נראה לי עדיף לשלם ועד בית גבוה מאשר לחיות בשכירות בגיל 70.

לגופו של עניין - מגדל של 15 קומות לא קשה יותר לתחזק מבניין עם שש קומות. זה תלוי באוכלוסיה המשתכנת

אל תכלילו אותה לגבי עמדת הטכניון, היא מייצגת רק את עצמה סטודנטים בטכניון מספיק חכמים בשביל לחשוב בעצמם ולא להקשיב לכל אחת שנתנו לה לדבר, אני לומד בטכניון ואני מבין שהעתיד נמצא בבניה לגובה, ואני מבקש לא לקשור ביני לבינה

פרופ' אלתרמן צודקת: מגדלים אינם מתאימים לאוכלוסיה ממוצעת, יוצרים כאוס אורבני והמעלה העיקרית שלהם הנה שהיזמים ואדריכלי הצמרת המשרתים אותם עושים רווחים מופרזים. הכבאית אינה מגיעה לגובה של יותר מ9-10 קומות. שריפה אחת- והולך כפר שלם! מי שחושב שמשפחות ממוצעות תעמודנה בעלויות תחזוקה של מגדל- טועה. המחיר יהיה מערכות כיבוי והגנה שאינן עובדות. "כן" לבניה רוויה לגובה בינוני! לא מוחלט למגדלים כפתרון דיור לעם. יש מקום למגדלי מסחר ומשרדים. יש מקום למגדלים לאוכלוסיה עשירה- מחוץ למרקם העירוני של ערים בארץ, ורק במקומות בהם מגדל ישפר את הסביבה ולא יהרוס אותה.

אמנם אלתרמן היא בסה"כ חוקרת ומרצה, אך במיוחד בשל כך יש להתייחס לדבריה ברצינות. הם מבוססים על מחקרים אמפיריים מהארץ. המודל האסייאתי (שנחאי אינה מיוחדת בהיבט זה) לא ממש מתאים לארץ. רק כדי לסבר את האוזן, כמה הבדלים מהותיים בין ישראל לאסיה: 1. באסיה (לא יפן) תקני הבניה מחמירים הרבה פחות מאשר כאן. משום שהמגדלים באסיה "צעירים" (בשנחאי בני 10-12 לכל היותר) הם עדיין נראים בסדר. שים לב שבשכונות ותיקות יותר בעיר בהן יש מגדלים, סימני הבלאי המואץ ניכרים לעין (צבע מתקלף מהבטון, נזילות בקירות חוץ וכיוב'). אני מתאר לעצמי שגם מצב המערכות האלקטרו-מכאניות (אשר כאמור מועטות מאלו המחוייבות בארץ) איננו טוב, ובעוד כעשור בניינים אלו יהפכו לסלאמס אם לא יושקע בהם כסף רב. אני מניח שבדומה לבניינים מסויימים בהונג-קונג שעברו תהליכים כאלו, זה יהיה גם המצב בשנחאי. לא בדיוק אידיליה. 2. מערכת תכנון המאפשרת re-zoning ופינוי-בינוי מהיר ואפקטיבי. כך ניתן להסב מתחמים שלמים לקומפלקסים של מגדלים עם פיתוח סביבתי נאות. הייתי רוצה לראות מישהו מפנה ומשטח את נווה צדק ובונה שם רק מגדלים בני ארבעים קומות כל אחד... אנחנו מדינה דמוקרטית, ופיתוח מקיף במרכזי הערים הוא תהליך כמעט בלתי אפשרי. 3. צפיפות מוגברת במרכזי ערים באסיה יוצרת עומסי תחבורה שהפקקים בתל-אביב נראים כבדיחה לידם. ציפוף = אחלה. ציפוף יתר = אסון. גם תחבורה ציבורית יעילה לעולם איננה יעילה מספיק בצפיפויות מוגזמות. מתכננים ואדריכלים רבים גורסים שפתרון נכון ומאוזן לערי הארץ הוא בניה רוויה שלא במגדלים. זו מאפשרת להשיג צפיפות גבוהה מחד גיסא, במבנים שמתאימים למודל של בעלות פרטית ועלויות אחזקה סבירות מאידך גיסא. אסיה ושנחאי רק מהוות הוכחה לצדקת טענה זו - צריך ללמוד מטעויותיהן ולא לשכפל אותן.

הבנייה בישראל בכלל ושל מגדלים בפרט היא במקרים רבים באיכות בינונית ובמקרים הגרועים היא ברמה נמוכה ומסוכנת. ה"מגדלים" מעל 14 קומות הם מבנים מורכבים יותר ויקרים יותר בתחזוקה. בניין או מגדל אמור להחזיק שנים רבות על מערכותיו: מים ביוב, חשמל, תקשורת, אנרגיה, ציפויים, תשתיות גישה, פסולת ומיחזור, תברואה וכיוב. המגדלים דורשים רמת הוצאות תחזוקה גבוהות שרק אנשים מעשירון 8 ומעלה יכולים לשקול להתגורר בהם כולל הצפי להכנסות דומות לעת זקנתם. בכל המקרים שאינם עונים על דרישות אלו, המגדל נהפך לסיוט לדיירים, סובל מתחלופת דיירים, ממריבות שכנים, ומהתדרדרות אטית ומתמשכת. פרופ' אלתרמן חקרה זאת, אם כי טוב היה לו משרדי התשתיות והשיכון היו חוברים למחקר אורך לבדיקת הנושא במימונם. כל אדריכל שמתכנן מגדל וכעבור כמה שנים נמצא במקום אחר , בתכניות אחרות ואין לו מושג על המתרחש במבנה שתכנן, יכול להמליץ לאחרים לבנות מגדלים. ועוד לא אמרנו מאומה על רעידות אדמה ונזקי שריפות שאין מי שיגיע לדיירי המגדלים בעת צרה וצורך. רק המחשבה על סופר טנקרים וירטואליים של ביבי ואנשי ממשלו יכולה להדיר שינה מכל אדם חושב בישראל. לקחי השריפה בכרמל לא טופלו עדיין, רעידת האדמה תגיע בהמשך ורק מי שנסמך על הרנטגנים, הבבות, ואצטגנינים מסוגם יכול להמשיך לישון בשקט ולהמליץ לאחרים מה לעשות בלי להבין מאומה.

"מגדל" בישראל מוגדר כבניין בעל 12 קומות או יותר. פרופסור אלתרמן טועה וחושבת ש"מגדל" הוא מה שרואים בפארק צמרת, כלומר בנייה של 30-40 קומות, וזה בכלל לא המצב. בברזיל ערים שלמות בנויות במגדלים של עד 20 קומות ומתגוררים שם גם אנשים ממעמד סוציו אקונומי בינוני, לא רק עשירים. מגדלים של 40 קומות מתאימים בעיקר לעשירים מהסיבה הפשוטה שעלות הבנייה למטר לגובה כזה גבוהה הרבה יותר מאשר במבנים נמוכים יותר, אבל בבנייה לגובה של 20-25 קומות עלויות הבנייה והתחזוקה לא אסטרונומיות ויכולות להתאים גם למעמד הבינוני.

ביפן - מגרשי משחקים : קומה אחת שלמה -בתוך הבנין (ב קומות 2-3 ) , מגרשי טניס על גגות המגדלים , וחניות -תת קרקעיות ,

זוהי עמדה מגמתית שבטכניון מנסים להחדיר למוחות הצעירים ! אני מציע שתבחנו את המשמעויות של בנייה לא רוויה ותגלו איזה קטסטרופה היא תביא הן מבחינת ניצול משאבים והן מבחינה סביבתית. מגדלים הם הפתרון היחיד שיבטיח מגורים לדורות הבאים ויש לפתח את הטיפולוגיה הזו כדיי שתתאים לצרכים ולרמת החיים של זוגות צעירים. חוץ מזה למי יש כסף לקנות קרקע שהיא הרבה יותר יקרה מהבית שיבנה?

אף אחד לא מדבר על מודל ניו- יורקי קיצוני. ברוקלין יספיק. תצאי מהבועה המחשבתית שמסכנת את עתיד המדינה! המשך הקיים מבטיח בריחת דור העתיד וסיכון קיומי למדינה. תתעשתי, ומהר!