מדבר על סכומים רציניים, לא רק כמה אלפי שקלים) בעידן כמו היום בו כל תוכנה שיוצאת לשוק נפרצת תוך יומיים שלושה ומופצת חינם באינטרנט ובתוכנות הורדה למיניהן? איך אוכל בכל זאת להרוויח כסף מהרעיון שלי? אשמח אם מישהו יוכל לייעץ לי בנושא, תודה מראש.

אין הבדל. את כולם מבטחים. וכמו שדוגמנית מרוויחה מהמראה שלה, הכדורגלן מרוויח מרגליו וזמר האופרה רוצה להרוויח ממיתרי קולו, כן הממציא רוצה להרוויח מפרי מוחו. מדוע לדעתך, ממציא צריך לתת בחינם את המצאתו? בכדי שהחברות הגדולות והיועצים שלהם ירוויחו? לידיעתך, לפני שנתיים וחצי, במכירה פומבית של פטנטים באמסטרדם נמכר פטנט של ממציא ישראלי במיליון דולר. אני ממליץ לקרוא את ספרו של מנכ"ל סוני לשעבר אקיו מוריטה שאף הקים את החברה, שסיפר שפריצת הדרך של סוני היתה בקניית זכויות על הפטנט של הטרנזיסטור ביפן לאחר מלחמת העולם השניה (הממציא היה אמריקאי (שוקלי). רישום פטנט צריך להעשות בכל ארץ וארץ).

מתוך הכרות עם אנשים ממערב אירופה, יפן וצפון אמריקה אנחנו ממש לא ג'ניוס. הדנ"א שיש לישראלים/יהודים באופן בולט יותר מלאוכלוסיות אחרות הוא קודם כל האהבה לכסף ותהילה(שדודה ברכה תדע שהרווחתי יותר מהנכד שלה). למשל, האירופאים ממש לא רודפים אחרי כסף, למעשה האנשים החכמים שם בוחרים במדעי הרוח ולא בתכנות. דבר שני, ישראלים הם שפלים בצורה חסרת תקדים. הם יהיו מוכנים להיות לא מנומסים, שקרנים, מניפולטיבים ולדרוך על כל מי שנמצא בדרכם בשביל להשיג אקסיט ולהיות מיליונרים. שוב, אצל האירופאים זה ממש לא כך. גם בעולם האקדמי זה כך, הישראלים מוכנים לעוות סטטיסטיקה ולרמות במחקרים הרבה יותר מאשר הקולגות בחו"ל. בקיצור, חדשנות יש אצל כולם. אנחנו פשוט אלה שמוכנים למכור את נשמתנו לשטן בשביל כסף ותהילה.

הזהרו מחלק מעוכרי הפטנטים בישראל. יכניסו אתכם לחובות ע"י הטעיות ומעשי מירמה - ולאחר מכן ינסו להשתלט על המצאתכם בטענת חובות. ויש עוכרי דין שיעזרו להם בזה וישתפו עימם פעולה להפלתכם בפח. ביהמ"ש בישראל עומד ברוב המקרים לצידם. הם מכירים זה את זה היטב. אותו "מיליה". ראו הוזהרתם. הבכירים שבממציאים פונים בדרך כלל לעורכי פטנטים בחו"ל, לאחר שספגו "חובות" ודרישות תשלום מנופחות ועוד ועוד "מעשים" שכאלה. אפילו מפעלים ומוסדות בטחון, גדולים וידועים, נוטשים אותם, לאחר שקיבלו "חשבונות לתשלום" שמחיריהם בשמיים. חלקם רמאים עם רשיון. ושוב, ממציאים קטנים, ראו הוזהרתם, אין לכם סיכוי מולם בארץ השחיתות והמירמה שבה אנו חיים. רק מי שמחובר אליהם, או שהינם חוששים מיכולותיו הכלכליות, אולי יצליח.

כדאי להוסיף גם התמדה , אמונה, ובעיקר התעלמות מאלו שמסבירים למה לא...

סופט אנד איזי היו צריכים להשקיע את כספם בשיווק! ולזה בדיוק התכוון המשורר

די ברור שיש יותר מדרך אחת לפתח או להמציא תוצר חדשני וישנה תלות לא רק בסביבה בה חדשנות יכולה להתממש, אלא גם באישיותם (נטייה לקוטביות) של המחדשים ובנטייתם לסגנון חשיבה מסתעף ולרגישות לפערי ידע. יחד עם זאת, ישנה תוחלת גלומה בתובנה שאינטראקציה עם הסביבה הינה חיונית לטיפוח חדשנות ולפיכך צריכות חברות ואף אנשים פרטיים כאחד להכביר באינטראקציה אם בכוונתם לעסוק בחדשנות בכל תחום שהוא. סטיבן ג'ונסון קושר שינויים בהרגלים תרבותיים (ישיבה בבתי קפה במקום בבתי מרזח למשל) כסביבות של "האינטראקציה הנכונה" העשויה לחולל חדשנות ומסביר כי התובנה המביאה לחדשנות אינה מתרחשת באופן "פתאומי" (הארה לאחר אינקובציה), אלא שלרוב היא מבוססת על מחשבות לא ממוקדות בנושא מסוים שבעקבות האינטראקציה מוצאות את ה"דבק" המתאים בתהליך הדרגתי של הפניית תשומת הלב מהמעורפל אל היישום החדשני (למשל סיפור המצאת ה GPS). כל זה נכון, אלא שהוא לא יכול היה להתרחש אלא במוחם של אלה שיש להם את היכולת להבין את המשמעויות של בהחלפת הרעיונות האינטראקטיבית, ולא במוחם של אחרים. לכן, אולי הכי חשוב לכל מי שמעונין בחדשנות, הוא לדעת באיזה 'בית קפה' לשבת, אחרת האסוציאציות הנובעות מהאינטראקציה לא ישאו תוחלת חדשנית כלל... ובהקשר של המגיב הקודם ... לא בטוח שהיום ממציאי ה GPS היו עושים זאת כלאחר יד ולא דואגים לזכויות יוצרים (כפי שקרה בזמנו).

אכן יש היגיון בהנחה שהשפעה סביבתית מניעה חדשנות אך במה שקשור ליציאה אל העולם בלא פחד מהעתקות ורישומי פטנטים, בל נשכח את אחת ההמצאות המרעישות שיצאו מישראל לפני שנים רבות , מכשיר ה "סופט אנד איזי" לסילוק שיער עודף מגוף האשה. ההצלחה המסחררת של ההמצאה גרמה לגל של העתקות פירטיות ברחבי העולם ואלצה את הממציא הישראלי להתעסק בהגשת מבול של תביעות משפטיות יקרות שדלדלו את הקופה ודרדרו את מכירות המוצר המקורי, הישראלי. אכן לא לעולם חוסן וכדאי לצרף לשורת התנאים להצלחה את המושג עתיק היומין.....מזל !