51% מהנשים (לצורך העניין אותה פליאה אם מדובר בגברים) לא רואים העדפה של המשפחה על פני הילדים? אולי שאלת המחקר נוסחה אחרת, אבל בעיני יש משהו בעייתי באשה או בגבר שהמשפחה לא חשובה להם קצת יותר מהעבודה. עבודה זה כדי להתפרנס, להפעיל את הראש, להרגיש חשוב ותורם. אבל להגיד שזה חשוב כמו הילדים שלך?! מוזר בעיני.

אין לי ילדים אבל המעסיקים הפוטנציאלים רואים רק את זה מול עיניהם. למדתי 4 שנים כדי להוציא תואר במקצוע נחשק ומלא תעסוקה, השקעתי בלימודים ובציונים. אבל עוד מהיותי סטודנטית לא הצלחתי למצוא עבודה בתחום בעוד חברי הגברים שהיו בעלי ציונים נמוכים ממני מצאו עבודות ללא בעיה. אני לא מבינה למה גברים מתאכזרים כל כך לנשים.

גם במחקר שביצעתי עם חברתי במסגרת התיזה לתואר השני באונ' ת"א ראיינו 30 נשים ומצאנו לא רק ממצאים תומכים למה שנאמר בכתבה, אלא אף גילינו כי לשילוב עבודה ומשפחה יחדיו יש תרומה רבה לאמהות העובדות בדרכים רבות.

שוק העבודה שמנסה לדכא נשים מלהשתלב בו בייחוד בהפחדתן שלא ישתלבו לאחר הבאת ילדים כי מי תעדיף קריירה מצליחה מאשר לראות את ילדיה גדלים? לעניות דעתי הכל הבל הבלים, יש לקחת את הכל בפרופורציות, עבודה עד השעות הקטנות של הלילה אינה תורמת לא לעסק ולא לעובדים, לא לרווקים ולא לנשואים. אין סיבה שקריירה טובה ומוצלחת תבוא על חשבון משפחה ולהיפך. הגיע הזמן לקחת הכל בפרופורציות הנכונות ולהתחיל להשריש לעסקים פרטיים בעיקר (כי הציבוריים בהחט עובדים בשיטה זו) שאין שום דבר נורא בלסיים יום עבודה ב-16:00. ולכל האמהות העובדות- אין שום סיבה לוותר על הגשמה עצמית ו"חיים פרטיים" בגלל שהבאנו ילדים!!

ואם זאת הייתה אשתך- מה היית מצפה שיקרה? אני שואלת ברצינות ללא שמץ של ציניות- היית מעדיף שאשתך הייתה מוותרת על אפשרות להתפרנס בעצמה ולהפוך להיות תלוייה בך כלכלית (דבר שאף פעם לא טוב לזוגיות)/ הייתה מנסה למצוא עבודה אבל לא מצליחה בגלל שהיא אם (של הילדים שלך- אם שכחת את הפרט השולי הזה)/ לא הייתה מצליחה למצוא עבודה, כשדרך אגב נקודת המוצא אמורה להיות שאתה אחראי לילדים שלכם בדיוק באותה המידה כמוה, ומכאן משתמע שכמובן גם אתה צריך לשבור את הראש איך להוציא את הילדים מהצהרון ב-4 מבלי לפגוע בקריירה שלך... אשמח לתגובה רצינית.

אני אמא לילדים קטנים. עד שנולדו עבדתי בהייטק בתפקידי פיתוח וניהול. מאז שהם נולדו אני לא רוצה לעבוד עד 7 בערב. אני רוצה לעבוד מ 8 עד 3:30 כי ב 4 אני רוצה לאסוף אותם מהגנים. "רוצה" לאסוף - לא "צריכה" לאסוף. אני יכולה להעסיק מטפלת שתוציא אותם מהצהרון ותהיי איתם עד 7 בערב אבל אני לא רוצה את זה. אני רוצה להיות שותפה בגידול הילדים שלי. הבעיה היא שאף אחד לא מוכן להעסיק אותי בשעות האלו. מעסיקים רוצים 100% משרה + שעות נוספות. (אפילו 90% משרה לא מוכנים) לא משנה ששיש לי המון נסיון ואני מספיקה בחצי הזמן את מה שהצעירים לא מספיקים - נוצר מצב שבו בעלי עובד ואני בבית מגדלת ילדים. הייתי שמחה לחזור לעבודה - אבל לא במחיר של לא לראות את הילדים. אני מאמינה שיש עוד 2 או 3 נשים כמוני.

מצטרפת לתגובה 5 - בכל ההבטים ולגבי עבודה וקריירה אני עוסקת בתחום משאבי אנוש ומכירה את הנושא מקרוב ואכן נשים נהנות יותר כאשר הם מעסיקות את עצמם בקריירה בנוסף לעניני המשפחה. מחקר מעניין ! להפיץ למעסיקים שאינם תומכים בנושא

כל הכבוד על המילים האמיתיות, הנכונות והכיוון המוצלח לצעירות מוכשרות, שתוכלנה תמיד לבחור את כל מה שהן תרצנה לבחור ועדיין, להצליח, כי השילוב המנצח מתחיל בבחירה האישית, ללא ניצול, ללא תחרות וללא אגו. הן בעצמן. בוס חכם הוא גם בוס שיודע את כל הדברים האלה ולכן, העסק שלו משגשג. בוס שלא מודע לסוגיות האלה, הוא בוס שתחלופת כח האדם אצלו מאד גבוהה ואיכות המוצר שלו עומד בספק, עם הרבה מאד עיכובים. רק כי הוא לא יודע לייצר קביעות.

זה שאת לא הצלחת להגיע למקום שיוויוני, עניינך הפרטי בלבד. נשים ש"חוזרות" הביתה אחרי משרות ניהוליות (ניהול לשכה, ניהול צוותים, ניהול עובדים, שכן נשים מוכשרות ללא קשר לגיל ולכן, כבר בגיל 20 ניתן לראות נשים מנהלות לשכות), הן נשים שעש את הבחירה האישית שלהן. כל אישה מוכשרת לא צריכה להיות מנוהלת על ידי הפחד הכלכלי שמא בעלה יעזוב אותה ואז הכל מתחיל ומתאפיין באיך וכמה היא עובדת כדי להיות משועבדת לסוגיות כלכליות. גם כגרושה, אם בעלה לא יודע לתפקד כבן זוג, עדיף לה. והיא עדיין יכולה לחזור תמיד למעגל העבודה אם היא מוכשרת ומצליחה. תמשיכי לצחוק, כי הרבה יותר מורגש כאן שהתמרמרת דווקא. מרמור גורם לקמטים.

נשים היום הן אדריכליות, ראשי צוותים בפיתוח, מנהלות משרדים ועוד ועוד. הן עוזבות קריירה לטובת המשפחה. אני מכירה כמה כאלה באופן אישי שוויתרו על קידום כי חזרו לעבודה אחרי הלידה במשרה חלקית ואכלו אותה. במלוא מובן המילה. רוב המעסיקים חושבים שאם ילדת במזל טוב והחלטת לחזור לעבודה, אינך מסוגלת להשתוות לגבר/רווקה באותו תפקיד ולכן מעמדך ייפגע, אפשרויות הקידום וגובה השכר. פיטרו אותי בחודש שלישי להריוני (גם ככה עבדתי דרך כ"א, אז לא הזיז לי) אבל מה - אין לי אפשרות למצוא משהו אחר. גם למשרות זמניות שאני פונה לא מוכנים לשמוע מה יש לי להציע. אף אחד לא רוצה להסתכן ולהעסיק מישהי לחצי שנה שעלולה "להתפנצ'ר" באמצע (שמירת הריון, סיבוכים ועוד שאר מירעין בישין). למזלי, אנחנו לא זקוקים למשכורת שלי. אני זקוקה לחופש (היחסי), להפעיל את הראש, להתלבש, לראות אנשים, לחיות. אה, ואני לא פקידה או מורה. אני עוסקת במחקר ובמודיעין עסקי.

נשים צריכות לעבוד. למה? 1. מפני שעבודת נשים תורמת לתוצר הלאומי ומשפרת את תחרותיות כלכלת ישראל בעולם; 2. מפני שעצמאות כלכלית חשובה - אנו לא יודעות מה יילד יום וחבל להיות תלויה באדם שבעוד שנים מספר עלול שלא להיות יותר בעלך. 3. מפני שילדים גדלים, עוזבים את הבית ומשאירים מאחוריהם אם לפני גיל פנסיה ללא הכשרה תעסוקתית שתאפשר לה להשתלב בשוק העבודה. 4. מפני שלאם עובדת יש עולם חברתי מלא יותר שמאפשר לה להעניק יותר למשפחתה. האינטרס של המדינה שלנו צריך להיות לקדם תעסוקה של אוכלוסיות שבאופן מסורתו לא עובדות או לחילופין, עובדות פחות מהממוצע: נשים, חרדים, ערבים. לעומת המצוי קיים הרצוי - מגמה של שנאת נשים שבאה לידי ביטוי בחוסר הרצון להעסיקן מסיבות בדויות ובהן למשל חופשת הלידה (2-3 חופשות לידה משתוות לעשור מילואים של עובד ואיש אינו נותן את הדעת על כך), חשש מתלונות הטרדות מיניות (אישה שלא מוטרדת לא תתלונן ואין כל בעיה להעביר נוהל התנהגות פשוט אחת לשנה לעובדים כדי להבהיר אילו התנהגויות מותרות ואילו אסורות) ועוד כהנה וכהנה. אישה תשקיע בצקום עבודתה לא פחות מגבר ואולי אפילו יותר בשל ההרגשה התמידית הטבועה בה כי היא צריכה להוכיח את עצמה יותר ואם מעסיקים מסרבים לראות זאת אולי יש מקום שהמדינה תעודד אותם לשכור נשים באמצעות הקלות במיסוי.

הרבה מחפשות שעות עבודה שפויות להוציא ילדים ב13:30 מהגן/ ביה"ס ולא להשאיר בצהרון אין תפקידים כמעט שעונים על הגרדה פרט למזכירות ומורה וגם זה בקושי... יש עוד הצעות לקרירה ושעות שפויות פרט למקצועות אלו?...

בת 35 ולא 30. בילד הראשון הייתי עסוקה בקריירה לקחתי מטפלת והתקדמתי למשרה ניהולית בכירה- שעות מטורפות.. עם הילד השני החלטתי להשאר בבית שנה ואחכ להתחיל לחפש עבודה היה לי מדהים אך היה קשה למצוא עבודה שתשלב גם קריירה וגם שעות נורמליות - משרה מלאה בלי שעות נוספות. אחרי חצי שנה של חיפושים ולמרות ניסיוני הרב הצלחתי למצוא עבודה של משרה מלאה וגם היא תהיה בריצות להתחיל ב7:00 ולסיים בשלוש וחצי כדי לאסוף את הילדים לגן.. וגם כמובן ירדתי בתנאים.. בעד הצעת חוק שתאפשר לנשים קרירה גאה( ולא להיות רק מזכירה.. ) ולשלב אמהות 8:30-15:30 .. לכל החכיות נשמח אם תקדמו את הנושא.. הרבה נשים יתמכו בהצעת חוק..

ואיך כל זה מסתדר עם זה שהאישה שאמא שעובדת במשרד איתי יוצאת כל יום בשלוש ואני נשאר עד השעות המאוחרות? עושה, בין היתר את העבודה שלה, וכל זה בגלל שהיא אם וצריכה לצאת מוקדם. אז אני שואל, האם בעל עסק פרטי, שרואה לנגד עיניו את טובת והצלחת העסק, יעסיק אישה שתעבוד חצי משרה ואז תשתק את העסק שתצא לחופשת לידה? ממש לא בסדר מצידו שהוא רוצה להצליח, פשוט הפליה מצידו שאיכפת לו רק מהעסק ולא משוויון הזדמנויות. הרי אם הוא יהיה מתחשב, ויעסיק נשים אז שהוא יסגור את העסק זה יגמול לו... בטח כן, וצר לי שזה נשמע שובינסטי לחלק מכן - אבל זה לא, זאת המציאות. וכן, גם גבר שעושה 60 יום מילואים בשנה לא בדיוק עוזר לעסק...

למדתי אצל פרופסור דליה מור לפני שנים רבות, אני יודע שזה לא קשור באופן ישיר לכתבה אך אני רוצה לציין שהיא אישה משכמה ומעלה, מרצה בזכות, מקצוענית בכל רמ"ח איבריה! כך שניתן להסתמך על מחקרה בעיניים עצומות.

נו באמת, פמיניזם זה לשבת בבית איך שאת יולדת ולא להתפרנס? האי הכל מתחיל בכלכלה!!! אם את לא עצמאית כלכלית, כלומר מתפרנסת, אז כל הבולשיט הפמיניסטי שאתן מאכילות פה לא עובד. ואיזה תפקידים ניהוליים בדיוק, יש עד גיל 30? זה נשמע לי כמו סיפורי כיפה-אדומה! יש רגרסיה בנשות ישראל, רובן לא משתלבות לאחר שיושבות בבית ויולדות הרבה, לעיתים ללא קשר למצב כלכלי וזוגי, הרבה משנות ישראל לא מ צליחות בכלל להתקיים ולהתפרנס די כבר עם החוזק-הפמיניסטי של לשבת בבבית, החוזק היחיד שיש בעולם היום הוא להיות עצמאית כלכלית וכל השאר רואים בשטח: רב הנשים מאוד עניות ולא מצליחות להתפרנס, תזכרו את זה כשאתו שוב בהריוו ושוב עוזבות הכל בעוד שבן-הזוג שלכם ממשיך להתקדם אגב כשתתגרשו, תהיו במקרה הטוב: עם שכר מינימום בעוד "הבעל" שלכן יעשה כסף, אתן מגיעות לשם בבטחה

אם הנשים היו בוחרות מקצוע נכון ורווחי בגיל צעיר ולא מנסות להסתמך על יכולות בעלן לעתיד. התדמית של חוסר רצינות לא היתה דבקה בהן. הרבה יותר קשה לבנות קריירה כשיש לך 2 ילדים וראש שכבר מנוון. באמת מה מעסיק כבר יכול לעשות? הקריירה כבר גמורה. צריך לגרום לנשים להפסיק לפנטז בגיל צעיר על בעל עשיר ולחפש עבודה קצת יותר מעשית.