בשל המגמות הדמוגרפיות הפנימיות של החברה הישראלית, השלמת הקדנציה של הממשלה הנוכחית תהווה את חסימת האפשרות להרכבת ממשלת שמאל. כבר בבחירות האחרונות התמונה שהתקבלה הראתה שהשמאל חסום ואיננו יכול בשום תרחיש להרכיב ממשלה. התהליך הזה החל לפני כעשור אולם "המפץ" הפוליטי של קדימה שבילבל קצת את הבוחרים ביחס למיקום המפלגה במונחי ימין-שמאל היווה את שירת הברבור של השמאל הישראלי. נתניהו יודע שכל עוד הוא נוקט מדיניות כללית ימנית (קרי ,קפאון מדיני, ולא משנה שבאמת אין עם מי לדבר) הממשלה שלו היא בטון יצוק, לאף אחת מהשותפות אין שאיפות להחליפו בשלטון. לעומת זאת, הכנסת קדימה לממשלה מכניסה גורם שהאינטרס המתמיד שלו הוא החלפת ראש הממשלה והפלת הממשלה בהזדמנות הראשונה. הממשלה תסיים את הקדנציה, לאף אחת מהשותפות אין אינטרס אחר (אלא אם כן נתניהו יעשה שגיאה פוליטית, מבלי להכנס לדיון בכדאיות המדינית, ויקדם הסכם מדיני שיערער את הקואליציה). בסוף הקדנציה, אם לא תשתנה שיטת הממשל (וזה האינטרס האמיתי שעומד מאחורי הקריאה לשנות את השיטה), המאזן הדמוגרפי יביא להחלשות גדולה יותר של השמאל. הקואליציה הנוכחית שמורכבת מכל מה שאינו אליטה בישראל (דתיים, חרדים, עולים, פריפריה) תתחזק. מערכות הבחירות יביאו עימן שינוי חברתי ממשי למורת רוחן של האליטות הנחלשות.

פרץ, כבל,חלוץ,פרי,גלעד שרון,שיטרית,הנגבי,הרשזון ואולמרד. למי בא לבחור בהם לנהל את כספי המדינה ובטחונה?

אני מקווה שאנשי קדימה לא שכחו את שמו של עמיר פרץ.