אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ההשקעה הבטוחה בעולם

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
המציאות בעולם הטניס
שטפי גראף - למי שזוכר אותה - הייתה מתאמנת כ-12 שעות ביום, בעיקר בתחום הכושר הגופני. אנדרה אגאסי - לימים בעלה - הגיע בגיל 12 לאקדמיה של בולטיירי, והתאמן שעות מרובות על אף סלידתו מהטניס ! לא זכור לי שחקן ישראלי ב-15 השנים האחרונות ששיחק 5 מערכות בטורניר גרנד-סלאם. וזה אומר הרבה, אולי יותר מדי : יכולת ההתמדה והנחישות הישראליים נמצאת מרחק רב מאחורי האמריקאים, הרוסים, הספרדים - בעצם, כמעט כולם. הכספים אינם נכנסים לכיס מעצמם - מעבר לכישרון ולתנאים, יש שם הרבה עבודה קשה. מלבד כשרונות בולטים למדי, כמו אותם ספמראס ופדרר, רובם ככולם עובדים קשה. מי מהמאמנים הישראליים יודע לדרוש עבודה קשה ? מי השחקנים שמוכנים לכך ??
נופי יפו | 30.01.11
4.
תבינו דבר אחד
הפרסים עלו בסדר אבל אתם חייבים להבין שהתחרות להגיע היא קשה במיוחד בארץ. גם אם נותנים לך כסף בלתי מוגבל להשתמש לאימונים וכו' לא בטוח שתגיע לשם. ותבינו דבר אחד אם הנהלות התחרויות מעלות את הפרסים זה אומר שהם מרוויחים יותר הם לא יעלו סתם ככה את הפרסים כל עוד אין להם הכנסות. וגם הפרסים שהם מרוויחים זהכרוך בהוצאות כבדות שאפילו טניסאים כמו דודי סלע שמרוויחים 270-300 אלף דולר בשנה לדוגמא בשנה האחרונה לא יכולים להרשות לעצמם להטיס את המאמן לכל תחרות וזה עוד חוץ מהשכר שלו של המאמן כושר מלונות טיסות וטניסאים לא מוכרים שהם לפחות לא בטופ 100 צריכים ציוד משלהם כי לא נותנים להם וכבר האיגודים לא תומכים בגיל כזה בהם. בקיצור אולי יש חיים מצוינים עם כסף טוב ואין בעיות בכלל לטופ30-50 והטופ 100 יכול להסתדר בסדר כבוד והלהרוויח הרבה כסף אבל אחרי זה זה כבר קשה ושחקנים רבים פורשים כי אין להם מימון והם לא מרוויחים כמעט. אז על כל אחד שנהנה מכסף גדול וזה יש עוד עשרות שלא מרוויחים מעל ההוצאות שלהם ועוד אלפים שלא מצליחים להתקרב אפילו לתחרויות על סך 100-50 אלף דולר אז כל הכסף שהם מרוויחים הם מרוויחים ביושר ועבודה רבה וקשה.
איתי | 30.01.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת