זה נכון שאין בחברה הישראלית די אהבה, חמלה (compasion מתרגם לחמלה), פירגון או נתינה. אבל זאת לא הפואנטה. יש לנו מילים כדי לתאר את המושגים הללו, אנחנו פשוט לא משתמשים בהן די הצורך. הכתבה עסקה במושגים שאין, אין להם כלל מילה בעברית, ולפיכך איננו כלל מסוגלים להעלות אותם על הדעת. בשביל להגות אחת כזאת צריך באמת מחשבה פורצת דרך, חריגה, גאונית.

טען שהכל נמצא בהשתנות מתמדת. ההפך הוא לא "רעיון העקביות" שנמצא בכתבה, אלא "קביעות". הרעיון של הרקליטס הוא נוגד את של פרמנידס, שאמר ש"הכל קבוע" ולא ש"הכל עקבי"

אהבה היא המילה החסרה וכן אמת וכמובן אמונה..

ברור שקיצוניים נמשכים אחד לשני כמו פרפר לאש..אבל להגדיר את זה ככה זה פשוט גאוני..

או Widdiful. או Callipygian

להם לברר את מושג הפרדיגמה, כיצד היא נוצרת ונעלמת ומשמעויותיה לא רק המדעיות, אלא החברתיות תרבותיות ... (בקיצור תקראו את "the structure of scientific revolutions" ולא צריך להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם).