לאחרונה הצגתי במלון דיאגילב, בתערוכה שאצרה מורן שוב. רציתי להעלות מס' נקודות. קודם כל היחס שקיבלתי מהמלון היה מקצועי, אכפתי ומפרגן. כמי שיצא לה להציג במספר מקומות, לא זכור לי מתי בעל גלריה טרח להוריד ולעטוף לי את העבודות בסיום התערוכה, לדאוג לי לחניה קרובה ולגלות גמישות בכל מה שנוגע להובלת העבודות. כמו כן, כשמציגים במלון נוצר לעתים קשר אינטימי בין יצירה לבין המתארח בחדר בו היא מוצגת. כך קרה שאחד הציורים שלי, המתאר מנקה במוזיאון, היה תלוי בחדר בו התארחה תיירת אנגליה שעבדה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. הגברת שלחה לי מייל בו הודתה לי על החוויה שהיתה לה בשהיה בחדר בזכות הציור. הדמות המנקה שתוארה כצללית התחברה לה לדמויות שראתה במוזיאון מידי יום ושאיש לא הבחין בהן. הקשר בין האורחת לציור, בניגוד לקשר שנוצר בגלריה, היה אינטימי. הציור "פולש" למרחב של המתבונן ומשנה אותו. הופך אותו למשמעותי וייחודי. האורחת רצתה אמנם לרכוש את הציור אך לא יכלה מסיבות כלכליות. אך מהי רכישת ציור לעומת פרגון והבנה מעמיקה של היצירות שלנו?

חוזרת מנווה צדק - 450 $ ללילה .ו...נפלו בפרטים הקטנים!

באחד המלונות שהתארחתי , רציתי לקנות עבודה מדהימה של אמן ישראלי בשם שמעוני נראה לי אם אני זוכר איתמר שמעוני. רק המלון לא ערוך מביחנה טכנית לרכישת עבודות של אמן בעת השהייה. מקווה שהיום הם ערוכים כבר, כי הייתי קונה בשחמה את העבודה שהייתה בלובי.

נמאס, בחיי נמאס.

אל תמכרו לי חדר במלון ב 500 דולר ללילה בגלל שיש כמה תמונות בלובי, אני מעוניין במלון קודם כל עם כל השירותים המפנקים ולא בתמונות שתלויות על הקיר, יש מבין ?

מעניין שאת מזכירה במיוחד את העבודה של נימה קטלב, גם אני ראיתי עבודות שלה בעבר שהשאירו עליי רושם, איזו אמנית מעניינת ומוכשרת. בהצלחה.