אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"עשיתי קורסים ביזמות, תכשיטנות ואפייה - אבל אין למי למכור"

56 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

55.
לא יודעת אם זה מענין אןתך, אבל שוק תכשיטנות מוצף.
עסקתי בתכשיטנות, ודווקא באזור המרכז. ונכון. חרוזים יקרים, החומר לא זול. וגם באזור המרכז מאוד לא קל למכור. כי יש המון. אני מוכרת בשווי דמי כיס, ולא משכורת. תכשיטים יקרים כבר יש, מיכל נגרין יש, ועשרות חיקויים לנגרין, ולכל סגנון כבר יש חיקויים. כך שלא בטוח שמה שחסר לך זה אוטובוס. באופן אישי אני עזבתי תכשיטנות לתחום אחר, כי לא קל להתפרנס בו. גם בערים. וגם ברשת. אבל בכל מקרה, בהצלחה.
בוגרת תכשיטנות | 27.02.11
53.
חמדי היקרה עצה קטנה לי אלייך
את וחברותייך לא צריכות שום משווק פשוט מאוד פעם בשבוע בימי שישי מומלץ תארגני יחד עם חברותייך הסעה ושולחן שתביאו לערים הגדולות (ירושלים ,חיפה, תל אביב) בכל עיר אפשר למצוא איזה יריד או רחוב סואן לדוגמה הנמל בת"א המדרחוב בירושלים.. ושם למכור את התכשיטים ואת דברי המאפה, מחירים הוגנים יבטיחו לך הצלחה!! וכמובן כיסוי ההוצאות (כולל ההסעה) בהצלחה
נועם | 27.02.11
51.
כמה דברים שלא ידעתם
כפר חוואלד התחיל במשפחה שהתנחלה על חלקת אדמה ובנתה באופן בלתי חוקי בית אחר בית, אחרי שהכפר מנה מאות תושבים (שמעולם גם לא שילמו ארנונה, אז למה שיסללו שם כבישים), בכו כולם שהם "כפר בלתי מוכר" והממסד היהודי מתנכל להם ולא מכיר בהם. אז הכירו בהם (אלא מה...). הכפר שוכן עשר דקות מרכסים וחמש עשרה דקות מקרית טבעון. אפשר להגיע מהכביש הראשי (הלא רחוק) גם לחיפה- מקומות קצת יותר גדולים.צריך רק לרצות ולהתאמץ. ורצוי שהתכשיטים יהיו גם יפים. איך אמר מוחמד - "אם תרצו, אין זו אגדה"...
קרית טבעונית | 27.02.11
50.
תעשי הסבת מקצוע!
אם באמת הבעיה העיקרית של הכפר היא תחבורה, כל מי שלמד אי פעם יזמות יכול להגיד שאיפה שיש צורך, יש ביקוש: תעשי הסבת מקצוע לנהגת מיניבוס, תשכירי מיניבוס ותתחילי שירות הסעות מהכפר לתחנת האוטובוס הקרובה: אני בטוח שאם אפילו תסעי רק פעמיים בשעה (אפשר יותר), עם תשעה נוסעים, במחיר של 5 שקלים לנוסע, זה כבר 90 ש"ח בשעה. כפול 9 שעות ביום (מספר משוער, שוב, אפשר אפילו יותר) וכפול 5 ימים בשבוע (שוב אפשר יותר, הכל תלוי אם נוסעים בשישי או לא) זה יוצא 16,200 ש"ח ברוטו. 30 דקות הליכה זה בערך 7-10 ק"מ כל כיוון, כך שדלק צריך למלא רק פעם ביומיים-שלושה. והשכרת מיניבוס לחודש זה עוד, נגיד, 3000 ש"ח בחודש. חישוב מהיר מראה שזה יוצא קרוב לעשרת אלפים (10,000) ש"ח נטו. כפי שאמרתי רק בהתחלה, צריך רק לדעת איפה ומה לחפש, ומוצאים פיתרון לכל דבר.
דן | 27.02.11
48.
הילודה עושה אותם עניים
מתי יבינו שאין מקום היום בעולם למשפחות גדולות, שהרי אין באפשרותם של שני בני הזוג, ועל פי רוב אחד מבני הזוג בלבד, לפרנס משפחה גדולה וודאי להעניק לה עתיד על ידי לימודים ולימוד מקצוע. הדבר קורה אצל אנשי המגזר הערבי, כפי שקורה במשפחות חרדיות יהודיות. אלה גם אלה מסתמכים על אלהים או על המדינה שיגדלו את ילדיהם, ואינם נושאים באחריות. וזו התוצאה.
גד | 27.02.11
47.
תבני לעצמך אתר אינרנט
אם את רוצה אני יכולה לעזור לך בזה, תצלמי את העבודות שלך ותעלי אותן לאתר האינטנט. ותעשי שיוווק אינטניסיבי. אם את רוצה תשלחי לי מייל coffeeagain@walla.co.il אני מבטיחה לפחות לנסות לעזור. אולי קודם תפתחי face book שזה אולי פחות מקצועי מבחינה שיווקית אבל גם יכול לעזור.
אסתי | 27.02.11
46.
לכל "יועצי שיווק" כאן,
הרבה נכתבו כאן תגובות על "לשווק באינטרנט". אז זה לא פתרון פלא, כל התחום של תכשיטנים, אומנים, וכד' עמוס מעל ומעבר לארצינו הקטנה, מעטים מהם באמת אנשים עם כישרון ששווה תשומת לב, וגם כל אתרי האינטרנט בסגנון EBAY גדושים מכל טוב. יש כיום גם אתרי מסחר שבהם אנשים שמנסים את מזלם באיזה תכשיטנות או רוכלות, נתקלים עם המלאי ומנסים להפתר ממנו במחיר רצפה, ולא מעט מהם הם תושבי המרכז שניסו את מזלם במגוון "שוקי אומנים" כמו נחלת בנימין, כך שלמיקום הגיאוגרפי אין תמיד יתרון.
סבט | 27.02.11
44.
הצע המשק לערבים
זה המצב במשק אם בין נם ערבי או לא לא יודע אם זה משנה הרבה אבלשולחכול יום קורות חיים לחברות ואני בוגר תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ההיצע מאוד נמוך בשוק אבל במיוחד לערבים ותאמינו לי שלי יש מה להצעי ולשפר אך השוק לא נותן הזדמנות ואם זה מתבטא במסכנה הזאת גם אבל זה המצב
מחפש עבודה  | 27.02.11
42.
למה שלא תפתחי חנות באינטרנט (איביי, אטסי וכד')?
תכשיטנות כבר מזמן לא מפרנסת אף אחת (למעט בודדות כשרוניות) וכנ"ל אפיה. אז מה עושות נשים ממש כמוך שרוצות פרנסה מהאומנות? מוכרות דרך האינטרנט! נכון, זו לא ממש פרנסה. אבל יותר טוב משום דבר. וההשקעה על החנות - מחיר של שום דבר. לא ארנונה ולא דמי שכירות, לא משרד ולא מוכרת. רק את והתוצרים שלך. בהצלחה!
 | 27.02.11
41.
גם אני
גם אני גרה בישוב מרוחק ללא תחבורה ציבורית, אמנם זה ישוב יהודי (אז בטח לרוב הקוראים יהיה קצת יותר קשה להזדהות ולגלות אמפטיה..) ואני נוסעת כל יום בין שעתיים לשלוש (לכל כיוון) למקום העבודה בטרמפים, רכבות ואטובוסים. כי כשצריך כסף - אז נוסעים ומתאמצים ולא מתבייכנים כל הזמן!
מיכל | 27.02.11
38.
הצעה ל- פירוז חמדי
פירוז שלום ! קודם כל כל הכבוד, על הרצון והיוזמה לנסות ולהתפרנס ביושר ובכבוד. העצה שלי היא עבודה בצוות או בשיתוף. את מכינה את התכשיטים או העוגות או כל דבר אחר. והשותף / שותפה הם המשווקים. לכן, מתחילים עם חיפוש שותף מתאים שהוא בעל הידע והיכולת לשווק. בשלב השני, מכינים תוכנית עסקית קטנה שבה מחשבים את העלויות, ואת ההכנסות הצפויות. אם זה משתלם, אז יוצאים לדרך. בהצלחה
עמוס | 27.02.11
37.
אלה ימי פומפי האחרונים, למי שטרם הבין את זה.
המקרה של הגברת הזאת אמור להבהיר היטב לכל מי שעדיין לא הפנים, שאנו עדים לימי פומפי האחרונים. כל העסק מתפורר, חורק, מתעקם, מתטלטל. יש מי שמנסה להסתיר את זה אבל ... זה כבר שקוף מדי, בולט מדי. מה מוסר השכל ? שעובדים בישראל - כאלה שעדיין יש להם מקום עבודה - אמורים להסתפק במשכורת חודשית של 2.5 אלף ש"ח ? זאת כאשר גם משכורת חודשים של 7000 ש"ח לא מספיקה לחיים נורמלים ? מדוע שלא תנסו להתחיל בסדרת מאמרים שיציגו את השאיפות האמיתיות של השכירים : משכורת הוגנת, חופשה שנתית הוגנת , תנאי סוציאלים הוגנים. רמז : משכורת חודשית הוגנת עבור משרה מלאה : החל מ- 10,000 ש"ח לחודש, ובלי שעות נוספות שהן למעשה פגיעה גסה בזכויות האדם. חופשה שנתית הוגנת : לפחות חודש שלם חופשה שנתית לפי התאריכים שנוחים לעובד ולא למעסיק. תנאים סוציאלים הוגנים : מניעת התעללות המעסיקים בעובדים בכל צורה (כל אחד יודע במה מדובר).
ימי פומפי האחרונים | 27.02.11
36.
מתעלמים מהברור מאליו
כולם פה מתעלמים מהסוגיה הפעוטה שמדובר באשה בת 47 (לא משנה מאיזה מוצא) חסרת ניסיון תעסוקתי וכישורים בסיסיים לשוק העבודה. אני מבינה שיש לה סיבות לכך שהיא לא עבדה עד כה, היא גידלה ילדים והקימה משפחה וזה לא עניין של מה בכך. אבל... בשביל להרוויח כסף בתרבות המודרנית יש צורך בהשכלה, בניסיון ובכישורים שרלוונטיים לשוק העבודה. אנשים משקיעים עשרות אלפי שקלים בתארים, קורסים מקצועיים וכדומה ועדיין לא מצליחים להגיע למשכורת סבירה, גם אחרי הרבה שנות ניסיון. למה היא חושבת, שאחרי 3 קורסים שהיא עשתה בתחומים לא נחוצים, אחרי שהיא לא עבדה בערך 20 שנה פתאום היא תהפוך לסופר נחוצה בשוק העבודה? אין פק שיש שם בעיות שיש לפתור- למשל בעיית התחבורה. ולכל אלו שחושבים שהיא "פשוט צריכה לקנות רכב", שיסבירו לי איך מישהי שאין לה עבודה יכולה לממן קניית רכב ואחזקתו? שלא לדבר על זה שהיום נמסר שהדלק מתייקר ב-4%? בקיצור, זה לא קשור לזה שהיא ערביה. מצבה דומה למצבם של רבים אחרים בארץ.
אורחת | 27.02.11
35.
ל-8 ו-22 ועדיין הבעיה היא של תחבורה
נניח שהיא תשווק באינטרנט או דרך סוכן - ואיך ייצאו התכשיטים מהכפר ויגיעו לדואר ? במקום לארגן להם קורסים, היה צריך ללמד אותם ליצור קו-אופ. אחת בעלת רכב יכולה לתת שירות לקבוצת נשים שמייצרות תכשיטים, דברי מזון וכו. אבל לא כל אחד שטוב בעבודת כפיים ויצירתי גם יודע לשווק ולעבוד עם אנשים.
 | 27.02.11
33.
מה רע במיניבוסים? יותר זריזים ומתאימים לשבילי הכפר ומתאימים לגודל האוכלוסיה!
10 או עשרים מקומות ישיבה! לדעתי לממשלה כדאי לסבסד שירות כזה כי היא תחסוך בביטוח וגם תהפוך אזרח למועיל וככזה לרוב הוא פחות חושב נגד המדינה כי גם יש לו פחות זמן וגם חש סיפוק מהעבודה !!
חושב קדימה | 27.02.11
31.
אני גרה במושב תירוש 10 דקות מצומת מסמיה, יש רק 2 אוטובוסים ביום
לא צריך לגור בסוף העולם ובכפר ערבי כדי לסבול מחסר בתחבורה ציבורית. אנחנו נוסעים כל יום בטרמפים לצמתים ראשיות ומשם לוקחים אוטובוס לעבודה. לוקח לפעמים שעות להגיע בחום יוקד או בקור וגשם, ומאחרים לא מעט למקומות העבודה, לפעמים יוצאים שעתיים לפני כדי להגיע בזמן - אפשר לעמוד שעות ואף אחד לא עוצר. אבל ממשיכים כי אין ברירה, צריך להתפרנס. טוענים שהקו שלנו אינו רווחי ולכן גם פעמיים ביום זה יותר מדי.
אחת | 27.02.11
30.
על מה אתם מדברים לא מוצא עבודה במקצוע כבר 4 שנים כמהנדס עם תואר שני
אני לא בן מיעוטים לא גר בכפר אלא בר"ג, עם תואר רשאון בתעשיה וניהול ותואר שני במנהל עסקים ולא מוצא עבודה במקצוע, אני לא דורש משכורת בשמיים ומוכן להסתפק בשכר של מהנדס מתחיל רק בשביל לעבוד במקצוע, יש לי ניסיון של יותר מ10 שנים בתחום ואתם יודעים משהו נאדה!!! אין לי עבודה בתחום כבר יותר מ4 שנים, אנ י עובד בעבודות מזגמנות אחרי שכל החסכונות נגמרו, אשתי חלתה מהמצב ואני המפרנס היחיד, הפבדתי את דירתי כי לא היה לי איך לשלם משכנתא ומה עדיין אין לי עבודה ואני צריך להלחם בשיניים לקבל 5 אלף בחודש אחרי שאני עובד מבוקר עד ערב!!!! ולהזכירכם אני לא ערבי ולא בטיח!! אז אולי מישהו יוכל להציע לי עבודה בתחום?
אהרון | 27.02.11
28.
גם אני מכינה תכשיטים אבל עובדת גם כעוזרת בית ובערב לומדת באוני' בן-גוריון
אה...כן...מ....שירתי בצבא שנתיים מלאות וקיבלתי תעודת הצטיינות. אני לא מתלוננת ולא מתוסכלת. החיים מזמנים לנו כל-כך הרבה אפתעות בכלל אני צעירה רק בת 24. ויש לי חבר שלומד כלכלה, שאוהב אותי, אז מה רע? הרגע הודיעו לי שקיבלתי מלגה , סכום מצחיק של 2000 ש"ח אבל אני מאושרת!!!!! אם ההורים שלי היו בחיים הם היו מתמוגגים ממני. פירוז, יהיה טוב, תאמיני לי. הכול תלוי בחינוך של הילדים לתרום למדינה כדי לבקש אחר-כך עזרה ושיוויון זכויות ממי.
כרמית | 27.02.11
26.
רעיון חינם ליזמים
שיקום מישהו בארץ, ויהפוך לסוכן לתכשטיניות ישראליות שעובדות מהבית. השיווק יתבצע בחו"ל, באנגלית, דרך אתר etsy. ליזם תהיה אופרצייה קטנה של משלוחים, שמן הסתם תהיה כדאית יותר ככל שיהיו לו יותר תכשטיניות ויותר הזמנות. בנוסף צריך להעסיק מישהו דובר אנגלית במשרה חלקית שיעסוק בשיווק ובשירות לקוחות. פעם בשבוע הוא מגיע לכל תכשטנית, אוסף ממנה את התכשיטים שהוזמנו ומשלם לה את תמורת המכירה, בניכוי עמלה. הפוטנציאל פה הוא גדול משום הפער שבין עלות העבודה בשקלים למחיר המכירה בחו"ל. אם היזם רציני, יתכן ואפילו אהיה מוכן להשקיע , שימו בתגובה כתובת מייל.
יועץ עסקי | 27.02.11
23.
17. אתה הזוי : היא יודעת ליצור תכשיטים ואפילו לאפות לאחרים. אבל הכפר קטן...
מעניין בארץ אתה חי. יש הרבה ישובים קטנים ולא רק ערביים שיש בהם בעיית תחבורה. ובאמת לא כל אחד יכול לרכוש רכב. אם תושבי תרשיחא הצליחו לארגן אוטובוס ציבורע ולא הסעה פרטית לסטודנטים לטכניון אין סיבה שמועצת כפר חוואלד לא תצליח ליצור תשובה לתושבי הכפר שמבקשים לצאת. טבעון, קרית אתא ויגור לא רחוקים ומשם יש כבר תחבורה בינעירןנית.
צפונית | 27.02.11
20.
תגובה מס' 3
אני מסכימה עם תגובה מס' 3, לפי דעתי, כל העוני הזה בהחלט יכול להמנע במידה ויעבור בכפר אוטובוס כמה פעמים ביום. במרכז יש כל כך הרבה אוטובוסים, ואתה לא יכול להציץ בחלון מבלי שתריח את פיח האוטובוסים, אז למה כל כך קשה לשלוח קו אחד שיעבור גם שם כמה פעמים ביום ? סה"כ יש לה אמביציה ורצון לעבוד, היא מנסה לעשות הכל בשביל לעבוד, אז למה לא לתת לה ??
ליאן לוי | 27.02.11
16.
מזדהה איתה, אבל לדעתי
לדעתי הם צריכים ללחוץ על נציגי הציבור שלהם שידאגו להם לתחבורה ציבורית ראויה, ללחוץ על העירייה שלהם שידאגו לתשתיות, לא לשבת ולחכות לנס. שילמדו מהחרדים, איך הם נלחמים בשביל הציבור שלהם. הבעיה שהנציגות שלהם עסוקה יותר בלהכפיש את ישראל בכל הזדמנות אפשרית, אם במקום זה אפילו חצי מהאנרגיה שלהם הייתה מושקעת בלדאוג לאזרחים שבחרו בהם, המצב של הערבים במדינה היה הרבה יותר טוב. הייתי שמח אם היו מפנים אליה כדי לבדוק את העניין לעומק ולבדוק אם ניתן לעזור
 | 27.02.11
14.
זה מה שפירוז מבקשת. להתפרנס . היא מסתפקת במינימום ולא "בכבוד"
אין לה עיניים גדולות בניגוד ליתר המגיבים כאן, המתלוננים על מצבם הרע. מדובר אכן, באישה נדירה, שאיננה מבקשת להפוך למיכל נגרין של המגזר הערבי, אלא לכסות את החומרים שהיא קונה. יודעים כמה עולה זמן של עבודת יד? תפסיקו כאן לקשקש. אני אישה, לא פמיניסטית, ימנית בדעותיי ואשת אקדמיה שעובדת קשה ואיננה מרוויחה די לפרנסתה ( אני גם תומכת כל חודש בחמותי שלא עבדה מימיה ונהנת משכר קבוע מחשבוני הפרטי, כאשר יתר בניה מתעלמים ממצוקת חמדנותה) ולכן לא תוכלו לומר שאני משוחדת לטובת פירוז.
קלואי וטובה | 27.02.11
11.
אישה יקרה היוזמה שלך מבורכת ,אם זאת צריך למצוא פתרון לבעיית התחבורה
עם כל הכבוד לקורסים שעשית ,אם אין לך רישיון נהיגה ורכב זה כאילו שאין לך רגלים בדיוק כמו שאמרת ,אין תחבורה וצריך ללכת חצי שעה לכביש הראשי הריי ברור לך שאף אחד ובודאי שלא השלטונות יטרחו לדאוג לזה. תוציאי רישיון נהיגה ותקני רכב ותתחילי למכור מחנות לחנות , דלת דלת בדיוק כמו שאמר קדאפי , "דר דר , בר בר ,זנגה זנגה" שיהיה בהצלחה
גלעד מנחם | 27.02.11
5.
למספר 2 - על מה אתה מדבר?
ברור שלכולם המצב לא קל אבל תוסיף על זה כפר שלא בדיוק נמצא במרכז הארץ וללא תחבורה ציבורית וללא כל עזרה ישירה או עקיפה מהמדינה (תחבורה ציבורית למשל) והנה לך מקרה קלאסי של גברת אמביציונית שרק רוצה לעבוד אבל פשוט מאוד לא יכולה לעשות את זה פיסית. אני מאמין שהגברת המכובדת הזאת בכתבה ועוד הרבה כמוה רוצים לעבוד אבל זה ממש לא מתאפשר להם. יש "לא קל" ויש קשה עד לא אפשרי. ירון
ירון | 27.02.11
4.
המצב בארץ קשה ביותר
אני לא בן 47 אלא הרבה פחות מזה (בערך 30), לא גר בכפר ערבי אלא במרכז הארץ. המשכורת שלי לא רעה - קצת יותר מהממוצע במשק, אבל אני מרגיש שרמת החיים שלי יורדת כל חודש. המחירים טסים למעלה, שכר דירה מטורף. על לקנות דירה אני לא מדבר - איו סיכוי (וגם הגיון) לקחת משכנתא של מליון שקל. על כל שקל בתוספת לשכר אתה נלחם עם הבוס בשיניים, אבל המחירים מתעדכנים (רק למעלה) אוטומטית כמו שעון. אין יום שאני לא שומע על עוד מס חדש, על עליה במס קיים, על מחיר של משהו שהתעדכן. די, נמאס!!! תנו כבר לחיות בשקט בארץ הזאת! חבר שלי שעשה רילוקיישן לגרמניה אומר שאני פראייר - הוא לא עושה מילואים, מרוויח כפול ממני, יש לו חופשה בתשלום של חודש (ולא שבוע וקצת כמו כאן), המחירים יחסית לשכר שלו סבירים והוא חושב על לקנות בית (לא דירה) בלי להשתעבד לבנק עד סוף ימיו.
אלי | 27.02.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת