אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה

42 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
40.
יש אתר שלם בתחום של ייעוץ ארגוני למערכות מורכבות שעוסק באינטליגנציה ארגונית
אתם מוזמנים לקרוא באתר של בני חיים, שנקרא, אגב: אינטליגנציה ארגונית. האתר עוסק בתחום של ייעוץ ארגוני למערכות מורכבות. יש בו פרק שלם שעוסק באינטליגנציה ארגונית שהיא הגורם המרכזי ליכולות/אי יכולות של ארגונים, והמפתח לקפיצות מדרגה בכל ארגון. http://www.org-iq.co.il
שרה | 10.01.12
39.
תנאי סף הכרחיים
"דווקא קבוצות מגוונות, נטולות היררכיה והמורכבות מאנשים שלא מכירים זה את זה ייתנו את התוצאות הטובות ביותר לארגון" שתי מילות המפתח לתוצאות טובות בהצלחת "חכמת ההמונים" הם "קבוצה" ו"ארגון". מרגע שקיים הארגון הרי שממילא מתקיים ענין ומטרות משותפות בין חברי הדיון. ללא קבוצה וארגון אין להחיל את מסקנות המאמר.
משתומם | 21.12.11
38.
אקטיאלי מתמיד - יש פוטנציאל אדיר למחאה החברתית שלנו
שוב כתבה מעולה מבית כלכליסט! אני קורא את הכתבה ולא יכול להתאפק משמחה, זה ממש קשור למחאה החברתית האדירה שמתרחשת כאן ועכשיו יש לנו המון של אנשים עם מוטיבציה, ערב רב של דעות - לדעתי זה יוביל למסמך דרישות טוב ומאוזן עם כיוונים נכונים. מנגד- יש מספר מצומצם של מומחים שבבירור טועים או לכל הפחות לא מצליחים (כל מי שכרגע יושב בממשלה, עובדה שיוקר המחיה בלתי נסבל) יש לנו את כל התנאים להפקת מסקנות מעולות מבחינת ניהול כלכלי של המדינה. נקווה לטוב.
יואל | 01.09.11
36.
אכן הכתבה מציינת את הדרך שהחברה האנושית מתקדמם אליה -אך חסר משהו
כל עניין ההחלטות והניהול, של כל דבר ועניין צריכים לבוא ממקום שטובת האדם והחברה הכללית תהיה מעל הכל, אך איך ניתן לעשות זאת? הרי אנחנו רואים שחברות שנוסדו על העניין הזה נכשלו כמו רוסיה והקיבוצים. אז התשובה הקצרה ליישום של הגישה היא רק על ידי זה שלאדם יהיה אינטרס לעשות טוב לשני - אבל איך? על ידי לימוד טבע האדם וזאת ניתן על ידי חכמת הקבלה שבנויה לכל אדם, ואינה דורשת ממנו שום שינוי באורח החיים שלו השגרתי
שי | 18.02.11
35.
שימו לב: תפקיד המנהיג לעודד שיתוף פעולה, שיתוף במידע.
כשהתחלתי לקרוא את המאמר עלתה בי מחשבה צינית על כנסת ישראל וטפשות הבוחרים. אך המחקר מתייחס לקבוצות עבודה די קטנות. לא לבחירות אישיות וחשאיות, אלא לדיונים ערים וגלויים. ואכן, נשים נתפסות כשיתופיות יותר ונכונות להודות בחוסר ידע, אך זה לא תמיד נכון. כשמנהיגים תופסים פיקוד ויוצרים השתקה ודיכוי של היתר - נקבל ארגון כושל, בסופו של דבר. הכפופים לא יעזו לחלוק רעיון טוב שצץ להם בראש. הרי זה לא תפקידם. ראש קטן. חוסר אמון ביכולת שלהם לתרום. חבל. והמנהיג? לא תמיד יודע הכל.
גילה פז | 12.02.11
33.
לאט למקצינים...
איינשטין גם עבד בקבוצה... משוואות לורנץ חילצו אותו ממבוי סתום, ובכלל הקבוצה שלו היתה ניוטון ארכימדס ואוקלידס, גם אם לא שתו קפה ביחד. הוא היה בזמן הנכון, במקום הנכון (ארופה) ועם המח הנכון. מספיק שאחד מאלה לא היה מתקיים והיתה בעיה. אז מה צריך לקחת מהמאמר? לדעתי שמשקל הפחות חכמים בקבוצה הרבה יותר חשובה ממה שנדמה לנו גם בגלל השונות וגם בגלל שהם משפרים את היותר חכמים
הדרומי | 11.02.11
32.
למה כולם מיתדרדרים לקיצוניות? לפעמים אחד עובד, לפעמים השני עובד ולפעמים צריך לשלב..
לא צריך לקחת את כל תוצאות המחקרים באופן אבסולוטי. שימו לב שבכתבה לא נחקרו כל תחומי החיים. אולי קבוצת אנשים שעובדת בהתאם לכתבה באמת תגיע לתוצאות טובות יותר, אבל ללא הכוונה, מיקוד וריכוז של הקבוצה הזאת (תפקיד המנהל) יש סיכוי טוב שהקבוצה רק תדרוך במקום. מה גם שהמנהל יכול להיות זה שיוצר את התנאים הנכונים לעבודה בקבוצה מתוקף סמכותו. מי שיפתח את ערוץ 33 יראה מייד את ההיפך הגמור מרגישות חברתית ותרבות שיחה, כך שהכנסת, מבחינתי, היא דוגמה נהדרת לטיפשות קולקטיבית. וכל מי שזורק איזשהו שם של אדם שהקים/המציא/פיתח/גילה משהו ואיך אף קבוצה של מליון אנשים לא הייתה עולה על זה- זה אולי נכון, אבל על כל המצאה/תגלית/חברה אחת אליה ניתן להדביק שם של אדם אחד יש מלא דוגמאות נוספות אליהם אתם לא יכולים להדביק שם. ולמה זה? ברוב המקרים, עבודת צוות.
אוהד | 07.02.11
31.
חכמת ההמונים וכח הקבוצה הם הבסיס למסטרמיינד
כבר עשרות שנים שאנשים מצליחים עושים שימוש בכח הקבוצה, ביצירתיות ובתובנות הקולקטיביות שנוצרות בה. נפוליון היל שכתב את הספר : "חשוב והיה עשיר" ב- 1937 , הבין את הסוד של המצליחנים. הוא קרא לקבוצות הללו : MASTERMIND . גם אני חברה בקבוצה כזאת, יוזמת ומנחה קבוצות כאלה ורואה את הזינוק לשיאים חדשים לפיתוח ולצמיחה עסקית ואישית. ממליצה!!!
חיה גולדמן | 06.02.11
30.
כתבה נהדרת, אבל המחקר שטותי. כל הקבוצות במיקרוסופט לא הגיעו לקרסוליו של סטיב ג'ובס אחד!
קחו כמה אנשים שתרצו ותושיבו אותם יחד - בחיים הם לא יוציאו מסקנה אחת שתדמה למסקנות שהגיעו אליהן ניוטון או איינשטיין. אולי לארגון - קצת יותר שיווק וכאלה שטויות - טובה חכמת ההמונים, אבל לפריצות דרך אמיתיות צריך אנשים בודדים, גאונים, שמדלגים צעד אחד או שניים קדימה.
גידי סומק | 05.02.11
29.
המשתנים העיקריים בקבוצה: גודל הקבוצה, השכלה, גיל, מעמד כלכלי, תרבות והקשבה.
אם הקבוצה מורכבת מאנשים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל המגזרים- נוצר שיוון ונוצרת מעין חברה, המכילה בתוכה ידע וניסיון רב ומגוון מתרבויות שונות ומנקודות מבט שונות. ואם האנשים מקשיבים אחד לשני, נוצר מצב שכל אדם מתבלט בכישוריו וכמעט לכל שאלה ימצא פתרון מ"מומחה לנושא". וגם אדם שמעלה רעיון מסוים, נותן רעיון חדש או מפותח לרעיון טוב יותר מקודמו ע"י אדם אחר, וכך הרעיון עובר אבולוציה- כל אחד מעלה רעיון ורק הרעיון המתאים ביותר לסיטואציה הוא זה שנבחר.
אלעד אליאסי | 05.02.11
28.
אצלינו במכס חיפה זה הולך ככה -האדון הגאון (הלו הוא מנהל בית מכס חיפה)
אומר את דברו בפנים רצחניות.כולם מתוך לקקנות עושים כל הזמן תנועות הנהון עם הראש ולא אומרים מילה אחת.מקסימום הלקקן התורן אומר-כן,נכון מאד,אני רוצה לחזק את דברי המנהל. ואז נגמרת הישיבה. ממש כמו במצרים או עירק .
חנות הממתקים של נדיה | 05.02.11
27.
סתירה לוגית - הסבר בפנים
אם I.Q קבוצתי רחב טוב יותר כמסקנת המחקר אז מדוע ב- MIT הקימו מחלקה של כמה חוקרים במקום לייסד מנגנון מחקרי "שטוח" "אוניברסלי" "חסר הרארכיות". התשובה - כי משהו צריך להיות ראש מחלקה ומישהו צריך להיות פרופסר ומשהו דוקטורנט. בקיצור הם טובים בלחלק עצות אבל המחקר באמת אלגנטי.
חוכמת רחוב | 05.02.11
24.
ל3, זה ממש לא נכון, בכל קבוצה כמעט
פעם בשבוע יש ישיבה של כל הקבוצה, שבה כל אחד מציג את הפרוייקט שלו, איך ההתקדמות, ובאילו בעיות הוא נתקל, וכל אחד בקבוצה מציע רעיונות. בנוסף פעם בשבועיים, לפחות אצלנו בקבוצה, יש ישיבה עם קבוצות אחרות מתחומים דומים, וכל פגישה תורו של מישהו להציג את הפרוייקט שלו לעומק, לענות על שאלות ולשמוע הצעות בקשר לפרוייקט שלו. ככה שמה שאתה אומר בכלל לא נכון.
סטודנט בטכניון | 05.02.11
23.
ולכן, בישראל "המחלה הישראלית" שנובעת מחוסר יכולת להקשיב ולהסכים, ולשתף פעולה
בשום דבר...מובילה לתוצאות עגומות. תראו מה קורה עם נושא הרכבות, הרכבת התחתית...ועוד אין ספור נושאים(=כאן כולם מתנגחים בכולם...ולא פעם רק בשביל להתנגח). אבל, צריך לזכור, שרוב פריצות הדרך הגדולות...באו ,לכאורה, מאנשים בודדים שהיתה להם יכולת לחרוג מהתבנית המקובלת (=מה שלקבוצה אין).
אליעזר משך בגזר | 05.02.11
21.
מדמנת הבינוניות. תארו לכם אינסוף עיוורים נאספים ומנסים להבין מה עומד בפניהם
מספיק אור וחוכמה מאיש אחד פיקח שרואה נכוחה על מנת שיסביר לאחרים מה הם ממאמנים לראות. בקיצור המדע הזה של חוכמת ההמונים אולי מעניין ברמות מסויימות אך ממש לא מעניין ברמה של קידום האנושות הלאה -וזו השורה התחתונה שמעניינת אותנו. הדבר הכי מזעזע זה שממצעים את כל השטויות של כל האספסוף ומקבלים את התשובה הנכונה - מה זה אומר עליהם? מה זה אומר עלינו? ומה שאני מבין מהכתבה הוא כך בערך: אפשר למטב ביצועים של המוני שימפנזים אם נוכל למטב את היכולת שלהם לתקשר האחד עם השני והם יגיעו לתוצאות של בן אנוש בגיל 4. את מי זה מעניין? ומה אפשר להפיק מזה?
לעומת פיקח אחד | 05.02.11
20.
תגובה ל - 3 הטועה הנחרץ
הנחרצות שלך בתגובה משאירה רושם מוטעה כדי לא להיות נחרץ כמוך אומר שלא כל סטודנט אבל בוודאי שחלק גדול מהם כן מאמץ את מודל הקבוצה (בעל כורחו, יש לאמר) . כל כמה זמן ( בין ג'ורנל קלאב משעמם למישנהו) מציג הסטודנט את התקדמותו במחקר עבור כל הקבוצה הגרעינית או המחלקה ודנים בתוצאות שלו כולל הצעות לשיפור. מנסיון, ההצעות הכי טובות באות דוקא מאלו שיש להם הכי פחות נגיעה ישירה למחקר שלך מהסיבות המובנות.
דוקטורנט | 05.02.11
17.
אם כך אפל וסטיב ג'ובס הם היוצאים מן הכלל????
הרי ידוע כי סטיב ג'ובס הוא אדם דעתן ושתלטן ורבים מהאנשים הבכירים שעבדו איתו נפגעו והיחס והגישה שלו. בתור מנהל הוא משתף את עובדיו במה שהוא רוצה שיהיה ופחות בדיון הפתוח, איך זה אם כן מתחבר לאיי קיו קבוצתי אם ג'ובס כ"רודן" הוביל את אפל להיות החברה המובילה והמצליחה בתחומה בעולם???
אלכס | 05.02.11
16.
מחקר מדעי
בדרך כלל מחקר מדעי נעשה ע"י אדם אחד עד עשרה אנשים. רבות מהפריצות הגדולות במדע נעשו ע"י אנשים יחידים - ניוטון, אוילר, דארווין, איינשטיין, גדל ועוד. אפשר לשער שבחלק מהמקרים האלה קבוצות יפעלו טוב יותר מאדם בודד. זו היתה טענתו של המתימטיקאי פול ארדש שהעדיף לעבוד בקבוצות.
הליטאי מגבעתיים | 04.02.11
12.
מה שמוח אחד מבריק לא יעשו מיליארדי! מוחות באינסוף זמן. למשל:פריצות דרך מדעיות או תובנות
יוצאות דופן שיקפיצו את האנושות קדימה - כל אלו לא יגיעו לידי הבשלה לעולם ללא מוח מבריק אחד אא"כ הוא יהיה כמובן אחד מההמונים וגם אז רוב הסיכויים שיסקלו אותו לפני שיבינו בכלל על מה הוא מדבר.
חפירות בעמ | 04.02.11
9.
זה לא דבר חדש, התורה אומרת "דאגה בלב איש ישחנה לאחרים"...
הסיבה שהאדם הוא מדבר, זה בגלל שכשיש לו איזה בעיה, הכי טוב בשבילו זה לדבר עם אדם אחר, כי רק ככה האדם חושב יעיל, הוא מספר את הדאגה והבעיה שבליבו לאדם אחר, וככה הוא מרגיש טוב, ומוצא פיתרון, אפילו אם הצד השני לא ייתן לו, מספיק שהוא יספר בפיו, זה כבר יביא לו רעיון ורוגע כיצד לפטור את הבעיה בה הוא נמצא. הטענה שקבוצות טובות יותר היא טענה שנאמרה כבר במשלי י"א פסוק י"ד "באין תחבלות יפל עם, ותשועה ברב יועץ" ופירוש על כך ניתן בצורה הבאה: "ותשועה ברוב יועץ - כדי לפתח תחבולות יש צורך ביועצים רבים - כל יועץ רואה רק חלק מהמציאות וחושב רק על חלק מהמקרים, ולכן רק ברוב יועץ אפשר לוודא שתהיה לנו תשועה מכל הצרות האפשריות (מצודות, רבי יונה גירונדי)." חבל על הכסף של המחקרים, פיתחו ספר משלי וקהלת, יש שם הכול!!!
אסף | 04.02.11
3.
צריכות להיות לזה השלכות גם במחקר האקדמי.
מבנה המחקר האקדמי היום מבוסס על מרצה ותיק שמנחה דוקטורנטים צעירים. ברוב המקומות החשיבה נעשית בין המנחה לסטודנט ולא בקבוצה עם שאר הסטודנטים של אותו מנחה או אותה מעבדה. לפעמים העבודה משותפת אבל לכל אחד מוקצה חלק שיהוה את הדוקטורט שלו. המבנה הזה שאינו מעודד קבוצתיות ושיש בו הירארכיה בולטת בין המנחה לסטודנטים אינו מתאים לתוצאות המחקר הזה.
 | 03.02.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת