אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקלאות? לא במושב שלנו

46 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

41.
המושבים גאלו את הארץ ורבים רכשו את הקרקע בעצמם
הם עלו לקרקע לפני קום המדינה ותרמו לקק"ל כדי לחזק את ההתיישבות. פעם הייתה ערבות. מה שהיום מרכז היה גבול וכעדות ניתן למצוא עמדות הגנה במושבים הללו. בני המושבים הרוויחו את הזכות על האדמה בגאולה שלה, בעבודה קשה ובהמון כסף שהושקע כדי להכשיר אותה (אם זה יישור קרקע, ניקוי סלעים, שינוי סוג האדמה ועוד) אני מבין את הקנאה של מי שגר בעיר ולא מכיר את ההיסטוריה של המושבים ורק שומע שהם קיבלו את האדמה לייעוד מסויים ולא רוצים להחזיר. זה לא המצב, המושבים לרוב קנו את האדמות והשקיעו כספים ועבודה כדי להכשיר אותן ו-ל-ה-ג-ן עליהן. הסיבה שבתל אביב ישנו בשקט היא כי מסביב המושבים היו בחזית ולא ערים גדולות. צר לי על הקנאה שלכם, נכון שבחלק מהמושבים זה מתורגם להרבה כסף אך באותה מידה המזל מתחלק בין אלו שקיבלו דירה / רכשו דירה בתל אביב לאלו שבדימונה שם הערך נמוך יותר... סה לה וי. אני חייב להגיב לאותו כותב שהשווה בין מי שהתפרנס מחקלאות ומי שהתפרנס מהיותו סנדלר. מטרת ההתיישבות הציונית היה לגאול את הקרקע, החקלאות הייתה אמצעי, הדרך האידיאולוגית. בנוסף אנשים מתו פעם במושבים ממחלות, מתנאים קשים מאוד שהיו. העבודה הייתה קשה, הכשרת אדמה זה דבר קשה בעידן בו אין טרקטורים כמעט - חרשו אז עם בהמות. בני המושבים רוצים את כבודם, בעיקר אלו שתרמו את הקרקעות. רוצים להשתמש באדמותיהם, רק שהיום השינויים בחוק לא מאפשרים בכלל לעסוק בחקלאות כשיש לך 5 דונם, החקלאות היום היא מקצוע יותר סיטונאי. בנוסף, בנוגע לקשת המזרחית יש לי ביקורת קשה. נכון שבאתם מאוחר יותר ולכן לא קיבלתם כל מיני דברים. אבל באתם למדינה קיימת. זה כמו מי שמצטרף לסטראט-אפ אחרי האקזיט, מקבל פחות אחוזים. אני חלילה לא אומר שעדות המזרח לא תרמו רבות למדינה אולם אני לא רואה איך הם יכולים להתרעם על דברים שקרו לפני שהייתה להם כאן כל מניה. בתקופה שהם היו בתפוצות חברי המדינה, אלו שכאן, רשאים לקבל כל החלטה ואין זה עניינם כלל וכלל.
מושבניק | 14.05.11
40.
החקלאים שכרו את הקרקע מהמינהל לצורך שימוש חקלאי בלבד
באם הקרקע לא משמשת לחקלאות, ע"פ חוזה החכירה, הקרקע המושכרת תוחזר למינהל יש חקלאים הטוענים שרכשו את הקרקע מכספם וחוזה החכירה עם המינהל הוא כאילו ... אם הקרקע נרכשה בכספם הפרטי, שיתבעו את הבעלות על הקרקע בבית המשפט כמו שתובעים תושבי גבעת ברנר ... קרקעות המינהל שייכות למדינה ולעם ישראל ...
יורם מראשון | 13.05.11
39.
אצל מי אתה גר
אצל מי אתה גר? נולדתי ברמת גן קומה שנייה שלושה וחצי חדרים, ביתי משתף ארבע דירות ואחת דחוסה בין העמודים, חצר משותפת, סחייק, אלבק, ברזני, עייני, ולוי [בכול זאת רמת גן] . לכולם כתובת אחת, רחוב נחליאלי 5 . בסוף 1964 סיימו לבנות את הבית , הורי לקחו משכנתה ועברו, אני נולדתי שם בתחילת 65. 23 שנים קראתי לזה בית, התחתנתי, חיפשתי פינה, הסתכלתי למטה לחצר, שאלתי את השכנים אם אכפת להם שאבנה משהו בחצר, משהו כמו "בן ממשיך", אשמור על האופי הרמתגני הטיפוסי אמרתי, אמרו לי לא , אז אולי אבנה בהרחבה? בבקשה אבל זה יוצא בול על רחוב אבא הילל, אמר לי השכן ד"ר עייני אין לך ברירה זה לא ילך. אז יצאנו למסע, המושב הראשון היה בית נחמיה, ואז בפעם הראשונה שמעתי את...ה "אצל מי אתה גר?" זה קורה אחרי הביקור השלישי במכולת , יש לך פנים חדשות, אבל לא רצת כאן ערום בבריכה. אז הם עומדים שם החנווני וזוגתו ועוד אחד או שניים מהוותיקים, נעים מאד אני אומר אנחנו חדשים כאן....."אצל מי אתה גר?" אצל אברהם.. "אבל יש לו דייר אומר החנווני" .."הוא סגר את הלול" משליכה אשתו לחדר.. אני כבר לא מעניין אותם כול כך, הוותיק והמכולת מחליפים מבטים, וואלה הוא מנצל כול חור.. תגיד הוא אומר לי.. "אפשר לשאול אותך כמה אתה משלם?".. מבית נחמיה עברנו לחרות זכינו לחיות בבית מקסים עד שהילדים שלהם יחזרו מהמסעות בעולם , משם למשמרת לממשל הצבאי אצל איש הקבע, ושוב לחרות המחירים עולים ושוב בלול, משם עוברים לכפר הס, מתחת לבעלי הבית, אני משלם והם בונים עלי, אז עוברים לעזריאל, 11 אחים לא מצלחים להסכים על חלוקה של הנכס ואנחנו גרים שם בנתינם, וגם זה נגמר.. זהו כבר לא שווה את מה שמבקשים עוברים יותר צפונה.. בורגתה א, ומשם לבורגתה ב, ,. אתה כבר ממוחה בלכבוש את ליבם, דייר מקצועי, היי רגע היו גם .. אביחיל.. עוד שנתיים בכפר מונש ומשם לבית הלוי. 25 שנים שמונה.. מושבים, זה הדבר האמתי שנקרא ..."תנועת המושבים" עוד מעט נגמר לנו החוזה, יכול להיות שצריך שוב לקום וללכת,. כאן מדובר בחלוקה לא צודקת של מרחב המחיה על פני כדור הארץ, זה לא קל לחיות כך, אבל זאת הזדמנות לשמור על יציבות נפשית ,אני גר אצל אימא אדמה, במערכת השמש אשר בגלקסיית שביל החלב, אשר במרחבי הבריאה. פלג לוי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר. [רחל שפירא]
פלג לוי | 14.05.11
38.
המדינה צריכה להתפכח
נכנסנו לתקופה של רדיפת בצע ורצון להתעשרות מהירה של הרבה מאוד אנשים. לצערי הרב המדינה מאפשרת זאת פעם אחר פעם. קרקע חקלאית מושכרת שלא מניבה תועלת עוד למי ששוכר אותה, מוזמן להפסיק את השכירות (החכירה). וכן לכל אלה ששואלים מה החקלאי אמור לעשות? הוא אמור ללכת לעבוד. זה מגוחך לטעון טיעונים של אני חקלאי 40 שנה ועכשיו אין בזה פרנסה ולכן חייבים לפצות אותי. אם הייתי סנדלר 40 שנה ועכשיו אף אחד לא נותן את המגפיים שלו לתיקון אלא כולם קונים חדשות, אז המדינה גם חייבת לפצות אותי??? אם המדינה רוצה לשנות ייעוד קרקע של קרקעות בבעלות פרטית, יש לרכוש את הקרקע במחיר של הייעוד הנוכחי לפי הערכת שמאי ואחר כך לשנותה ולא לתת תמלוגים לכולם בגובה של עשרות מיליונים. אותו דבר לגבי פינוי בינוי - אם יש בתים שמהווים סיכון בטיחותי, יש להקים וועדה מוסמכת שתקבע איזה בית מהווה סיכון שכזה, להביא שמאי שיעריך את ערכי הדירות בבניין זה, לחייב את הבעלים להתפנות מהבניין מתוקף חוק מפני שהוא לא בטיחותי תוך מתן פיצוי בגובה האמיתי של הנכס לפי הערכת שמאי ואז להרוס את הבניין. ולא כמו עכשיו שכל אחד מנהל מיקוח עם הרשויות לגבי כמה מגיע לו ובסוף מקבל על נכס בשווי ריאלי של 700000 ש"ח פיצוי של 4 מיליון ש"ח. חייבים להפסיק עם זה. החלה תופעה של אנשים שקונים במיוחד דירות בבנייינים כאלה על מנת להתעשר מהנושא של פינוי בינוי. אלה לא אנשים שגרים בבניין אלא הפכו את העניין לספקולציה. אותו דבר קורה במושבים, כבר מזמן חלק גדול מהאנשים שם הם לא באמת חקלאים, אלא רוכשים זכויות בקרקע לצרכי ספוקלציה והגשת תביעות לפיצוי נגד המנהל. את האנשים האלה צריך לאתר ולהעניש. אגב ישראל זאת המדינה היחידה מבין המדינות המתוקנות שמאפשרת את ה"שוק השחור" הזה. בשאר המדינות, מפנים את הבעלים תוך פיצוי ראלי של הנכס (ללא תוספת של אלפי אחוזים) ואז בונים שם את מה שהמנהל מחליט ולא מה שהבעלים של הנכס רוצים. התופעה הזאת היא הרסנית ויכולה לגרום לנו לשוק ספקולטיבי מאוד בתחום הנדל"ן והקרקעות, שגורם בין היתר לעליית המחירים המטורפת (כי כל בעל קרקע או דירה שמפנים דורש להקים יחידות דיור גדולות ולמכרן במכיר מאוד גבוה) ולרשויות אין שליטה אמיתית על תכניות המתאר ויעוד הקרקעות אלא הן נתונות לסחטנות של ספקולנטים אלה.
קובי | 13.05.11
37.
לא כל המושבים נהנתנים !!!
אני זוכרת את החורף בשנות ה 90, לול ובו 10,000 עופות הוצף לפנות ערב, מתו יותר ממחצית העופות, כולנו עם מגפיים מתבוססים בחרא הרטוב ומנסים להציל את הנותר, החקלאים שגידלו עופות אז, קיבלו מחיר זעום ביותר,ומי שהרוויח אלה המתווכים למינהם,ואתם העירונים אכלתם מכף ידינו המיוזעת והמיוסרת!!! מי מכם זוכר מראה כזה ?????????? לא כל הנוצץ ,זהב הוא !!!! גם היום, קשה מאוד להתפרנס מחקלאות,אבל אין עבודה לא קשה, היום כשבנינו ראו מה התמורה לחקלאי על עבודתו המיוזעת והמייסרת, הלכו בדרך אחרת להתפרנס, האדמות אצל הרבה חקלאים לא מעובדות, אבל גם לא משתמשים בהן,אולי רק בדונם או שניים לצרכים של עסקים קטנים וגם כאן עושים את המוות ממינהל שודדי ישראל.
לילך | 13.05.11
36.
בהנת העירוני בחיי חקלאות
לכל הבורים שמקשקשים ובחשים בזבל אין מושג מה זה לחיות מחקלאות הגיע הזמן להשוות את תנאי הכחירה ולאפשר גם לחקלאים לחכור את האדמה ל99 שנים כמו כל עירוני שבחיים לא יבין את חיי החקלאים ולחולי הכסף שם במנהל גם הקמת יקב או ברכות דגים לדיג עצמי זו חקלאות ביום שלא תהיה חקלאות נאבד את זכותנו לחיות כאן
חכם בלילה | 13.05.11
33.
גאה להיות מושבניק!
בשנים האחרונות השתנו פניה של ההתיישבות הכפרית. כמושבניק אני גאה על תרומתי ביצור התוצרת החקלאית המקומית, על תרומתי בשמירה על הריאות הירוקות למרכזי הערים (שיפור איכות האוויר וקליטת CO2, על השימוש במי הקולחין (שמגיעים מהערים הגדולות), על שמירה על מינים טבעיים ובתי גידול בטבע. אני גאה על כך שכמושבניק עדיין אנחנו שומרים על הערבות ההדדית, ועל ערכים של תרומה לקהילה. המגזר הכפרי אחראי על 50% מהחיילים ביחידות קרביות (למרות שחלקנו באוכלוסיית המדינה היא רק של 8%!). המדינה צריכה לחזק ולשמור על המגזר הכפרי, היא צריכה לאגן את זכויות המושבניקים בקרקע! לחזק את החקלאות ואת החקלאים (לעזור במחירי המים ובסבסוד טכנולוגיה) וצריכה להכיר בכך שאוכלוסיות המושבים והקיבוצים השתנתה ולהתאים את הצרכים החדשים למציאות!
יוני  | 13.05.11
31.
חוסר ידע
מה שמדהים זה שמי שמגיב לא יודע מה היה בעבר ולא ממש מעניין אותו. אז זה הולך ככה. סבא וסבתא שלי קנו בכספם את הקרקע ולקחו משכנתה של 15 שנה כבר אז. סביבות שנות ה30. סבא שלי לקח עוד משכנתה על הטרקטור הראשון שהיה באזור. שילם אותו במשך חמש שנים. הוא היה חקלאי וגידל תרנגולות לפחות עד שאני הייתי בן 10 ואז בגלל שהוא לא היה גדול מספיק זה לא היה שווה לו. והוא סגר. אבא שלי המשיך בחקלאות וגידל מטעים, הוא הביא שותף כי כסף אין כמעט בחקלאות וצריך להשקיע מאיפה שהוא. ויחד שמו מאות אלפי שקלים. והתחילו למכור. ואז המדינה. א. התנערה מכל הבטחה שניתנה להם בכתב. , העלתה את מחירי המים, לא אפשרה עבודה באמצעות עובד זר. (אלא עם אתה מקומבן ואבי לא.)למי שמכיר ומי שלא ישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות . ואז אתם אומרים תפנו את האדמה, תחזירו. נתנו לכם אותה לחקלאות. אז. א. בחלק לא קטן מהמושבים לא נתנו, הם קנו את האדמות מערבים לפני הקמת המדינה. ב. המדינה עושה כל מה שהיא יכולה על מנת למנוע מחקלאי להתפרנס מחקלאות. ואז שהוא מנסה למכור כדי לחיות אחרי שהשקיע עשרות שנים. אז זה כבר לא מגיע לו. זה כבר לא שלו. תרדו מהעץ, שזקני תל אביב שיש להם בניינם ישנים ששווים היום מליונים על גבי מליונים גם יחזירו למדינה, נראה אתכם מתעסקים איתם.
חקלאי | 12.05.11
30.
לכל המתלהמים, לכו תלמדו איך הרסו את החקלאות עד שאי אפשר להתפרנס ממנה, עקרו פרדסים ובמקומם
לכל המתלהמים, לכו תלמדו איך הרסו את החקלאות עד שאי אפשר להתפרנס ממנה, עקרו פרדסים ובמקומם בעלי ממון הקימו מרכזי קניות מכוערים, על כל עץ שהיה תקעו שלט פירסומת, ותפוחי עץ מיבאים מחו"ל איזו בושה, עוד מעט גם תפוזים יביאו מספרד, היה לנו פרדס ו"הרווחנו" חצי שקל לקילו פרי, בגלל פער התיווך של הסוחרים , שתלנו פרדס חדש, אשכוליות לתעשיה, תישתו מיץ ותשתקו. המושב בתחילתו לא היה שונה מתנאי מעברה, הגענו לביסוס בעבודת כפיים דם וזיעה. החקלאות פושטת רגל לא בגלל החקלאים, ואף חקלאי לא צריך להיענש בנטישת האדמה בגלל שסגרו לו את הברז. מדינת חלם של קנאים . זו איוולת להפשיר אדמות לבניינים, תילחמו להחזיר את החקלאות לייצור ריווחי. רוצים אגסים מפולין? תמשיכו להפשיר אדמות ולצעוק נגד המושבים והקיבוצים. עכברי עיר צרי עיניים.
ענת | 12.05.11
23.
אוף, אתם מדברים לא לעניין
במושבים במרכז מזמן אי אפשר להתפרנס מחקלאות. אין פרנסה פשוט. בגלל מחירי המים, בגלל שאין די מיסוי על ירקות ופירות שמיובאים מחו"ל, בגלל תחרות מטורפת, בגלל שהישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות, ויש הגבלה על תאילנדים, בגלל שהמדינה (וזו השורה התחתונה) לא רוצה חקלאות. כל ההחלטות האחרונות מוכיחות את זה. ואז המושבניקים- אין להם ממה להתפרנס. מה אמורים לעשות?? משפחות שלמות איבדו את המכנסיים. כאן כולם פותחים עיניים על המושבניקים כי רואים את מרכזי הקניות, אבל רוב רובם של המושבניקים לא עושים את זה, והם מתפרנסים די בדוחק. תנו לחזור ולהפתרנס מהאדמה. לפחות מחלק מהחלקות! הרי בסופו של דבר למי מגיעה האדמה?למי היא תגיע אם היא תחזור למדינה? נחשו לבד
מושבניק | 12.05.11
22.
ל1 - היום זה נדלן לוהט אבל אתמול זאת היתה ביצה עם מגפות
זה דבר ראשון דבר שני הם באמת לא צריכים לקבל את האדמות האלה לבנייה כי אלה אדמות שנועדו לחקלאות, לא רוצים חקלאות? תחזירו את האדמות למדינה. אבל הבעיה שאז המדינה תמכור לאיזה איל נדלן וכל הכסף ילך גם ככה לאיזה כולל של ליטאים אז מה זה משנה בעצם...
קוקו | 12.05.11
20.
אני מציע לכל המתלהמים להרגיע ולומר לעצמם מה אני לומד מהמקרה וכיצד אני עושה לביתי
אז ככה, עוד חמש שנים (בערך) מים בשפע בכל הנגב. זה הזמן לחכור קרקע בגרושים ולדאוג שבחוזה החכירה לא יהיו המסמרים שהכניסו לחברה האלו, ובעוד 10-15 שנה אתם חקלאים מליונרים. או כמובן אפשר גם אחרת - להמשיך להתלהם, ולשמור את הטוקבק לעוד 15 שנה למתעשרים של הנגב.
נחום | 12.05.11
19.
חקלאות,לא במושב שלנו
גבעת שפירא,איזה וילות ענקיות ,בריכות שחיה,סוסים,גינות-אמריקה בישראל,ועובדים זרים(משרתים ועבדים )שעובדים קשה גם בחקלאות-ואיפה החקלאים של המושב בבתי קפה ובמסעדות במרכז בילוי באם הדרך ובחבצלת השרון,ועוד מתבחיינים ורוצים לסחוט עוד מהמדינה
אברהם | 12.05.11
16.
מסכים עם העירוני מ1
אני "תקוע" עם 50 דונם שמכניסים פחות מ5000 ש"ח לשנה שזה מה שאני צריך לתת למינהל כדמי חכירה שנתיים. להיות חקלאי של 50 דונם זה לא כלכלי כפי שכתוב בכתבה. לפי המנהל השטח שווה 60000 דולר (זה מה שחישבו בעת הקניה לפני 10 שנים) תנו לי פיצוי על השטח שרכשתי ואני אחיה בשקט ובשלווה ואת השטח תחכירו לחקלאי אמיתי.
מושבניק | 12.05.11
15.
ל-1, דירת השיכון של סבא שלך שווה יותר מכל השטח החקלאי של סבא שלי
רוב המושבים לא נמצאים במרכז הארץ והאדמה בהם אינה נדל"ן לוהט. אבל מה לעשות שסבא שלי כבר מבוגר ולא יכול לעבד את השטחים שלו, וילדיו ונכדיו לא הלכו בעקבותיו... אגב, האדמות של סבא שלי רשומות על שמו, אחרי מאבק משפטי ארוך של המושב מול הרשויות השונות, אבל יעודן חקלאי בלבד. אני רק רואה את כל הבכי המזרחי / אשכנזי / עירוני שלא קשור לכלום, יש לכם דירות במרכז הארץ, לפעמים בניינים שלמים שנבנו במקום הבניין המסכן שסבא שלכם קיבל. ראיתי את זה אצל כל אחד מבעלי הדירות שהיו לי (אני גר בעיר במרכז הארץ). על הקרקע של סבא שלי לא יבנו דירות מגורים גם בעוד 80 שנה. אולי איזה צימר, כדי שעירונים כמוך יבואו לראות קצת ירוק.
 | 12.05.11
14.
הידד לשר אטיאס.
כמה שאני מרוצה מהשר אטיאס, אחד השרים ההגונים הנחושים והטובים שיודעת וידעה ישראל (למרות חוסר חיבתי בלשון המעטה לש"ס). סופסוף קם השר שהחליט לעשות מעשה, לקחת את אדמתנו שלנו- של כולנו!- ולחלק אותה שווה. איך האליטה של פעם- הקיבוצניקית והמושבניקית- זוקפת שוב קומתה אחרי כמה שנים שנעלמה, ומבקשת בעזרת רכוש ציבורי שוב להתעשר על גב העם. הם ראויים לפיצוי על אבדן פרנסתם, אבל לא לעשרות דונמים שיבנו עליהם שכונות יוקרה, מרכזי קניות מטורפים ובתי מלון! לא בארצנו, לא עוד!
נעמה | 12.05.11
12.
תפסיק לבכות על איפה נולדת
אחד נולד למשפחה עשירה, אחד לענייה, אחד אבא שלו קנה שטח באיזור ספר שהיום הוא צפון תל אביב, אחד אבא שלו מילא טופס לוטו וזכה, אחר אסף מידע על רכבים במגרשי מכוניות והפך למעצמת מידע... מה זה משנה, זה שלהם, זה של משפחתם, אתה יכול לבכות על זה, אתה יכול להגיד למה לא אני, אבל ככה זה, במקרה זה לא אתה. רוצה לשנות את זה? תחיה במדינה קומוניסטית, שם לכולם אמור להיות אותו הדבר ושוויון מלא בהכל. אתה יודע מה? בוא נזרום עם הרעיון שלך, בוא נפנה אותם, אפילו בוא נלך על זה עם ראש קצת יותר פתוח- בוא נעשה אחת ל5 שנים חילופי אוכלוסין בארץ. בוא נעשה את זה עוד יותר מעניין- נעשה חילופי חשבונות בנק ואולי אפילו משפחות. אולי ככה אף אחד לא ירגיש שהוא נדפק. מספיק כבר להסתכל לצד ולחשוב שאתה נדפק.
מושבניק | 12.05.11
11.
הגזימו החברה !!!
די מספיק עם הסחתנות הזו, הם יושבים על עתודות הקרקע היקרות ביותר ושומרים עליה כבת ערובה, אני מעוניין להיות חקלאי! אך כפועל יוצא מכך אני חייב שיהיה לי כמה מיליונים בבנק או ללכת לכיוון הבקעה ועמק בית שאן, כי מעבר לכך ידי אינה משגת לממש את חלומי להקים משק קטן במרכז הארץ. כמוהם כל תושבי עמק חפר כולם למעט אחיטוב זנחו את הייצור החקלאי והם מחכירים את השדות "שלהם" לקופרטיבים או למגדלים גדולים ובכך משמרים את זכויותיהם בקרקע. באתר המועצה נכתב "מאז ומעולם הייתה החקלאות חלק בלתי נפרד מההתיישבות בעמק חפר, כמקור פרנסה וכאחד מעמודי התווך של הקהילה. כיום, מתגלה יותר מתמיד חשיבותה של החקלאות, לא רק לקהילה ולכלכלה, אלא גם לאיכות החיים ולאיכות הסביבה בעמק; חקלאות ידידותית לסביבה תורמת לשימור השטחים הפתוחים, ומאפשרת לאדם לחיות בסביבה ירוקה ומטופחת. מתוך השקפה זו, החליטה המועצה האזורית עמק חפר לפעול לשימור אופייה החקלאי, על פי עקרונות הקיימות ותוך כדי חתירה להרמוניה עם הסביבה." בקיצור אם אין לכם עניין לעבד את הקרקע שחררו אחיזתכם מהשטחים החקלאיים ותנו ל"פרייר" אחר לעבד אותה.
זרובבל | 12.05.11
5.
שלא יעבדו על הציבור הוא לא מטומטם
הבנים והנכדים מזמן לא עובדים בחקלאות ובגבעת שפירא הרבה לפני חלק ניכר גם חברה מתעשרים שקנו נחלות הסיבה לאי עבודתם בחקלאות אינה התירוצים אלא שזו עבודה קשה ומשעממת קיבלו קרקע לעבודה חקלאית יואילו להחזירה למדינה תמורת פיצוי שבכל מקרה עירונים יכולים לחלום עליו
מושבניק לשעבר | 12.05.11
4.
למה למושבניקים אסור מה שמותר לכל עירוני ?
גם כפר סבא ורעננה היו פעם פרדסים. על הפרדסים שנעקרו הקימו ערים ובעלי הפרדסים הכפר-סבאים מכרו את הקרקע בכסף מלא ואף אחד לא הפקיע מהם אפילו גרגר חול. בכל מקרה. אם לא יתנו לכם לשנות יעוד. תמשיכו לעשות "חקלאות". תשתלו שם עצים או כל דבר אחר שמצריך השקעה מינימלית ותחזיקו בקרקע עד שמחירי הדירות בעיר יגיעו ל 10 מיליון ש"ח לדירת 3 חדרים במטולה. אל תהיו פראיירים של אף אחד.
די לאפליה | 12.05.11
3.
אסור להתעלם מההשקעה של המושבניקים
היום לכולם קל לנגח אותם על הרווחים שחלקם (הקטן) מפיק מבניה על אדמות חקלאיות מופשרות אל תשכחו שעד לא מזמן לגור במושב היה קרבן לא קטן. היית תקוע בחור ללא תרבות ומעט חיי חברה. למי שלא היה רכב המצב בכלל היה עגום. בימים ההם העיר הייתה המקום הנחשב. היום כשמקובל ואפשרי לנסוע ברכב לעבודה ולכל סידור קטן, מגורים במשוב הפכו להיות האופנה הבורגנית. חלומות הכפר וחארטות שיווקיות. אם מחירי הנפט ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי כל בעלי הבתים הפרטיים במושבים שעובדים בערים ייאלצו לחזור לגור קרוב לעבודה ומחירי הקרקעות במושבים יצצלו חזרה למחירים שפויים.
מושבניק | 12.05.11
1.
מצדיקים את הביקורת שהוטחה בהם על ידי הקשת המזרחית-דמוקרטית
די עם סיפורי אנו-באנו. אפשר לחשוב שסבא שלי שהיה בפלמ"ח, גר אח"כ בדירת שיכון קטנה בגבעתיים והיה עוסק זעיר תרם פחות לבניין המדינה מהמושבים. אפשר לחשוב שהוא לא אכל קש, רק שיורשיו לא יושבים היום על 20 דונם ומעלה של נדל"ן לוהט. לחלק את הקרקע כי היא כבר לא מפרנסת את המשפחה? תגידו את האמת בפנים - הרי רוב הילדים של בעלי הנחלות מזמן לא עוסקים בחקלאות, ואתם רוצים להפוך את הקרקע החקלאית לשעבר לתרנגולת מטילה ביצי זהב. את הקרקע קיבלתם אתם ואבותיכם בהחכרה לצורך עיבוד חלקאי ולא מתנה לבנות עליה שכונת ווילות. מי שלא רוצה להמשיך להיות חקלאי שיחזיר את הקרקע למדינה. אני חושב שצריך לתת לכל משפחה שטח מסוים שיהיה מופשר לבניה ל-2-3 יחידות דיור כפיצוי וזהו. די עם העיניים הגדולות, אפשר לחשוב שמי שנולד בעיר מקבל חלקת "בנים ממשיכים", "נחלה" ושאר ירקות.
עירוני | 12.05.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת