וצריך לזכור שאנחנו בוחנים חוכמה של חיות תמיד לפי פרמטרים שלנו, כמו מבוך למשל, מי אמר שזה מדד... מן הסתם אנחנו מודדים את זה לפי דברים שאנחנו המצאנו, אבל צריך להתייחס לזה גם ככה, כמדד סובייקטיבי בעייתי

נראה לי קצת קצר אבל זהזה http://www.youtube.com/watch?v=0F-WJJKbfbU

בסדרה הגאונית "מכסחי המיתוסים "אמנו דגים לזכור ולעבור מסלול מכשולים בשביל להגיע לאוכל. מי שרוצה לראות, מוזמן להוריד את פרק 11 בעונה הראשונה של הסדרה: **Mythbusters, Season 01, Episode 11** תהנו :)

היכן שתופסים אותם בטבע בכדי לתפוס דג אקזוטי אחד מחסלים הרבה דגים אחרים לבני אדם אין זכות לשעבד חיות , זו רישעות לשמה .

אם היינו צריכים לטעום כל רעל פעם אחת כדי לקשר אותו עם הדפוס הצבעוני המאיים, לא היתה לאף אחד הזדמנות לזכור את הצבע של הרעל הקטלני. אלא שהצבעים יוצרים גם סלקציה לטובת דגים שנזהרים מהם - דג שמפחד מאדום (בהקצנה), לא יאכל את השושנה הרעילה, וישרוד; והדגים שלא מפחדים ישרדו קצת פחות. הדבר דומה במידת מה לנטייה של תינוקות בני יומם לפחד מנחשים, למרות שלא ראו נחש מימיהם ובוודאי שלא הוכשו מעולם. לסיום אציין שגם זכרונו של הפרט הבודד משמש כדי לבחור בין הדגים השונים, אבל זה יותר רלבנטי לדגים לא טעימים, מכאיבים, מפרישים חומרים לא נעימים - כל הדברים שאינם קטלניים. אז מה יצא? תמיד אמרו לי שיש לי תיאבון וזכרון של דג זהב. כנראה שנשאר לי התיאבון.

נותן מונולוג מעולה על הזיכרון של דג זהב. הוא מספר שלדג זהב יש זיכרון של 30 (ולא 3) שניות ועושה את זה ממש טוב. לא זוכר בדיוק מה הלך שם אבל זה היה קטע חזק מאוד. אני לא מוצא לזה קישור אבל אם מישהו אחר יצליח למצוא זה יהיה נחמד.

אפשר ממש לראות את ההתלהבות כאשר אני מתקרב אולי יקבלו אוכל חיות מרגישות אוהבות פוחדות שמחות ממש כמונו אפילו דגים הם רק לא מדברים

אם אתה רוצה אתה יכול לשאול אותו או לבדוק לכתבה מעמיקה בנושא הדגים. תבדיל בין כתבה (שבוחנת את כל הצדדים) לתשובה (שעונה רק על השאלה ואולי קצת מעבר אם זה רלוונטי) אבל שכחת את זה כי התשובה הייתה טובה ונראתה לך כמו כתבה כנראה :)

לדוגמא, את הדג הראשון שלי באקווריום (נקנה לפני שנה) לימדתי לבוא לאכול שאני עושה תנועה מסויימת עם היד, עכשיו, שנה אחרי, לפעמים שבא לי להאכיל רק אותו, אני חוזר על התנועה ורק הוא בא לאכול, כי הוא זוכר..

זה מזכיר את הסיפור על הסוס שבעליו ניסה להרגיל אותו לא לאכול ולאט לאט הוריד לו את הכמות וכשהסוס מת מרעב אז הוא אמר, חבל, כמעט הצלחתי להרגיל אותו לא לאכול בכלל.

זה כמו שתעשה ניסוי על בני אדם ואשאל אותך- על איזה סוג אדם עשית? דגים הם דגים ממשפחת הדגים, והרכב המוח, הזכרון, והעין לא שונה בצורה מהותית בין דגים. אני מניחה שהכותב התכוון בעיקר לדגי זהב, כי על זה הוא דיבר כל הכתבה.

אתה עוד אחד מחובבי הדגים בארץ שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות .. תצאו מהסרט שלכם שאתם אנשי מדע או משהו... דגים זה לא מדע מדויק , ועובדה, למרות שאתם משקיעים אלפי שקלים במוצרים מטופשים לאקווריום ,הדגים שלכם מתים . אתם לא מדענים, ורחוקים משם שנות אור. תפסיקו עם הכבדות הזו שכל מילה על דגים צריכה לגרור חפירות . אתם לא מדענים !!!! אתם בדרך כלל חסרי השכלה אקדמית ! יאללה די ! יש זיכרון ועזוב אותנו בשקט !

נכון שמומלץ להאכיל פעמיים ביום מנות קטנות אבל גם האכלה אחת תספיק בהחלט (עם כמות נכונה). דג יכול לא לאכול שבוע-שבועיים. בעצם, מרבית בעלי החיים כולל בני האדם יכולים להסתפק בשתייה זמן ארוך כולל כמה שבועות. כמובן שזה לא בריא והדג סובל אבל הוא יכול לשרוד די הרבה זמן כך. אין דבר כזה דג שאוכל יותר מדי. תעשה פעם ניסוי ותשפוך כמות גדולה של מזון למיכל של הדג. אתה תראה שהמזון נשאר והדג מפסיק לגלות עניין אחרי כמות מסויימת. מה שקורה בהאכלות מוגזמות זה שהאוכל נרקב ובנוסף הדגים מחרבנים בצורה מוגברת וזה גורם לזיהום ועליית אמוניה במים מה שגורם לתמותה. זו כמובן לא סיבה להרעיב את הדגים. צריך למצוא את המינון הנכון.

בניגוד למה שדני (מגיב 7) טוען, הכתבה אינה פשטנית - לא נראה לי שהיה פה ניסיון ליצר כתבה מדעית לחוקרי דגים, אלא להפריך מיתוס מטופש שנפוץ באוכלוסיה. קצת מצחיק היה לבוא בטענות למי שיפריך את המיתוס של יענים הקוברות את ראשן בחול (איזה חול? באמצע הסוואנה?) למראה סכנה - גם אז היית שואל מה משקל היענים או סוגן? שבוע טוב.

על איזה דגים נעשו הניסויים? מה גודלם? על ידי מי נעשו הניסויים ומתי? אין כל התייחסות להבדלים בין דגים מזנים שונים או מגדלים שונים. הדגים הגדולים בהחלט יכולים להיות בעלי יכולות אינטליגנטיות מפותחות בהרבה מאלה של דגי זהב קטנים. ההכללה הגסה בין כל הדגים אשר מסוגלים ללמוד מבוכים, ועל ההגיון המבטיח לנו בהחלט כי הדגים זוכרים צבעי אזהרה של דגים אחרים אותם הם ניסוי לאכול, הם המתכון ל"כתבה מוצלחת". רק איזה סוג של דג רעיל או מר בד"כ מנסים לאכול דגי הזהב הקטנים, או הגופיות? אפילו הניסיון הכושל לבדח עם מדען השואל את הדג הנבדק אם הוא עדיין זוכר, לא מציל את המצב. איך בכלל עלה בראשו של אדם הכותב כתבה על נושא מדעי, לזרוק בדיחה כל כך מגושמת וטיפשה? כתבה איומה.

לא מאכילים דג פעם בשבועיים!!!מאכילים פעם פעמיים ביום בכמויות קטנות. זה לא נכון שדג יכול לחיות ללא מזון חודש.רוב הדגים ימותו אחרי שבוע בלי אוכל. ואם מאכילים דג יותר מידי,הוא הוא לא ימות בגלל זיהום המים,למרות שגם מזה הוא יכול למות,הוא ימות כי האכלת אותו יותר מידי.גם עיזים יכולות לאכול בלי הפסקה,הם יאכלו כל כמות של אוכל שתתן להם,וזה יכול להרוג אותם.

זה לא נכון אני מניח כי מדובר כאן על דג קרב, כי רוב המוכרים מנחים שדג קרב צריך להאכיל פעם בשבועיים. זה לא נכון!!!! בעיקרון, כל דג יכול לחיות ללא אוכל כחודש ללא מזון. אך לא נכון לגדל כך דגים. הדג נהיה רזה לאחר מספר חודשים, ובסוף מת מרעב. אני מאכיל את דגי הקרב שלי פעם-פעמיים ביום !!! ככה הם חיים טוב, ויש לי דג צהוב שחי כבר 3 שנים כל הדגים צריכים לאכול כמה שיותר, הבעיה שככל שתאכיל אותם יותר, יהיה יותר לכלוך באקווריום, ואז הם יפתחו מחלות, ולכן קיימת האשליה שדגים מתים מהאכלת יתר, למרות שבעצם הם מתים מזיהום האקווריום.

הסיפור מצויין אבל דבר אחד לא הבנתי. כיצד קבעתם כי הדג מת מרעב? _ כרגיל, כל הכבוד לבלדד על הכתבה.

חבר שלי קיבל מהמשרד שלו מתנה- דג באקוריום קטן. מידי יום שלישי אחת לשבועיים הוא היה מאכיל אותו בגרגר אחד. רק אחד, כי הדג היה קטן. כך עברה שנה, הדג היה מקבל את האוכל שלו כמו שעון- ביום שלישי אחת לשבועיים. יום אחד חלה החבר- בדיוק ביום ההאכלה. הוא הגיע לעבודה ביום רביעי ומה גילה? שהדג מת. מרעב. על מוסר ההשכל תחשבו בעצמכם...