אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כאן מגדלים את עתיד המין האנושי

42 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

39.
הייתי ראיתי נבהלתי
החממות באמת יפות והיבול מרשים אבל אם כל זה נעשה שלא כחק מה הטעם ? אני מאוד מקווה שיש להם היתר בניה לכל מה שהתרומם שם אחרת זו קטסטרופה. אגב המבנה הענק הזה מכער את כל הנוף הפסטורלי של המקום עשרות כלי רכב חונים שם כל יום סללו כבישים ומדרכות בתוך שדה חקלאי - לא מאמין שיש להם היתר לזה - שווה בדיקה
דני | 27.02.12
30.
הכפלה גנטית סכנה בריאותית - כפי שהצליאק בחיטה
בהכפלת הגנים ישנה סכנה בריאותית כפי שקרה עם החיטה. כשלושת אלפי שנה אנשים אוכלים חיטה, אבל פתאום החליפו להם את החיטה הישנה (שהיום נקראת כוסמין) בחיטה עם יותר גנים. הרבה מאוד אנשים רגישים למוצרי החיטה החדשה ובצורה החמורה ומפתחים את מחלת הצ'ליאק, ובצורה המתונה סתם משמינים. מי ערב לנו שלא יקרה אותו דבר כאשר יכפילו את הגנים במזונות יסוד אחרים בעולם - אורז, תירס, ותפוחי אדמה? נדרשו למערכת העיכול האנושית מאות (ולפעמים אלפי) שנים להסתגל למזונות אלו. החלפה של הגנים במזון עשויה לגרום להופעת בעיות רפואיות אצל אחוזים גדולים באוכלוסיה.
דן | 26.03.11
22.
אולי על אותו מישקל תיצרו אנשים שכולם יהיו גדולים
כולל הכל.שלא יהיו עינים צרות. שכולם יהיו גדולים עם שערות ותלתלים עם ציצים גדולים ועם ביצים גדולים שלא יהיו אלעדיים ויחיאיים גוצים.רקובים. שכולם יראו ישמעו שלא יהיו מחלות שכולם יהיו משכילים עם אייקיו מינימום 200 וכולם יהיו סימפטים טובי לב שידעו לשיר ולרקוד ולשחק מבטן ומלידה. והעיקר שלא יפחדו כלל :-) נ.ב. שלכל האשכנזיים יהיו נשים יפות ולא מאפנות שנראות הספתא רבא שלהם שלא יהיו סוטים יותר .חוחוחוחוח.
קוקו | 26.03.11
19.
למה לא לטפח בארץ קנביס תעשייתי? הוא רב שימושי ולא ממסטל
אחוז החומר הפעיל בקנביס התעשייתי (המפ) זניח (פחות מ1%), ויש לו אלפי שימושים. אפשר לייצר ממנו סיבים חזקים, ביו-דיזל, שמנים מסוגים שונים, דבק, חומרים דמויי מלט, נייר ועוד. בשל מחזור הגדילה שלו אפשר לגדל המון ממנו בזמן יחסית קטן. בעבר דיברו על כך שיאפשרו לגדל המפ בארץ, מישהו יודע למה זה נתקע?
 | 26.03.11
18.
מה שההנדסה הגנטית במזון מונעת
הוא מוות מרעב. לכן, הנדסה גנטית של מזון היא רעיון טוב. בנוסף, מזון מהונדס גנטית עובר שנים של בדיקות בתהליך קפדני, כמו תרופות. אבל כמובן שמגיב מספר 1 יודע יותר טוב מאנשים שזו הקריירה שלהם. בטח גם את הילד שלו הוא לא חיסן מחשש לאוטיזם ובסלון שלו יש קריסטל לאנרגיות טובות.
יעקב | 26.03.11
17.
שוב חוזרים למהפכה הירוקה?
"זרע חיטה אחד, שהוא הזרע הנכון, יוכל להשפיע על בעיית הרעב העולמית. עם זרע אחד שבנוי היטב אפשר לפתח זן חדש שייזרע ויניב בכל העולם" מכחידים את כל הזנים האחרים וכך אין הרבה שוני ויש פגיעות גדולה כי בעצם שמים את כל הביצים בסל אחד (גם אם זה סל טוב מאוד, אולי נגלה בעתיד שהוא לא כל כך מוצלח)
. | 26.03.11
12.
הבעיה העיקרית של החקלאותלא כל כךמה מגדלים אלא איפה מגדלים.
הרבה משרחי החקלאות הפכו שטחי נדל"ל, חממות ובתי ארוסה הפכו אולמות אירועים, איפה מטעי הפרדסים שבזמן המנדט פרחו בין לחדרה לגדרה ? הכל הפך ויחות לעשירים, כבישים ומחלפים. גידולי החקלאות נשארו רק בתמונות או ביבוא מחו"ל.
גיורא רזניק | 26.03.11
11.
1 - אתה מדבר שטויות (מבלי לפגוע)
אין שום הוכחה לכך שהנדסה גנטית גורמת סרטן, אם תהיה כזו זה יפסול את כל מה שהקהילה המדעית יודעת על הנדסה גנטית או על סרטן, איך זה יכול להיות בכלל קשור? אלוהים יודע! ומתי בכלל אפשר היה לעשות מחקר כזה כשאוכל גנטי מופץ פחות מעשר שנים? לא הראו שום השפעה הרסנית על סביבה, אך אכן יש חשש שהגנים המוחדרים לצמחים מהונדסים יופצו גם לצמחי הבר, עם חלק מהפחדים מתמודדים (היום משתדלים לא להחדיר עמידויות לאנטיביוטיקה וכו') וחלק מזה לא באמת מפחיד כמו שמנסים לצייר - במקרה הכי גרוע (והוא אכן גרוע, אך לא סוף העולם) תהיה פגיעה במגוון הגנטי שבבר. ולענין עצמו, נהוג לומר שבורות היא ברכה - מרבה דעת מרבה דאגות, בתחום הזה יש כ"כ הרבה פחד אצל אנשים שלא מבינים, אם תצליח לשכנע אותי שד.נ.א של עגבניה פשוטה שאני אוכל עלול לעבור לתוך הד.נ.א התאי שלי, אני חושב שתחזיק במועמדות רצינית לנובל. כבר היום אנחנו אוכלים הרבה הנדסה גנטית (75% מגידולי הסויה, כל גידולי הפאפאיה) אבל אלה גידולים של אין ברירה אז אף לא בוכה על זה. אם באירופה היה רעב, לא היית שומע על זה מילה אחת רעה, אבל כל עוד העולם העשיר יכול לאכול, אז לא אכפת לו מבעית הרעב
תומר | 26.03.11
10.
יש בעיה...
הכל טוב ויפה וכל הכבוד למפתחים. הבעיה מתחילה במגמה שבמקום לגדל מזון לבני האדם, אותו שדה ישמש לגדל צמחים להפקת דלקים ושוב יהיה פחות מזון. בעולם השלישי, למשל, האדמה איה שייכת למי שמעבד אותה, אלא לקונצרנים גדולים שקובעים מה יגדלו ואם לחקלאים זה לא מוצא חן הם פשוט מגורשים מהמקום. הממשלות תומכות, כמובן, כמו אצלנו, בקונצרנים ולא באזרחים (קפיטליזם חדירי כבר אמרנו?). בקיצור, לא פתרנו את בעית הרעב.
ק. פריש | 26.03.11
8.
ל-1
אני מקוה בשבילך שאתה לא קורא רק את הכותרות או את כותרות המשנה בדרך כלל, כי התמונה שתקבל תהיה מעוותת מאוד. תעשה ניסיון קח עיתון ותקרא רק את הכותרות שלו , שים לב איזו אינפורמציה קיבלת, ואחר כך תקרא טוב טוב את מה שכתוב בתוך הכתבה , בהרבה מקרים תראה שהאינפורמציה מהכותרת , או שהיא לוקה בחסר, או שהיא מעוותת בגלל אינטרסים שונים , או אינטרסים פוליטיים שאותו העיתון נוטה לכיוונם, או אינטרסים מסחריים כי הרי העיתון צריך למכור, אז מה עושים ? כותבים כותרת מפוצצת ומושכת את העין , ובכתבה יש כבר תיאור יותר קרוב למציאות.
עמוס תא | 26.03.11
2.
הבנת הנקרא
בתגובה לתגובה מספר אחת: בכתבה נערכת השוואה בין השיטות בהן נעשה שימוש בקיימא, לבין שיטות של הנדסה גנטית, אבל מודגש שבחברה זו לא עוסקים בהנדסה גנטית, עוסקים בתהליך שנקרא טיפוח. כל ירק שבה אל פינו הוא תוצר של זנים שטופחו משך שנים, וזה לא הנסה גנטית.
תשובה ל-1 | 24.03.11
1.
מישהו בדק מה ההשלכות של כל ההנדסה הגנטית הזו ?
כבר הראו שתפ"א ותירס מהונדסים גנטית גורמים לסרטן. לא ברור אם בגלל שיטת ההנדסה שהשתמשו בה, או בגלל עצם ההנדסה. הראו גם שההשפעה על הסביבה יכולה להיות הרסנית (כאשר הצמחים המהונדסים מאבקים צמחים שלא הונדסו) האם גם כאן יש אפשרות ל"הרעלת" הסביבה במוטציות שאף אחד לא חשב שיכולות לקרות ? אודה לכל מי שיוכל לפרט ולהסביר.
 | 24.03.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת