אך התוצאה הסופית לא שונתה בגלל סיבה אחרת. לענ"ד בית משפט קמא צדק יותר

הופעתי בפניה מספר פעמים. איכותית , אמיצה מקורית וחכמה. מכירה את התיקים ובנועם נדיר מנהלת הליכים ביעילות. כשהיא כותבת - פסקי הדין שלה ממצים אמיצים ונכונים משפטית. יישר כח!

מוכרת ממקרים קודמים בפסקי הדין החכמים והנוקבים במיוחד. עלי והצליחי, כבודה!

טעות של השופטת. 50% של האלמנה לאחר מות בעלה. ורק את החצי הנותר הגיוני שאין ברשותה לשנות. כדאי שימהרו לערער על החלטה שגויה זו שפוגעת באלמנה. לפני שיהיה זה פסק דין חלוט וטפשי. השופטים כיום כולם במירוץ אחר שפיטות תקדימיות. כל השופטים כיום רוצים להתפרסם בספרי החוק ולהפוך למחוקקים. בזכות הטירוף הזה נוצרות כיום הרבה פסיקות אפסורדיות ורעות. במדינת היהודים אין דין ואין דיין. כולנו לפני כאוס. השחיתות כבר הגיעה לכל המקומות, ממס הכנסה , דרך בתי המשפט וכמובן חברי הממשלה, נשיאיה וראשי ממשלתה. אנו לפני מלחמת גוג ומגוג. סוף העולם כבר כאן.

האם לא היה יותר הגיוני שבית המשפט יאפשר שינוים בצוואה בחלק שנוגע למה ששיך לה !! נ . ב ואם אותם יורשים " שנפגעו " פגעו בדרך כל שהי באישה שגרם לה לשנות את הצוואה !!! מה אז ???

תקרא את פסק הדין- השופטת קבעה במפורש כי הצוואה הכילה הוראה המגבילה את שינויה לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בנוסף להוראת ה"יורש אחר יורש" המהווה הוראה מגבילה בפני עצמה. וזו הסיבה שהמקרה הזה שונה מתקדים בית המשפט העליון בפס"ד זמיר נ' גמליאל, בו נקבע כי ניתן לשנות צוואה הדדית הכוללת הוראת יורש במקום יורש בצוואה מאוחרת גם לאחר פטירת אחד מבני הזוג.

על פי פסק דין עליון משנת 2005, ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג מבטל את כל הצוואה. המשמעות - להורה הנפטר אין צוואה ולכן הבנים מקבלים מחצית הירושה כלומר רבע מכספי ההורים. הנקודה היא שבמצב זה הבנים יכולים לדרוש מכירת הדירה של ההורה הנותר והוא ישאר ללא דירה. השופטת ריחמה על האם בכך שלא אישרה שינוי צוואה.

אם הבעל בעודו בחייו לא היה סומך על השיפוט של אישתו הוא היה צריך להכניס סעיף מפורש בנדון שבו הוא קובע שהחלוקה מבחינתו היא רק בצורה הזו ואסור לאף אחד לשנות אותה. מעצם העובדה שלא היה איסור שכזה סימן שהוא סומך/סמך על אישתו שתעשה את השינויים וההטעמות הנכונות אם וכאשר המצב ישתנה ותהיינה סיבות לשנות את האחוזים בין האחים. ובכל מקרה לא מדובר ביורש אחרי יורש - ואין דבר יותר ברור מכך. במקרה קלאסי של יורש אחרי יורש הירושה אמורה "לשבת" אצל היורש השני ולא כפיקדון זמני - ופה האם התנהגה כאילו המדובר בפיקדון זמני בידה (האם היא יכלה להשתמש ולבזבז את כל הכסף? כנראה שלא וכנראה שזו לא היתה לא כוונתה ולא כוונת הבעל). תארו לכם שהיתה הבנה בין בני הזוג שאם המצב הכלכלי של הבת יורע והמצב של הבן יוטב הרי שהם מעוניינים לשנות את אחוזי החלוקה ביניהם. והאישה בדיוק עשתה את הפעולה הזו ואם הבעל היה בחיים הוא היה רוצה בדיוק את הפעולה הזו לבצע ובית המשפט התערב ברגל גסה ומנע מהאנשים לבצע את אשר הם חפצים לעשות עם כספם. ובנוסף כדובדבן על הקצפת התעלם בית המשפט שהאישה היא שוות זכויות בנכסים של הבעל (לפחות חצי חצי) ולכן היא בוודאי לא יורשת אלא בעלת זכויות ושליטה מלאה על חצי מכספי הירושה, כך שאם היה הצדק והשכל אור לרגלי השופטת היא לפחות היתה קובעת שרק לגבי מחצית מהכספים מדובר ביורש אחר יורש (וכמובן שגם לגבם אין זה המצב). והכי הכי מכעיס: שזה עכשיו תקדים לעוד עוולות כרימון בהמשך הדרך. ברוך שלא עשני שופט או עו"ד.

ובכך להביא שרכושו יחולק ככתוב בצוואה ורכושה רק לבת, ואז עדיין הבן יקבל פחות. פסיקה בעייתית.

מספר 11 כנראה עדיין צעיר ונלהב. החיים מזמנים לנו לא רק מה שאנו מזמינים. יש מחלוקות בין אחים וההורים לא תמיד הם האחראים שאחד מהאחים הוא אגואיסט או תאב בצע. אצלי במשפחה אירעה כזו דילמה בדיוק ואחד האחים שלי גרף את כל הירושה. והוא נשאר איתה לבד בעולם. שיבושם לו איך שאומרים. ערב טוב לכולם . העולם יפה ,תמשיכו לחייך....

מעבר לכך השופטת לדעתי טעת בפסק הדין פסק הדין היה צריך להיות כך לאם יש זכות לשנות את הצוואה אבל רק על החלק שלה רק על 50% מהשלם על ה50% האחרים אין לה שום זכות זה של בעלה שמת

,תקראו את פסק הדין. חשוב. מדובר בצוואה שנערכה לפני התיקון לחוק והציפיות של הצדדים זה מזה הוגדרו בצוואה. נראה כי גם התנהגות הילדים במקרה המסוים - היתה להם השפעה על התוצאה. פסק דין מרשים!1!

אז חוץ מהדירה, אותה יש לחלק בין הילדים לפי הצוואה המקורית, אם החסכונות יוותרו דלים ועלובים לא תהיה משמעות לחלוקה ולאם יש יכולת ל"העדיף" את בתה על פני בנה למרות הפסיקה

כל אחד יכול להחליט מה יעשו ברכושו אחר מותו ויכול לשנות מתי שבא לו (החיים מזמן דינמיים) זה לא הוגן שפתאום משנים את זה

מעבר לכך השופטת לדעתי טעת בפסק הדין פסק הדין היה צריך להיות כך לאם יש זכות לשנות את הצוואה אבל רק על החלק שלה רק על 50% מהשלם על ה50% האחרים אין לה שום זכות זה של בעלה שמת

גועל נפש שאחים בכלל מגיעים למצב של לריב על ירושה ועל אחת כמה וכמה להגיע לבית משפט!!! צריך לחלק הכל שווה בשווה, בלי שום קשר למצב הכלכלי הנוכחי של האחים.

כסף כמו חול, וילדים שמדברים דרך בית משפט. איזו ברכה יש כאן?

אני קורא כאן שמדוברת בשופטת חכמה במיוחד ואני תמה אם אכן התכוונה לשלולו כליל מהאשה את הזכות לצוות על חלוקת עזבונה או שמא הוונה להגביל את היכולת לצוות ככל שהדבר נוגע לחלק שירשה מבעלה המנוח. התוצאה המוצגת בכתבה היא כי משירשה את בעלה אין לה עוד מה לומר או במילים אחרות - גם אם יורשיה אינם ראויים לרישתה או שהשתנה מבם באופן שמצדיק בעיניה העדפה (למשל שאחד היורשים חלש יותר, או זקוק יותר) אין לה היכולת לצוות מה ייעשה בעזבונה. זו תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת. סביר יותר שהמוריש לה סמך עליה שתדע מה לעשות או למצער, להגבילה לחלק שירשה ממנו.

חבל שאחים מגיעים להדיינות בבתי משפט בשביל כםף. להורים לא היה מספיק תבונה לשמור על יחסים טובים בין האחים.

חבל שמרעיפים סופרלטיוים על החלטה שנראית טבעית לכל אדם פשוט. כל הכבוד לשופטת שמצאה כסות משפטית למה שכל אדם מבין כנכון והגון והעיקר, משפחה אומללה. אחרי שקראתי את הכתבה הבנתי מי עשה אותה כזו.

כל הכבוד הראוי מגיע לשופטת בית המשפט. בכך מנעה ותמנע בעתיד סחיטה של בני המשפחה , הילדים שנושלו או היה נסיון לנשלם מהירושה על ידי אחד ההורים בגלל שנאה שמקורה בהפרעות נפשיות קשות.

כדאי לקרוא את פסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון. מורכב ומעניין.