אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

אחרי שנסחפנו במערבולת וכמעט טבענו, אבא התחנן: "אל תספר לאמא, שלא תאסור עלינו להמשיך ללכת לים"

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
סיפורמ מעניין
סיפור זהמזכיר ליאת סיפורו של בעלי ז"ל .אאמנון בעלי היה בן למשפחה שגרה באבן גבירול 192 גםהוריו באו מבתים דתיים והם הלכו בדרך אחרת כלומר הצטרפו לשומר הצעיר משם לקיבוץ ולתל אביב לשיכון מפם .זו היתה תקופה נהדרת נותר לקוות שנחזור להיות מה שההינו כלומר יותר ישרים יותר צנועים שנחזור להיות מה שחלמו הורינו עבורנו.
ציפי | 04.02.11
7.
שמואל פרנקל זכור לטוב
גדלתי באזור מגוריו של פרנקל. למיטב זכרוני הוא היה אדם רעשני ובולט מאד. אני מהמגזר הדתי ולא היה ביננו קשר אך היכרתיו במראה. אני רוצה להזכיר את תרומתו הכספית למדינה - כאשר השר מודעי שכיהן כשר אוצר עמד למכור את שטר ההון של המדינה בחברת כור, שלח פרנקל מכתב ותבע להעמיד את מכירת השטר למכרז ולכל המרבה במחיר. זו הייתה יוזמה שלו. ואכן שטר ההון הוצע למכרז והמדינה זכתה בכמה מיליוני דולרים נכבדים נוספים. זה דבר שצריך להזכיר לזכותו.
ק.ר. | 04.02.11
5.
אנחנו בני אותה תקופה
תל אביב היתה עיר מאד צנועה ולא דומה למה שקורה בה היום בתי הספר היו מאד איכפתיים לתלמידים והמורים מאד מסורים לפעמים התערבו בחיים הפרטיים של התלמידים שלרובם היו הורים שלא ידעו עברית ורבים ללא משפחה מורחבת. אחות בית הספר הכירה כל אחד מאיתנו אל אף שהכיתות היו גדולות ולמדנו בשתי משמרות. בית הספר היסודי היה מוסד שלא קיים היום רק השם נשאר. היתה איכפתיות ומעורבות גרנו דתיים חרדים חילוניים ספרדים אשכנזים באותו בניין וכולם הכירו את כולם וכיבדו את כולם לא העירו אחד לשני ולא התבדלו. איפה זה היום ?? לאן זה נעלם??
תל אביבית לשעבר | 04.02.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת