רק כדי להחזיר את הגלגל לאחור ולחייב התחלה מחדש של ההליכים בידי נושה אחר, אם יגיש בקשת פירוק מהווה פעולה שאינה עולה על הדעת. תאגיד צריך להיות בעל הצדקה כלכלית ויכולת כלכלית משל עצמו - אי אפשר לבסס אותו על "נגרור אתכם בבתי המשפט שנים על גבי שנים עד שזה לא ישתלם לכם - כי כך או כך אנחנו מקבלים מהבעלים שירותים משפטיים חינם", ורק כשמצויים עם הגב לקיר - להציע "להתנדב" לשלם. זו לא התנהלות עסקית שמדינה נורמלית יכולה לאפשר.

אינני מבין את החלטתה המוזרה של השופטת לא לקבל הצעה לתשלום כל החוב תמורת אי פירוק. האם פירוק הוא עונש או אמצעי לתשלום חוב באין ברירה אחרת ? כנראה ההחלטה הינה לגופו של מי שאינו נמנה על אוהדי ........ שלטון החוק.