אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הפסיקה שיאהבו פרקליטי הצמרת

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
דעת המיעוט נשמעת הגיונית יותר מדעת הרוב.
ככל שמדובר בייצוג במסגרת הליכי שימוע שאם יבשילו (מבחינת הפרקליטות) או ייכשלו (מבחינת ההגנה) יגיעו לידי הליך פלילי, סביר יותר להתייחס להליכים הללו כחלק מההליך הפלילי. הרי מה שהטריד פה את גאידמק היה ההליך הפלילי, והשימוע הוא רק שלב בדרך אליו. הנימוקים של דייני הרוב לא כל כך הגיוניים. כך, למשל, הם מסתמכים על הטיעון שאם לא היו עושים שכ"ט התלוי בתוצאות זה היה דווקא יוצר ניגוד עניינים כי זה היה יוצר לעוה"ד אינטרס שכן יהיה כתב אישום ושכרם יגדל. זה בלתי סביר ובלתי הגיוני. ראשית, לעו"ד יש גם שיקולים של מוניטין (עו"ד שייכשל תמיד בהליכי שימוע ממילא המוניטין שלו ייפגעו). שנית, ההגיון של דעת הרוב מוביל למסקנה שצריך לחייב עו"ד להתנות שכ"ט בתוצאות. והרי ידוע ששכר טרחה התלוי בתוצאות הוא החריג ולא הכלל. וחוץ מזה, את ההגיון של דעת הרוב ניתן להחיל אד אבסורדום. כך, למשל, לפי ההגיון שלהם - לעו"ד צריך להיות אינטרס להיכשל בהליכי "אין להשיב לאשמה" (no case to answer) שכן אם יצליחו, הם לא יצטרכו להעלות את פרשת ההגנה ולכן שכרם יפחת. לפי זה גם צריך להתיר שכ"ט התלוי בתוצאות בהליכים של "אין להשיב לאשמה" והרי ברור שהחוק אוסר את זה כחלק מהאיסור לשכ"ט התלוי בתוצאות בהליכים פליליים. בנוסף, עו"ד הוא גם officer of the court, נציג מערכת המשפט. התרת שכ"ט התלוי בתוצאות בהליכי שימוע יכולה ליצור תמריצים לא רצויים לעו"ד לנהוג בצורה לא אתית, להסתיר ראיות וכיו"ב. עו"ד צריך לסייע לגילוי חקר האמת ולא להסתרתו.
חיים | 02.02.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת