רונן, הדוגמא שלך לא מתאימה. אנלוגיה טובה יותר היא: תאר לך שאתה קם בבוקר, הולך למכולת. לוקח לך כיכר לחם, עגבניה. ניגש לשלם ואומר לך המוכר "עזוב, קח, קח חינם. רק מה, קח איתך גם עלון פרסומי של נותני החסות שלי". נותני החסות האלו לא באמת יודעים מי אתה וזה גם לא ממש מעניין אותם, אבל הם יודעים מה אתה קונה, לא רק במכולת, אלא גם בסופר, כך שהעלון הפרסומי שקיבלת מותאם להרגלי הקניה שלך. כל עוד המידע נשאר אנונימי ומנוהל אוטומטית ע"י מערכות ממוחשבות כדי לתת לך יותר דברים בחינם ובאופן שיותר יקלע לטעם ולצרכים שלך, אני לא רואה בזה דבר רע.

תאר לעצמך שהיית קם בבוקר, הולך למכולת. לוקח לך כיכר לחם, עגבניה. ניגש לשלם, ואומר לך המוכר "עזוב כסף. קח, קח חינם. רק מה, תשאיר לי מפתח לבית שלך, אולי אני אבוא מדי פעם להסתכל". היית מסכים? לא, נכון? כי בסופו של דבר זה לא כזה נורא לשלם, פה ושם, מדי פעם. לא ברור לי למה אתה מוכן לשלם על אוכל, על דירה, על כ"כ הרבה דברים, אבל כשדורשים ממך לשלם שני דולר לחודש לאתר תוכן, פתאום זה עקרון מקודש, יהרג ובל יעבר, שאתה מוכן שחברות ענק יעקבו אחר כל פעולותיך, רק כדי להמנע מכך.